facebook tracking pixel
חיפוש סגור

אהדת כדורגל: חומר שאינו מתכלה

אמיר בן פורת

במחצית השנייה של המאה העשרים חל פיחות במעמדה האקדמי של הזהות. חוקרים מתחומי ידע מסוימים החלו להשמיע בקול רם ביקורת על מושג הזהות ועל שווה הערך האמפירי שלו. הטענה הנפוצה היא שאין להניח זהות במצב יציב לאורך זמן, וכי להלכה ולמעשה אין עוד מצב של זהות הדוקה ואחידה אלא כדברי הסוציולוג זיגמונד באומן, זהות כיום היא במצב נזיל. אם כך יש להניח כי במשך חייו של האדם יוחלפו רכיבים של זהות. הסיבה המכרעת לכך מעוגנת בסביבה החברתית המודרנית — "פוסט-מודרנית", כאילו הכול מתפרק ומתחבר ללא הרף. לאבדן הזהות היציבה יש כמובן השלכה על החיים עצמם ועל ההתנהגות של יחידים. מחקר זה מצביע על רכיב של זהות — זהות עם מועדון כדורגל — ששמר ועדיין שומר על יציבותו כמעט ללא עוררין. המחקרים העוסקים באוהדי כדורגל בעולם מעידים שאהדת כדורגל, קרי זהות עם מועדון מסוים, נמשכת מן העריסה ועד לקבר, וזו אינה קלישאה. הזהות עם מועדון הכדורגל היא רכיב הנוטה להיות דומיננטי בסינדרום הזהות של האוהד. בניגוד לכל הטענות על זהות נזילה, הרכיב הזה מספק לאוהד גרעין מוצק של זהות, שאף אינו מתכלה. המאמר הנוכחי עוסק באוהדי כדורגל ישראליים שאהדתם למועדון כדורגל נמשכת כבר שנים רבות. השאלה העומדת למבחן היא מה מחזיק אהדה זו ומונע ממנה להתכלות. אהדתם של האוהדים נבחנת במחקר זה באמצעות שלושה מישורי אהדה הממצים את זהותו של האוהד עם קבוצתוהממד האמוציונלי, הממד ההכרתי והממד הסמלי. ממחקר זה עולה שכמו במקומות אחרים בעולמם של אוהדי הכדורגל הממד האמוציונלי נוטה להיות דומיננטי, אבל הוא אינו דוחק את שאר הממדים. לממד ההכרתי ולממד הסימבולי חשיבות רבה בקביעת האהדה/זהות של אוהד הכדורגל הישראלי. בשורה התחתונה אכן אהדת כדורגל היא רכיב מוצק שאינו מתכלה אצל אוהד הכדורגל והיא משפיעה על סינדרום הזהות הכללית שלו.

תארנים: אהדה, כדורגל, זהות.

  • 773צפיות בעמוד
  • הורדות כ- PDF
  • צפיות במגזין דיגיטלי