חיפוש סגור

מה הקשר בין קשיים בויסות חושי ומוטוריקה לקשיים חברתים

"תקשיבי אורלי....מאז שהיה ילד קטן ועד עתה אנחנו החברים שלו הוא בא אתנו לקולנוע, למסעדות לטיולים ולאן לא ..במשך השנים חיפשנו עבור הילד שלנו מורות מעולות להוראה מתקנת כדי שילמד לקרא ולכתוב. והיום..אנחנו כבר לא דואגים לקריאה ולכתיבה היום אנו מאוד מודאגים ושואלים כיצד נעשה שיהיו לו חברים"

אני לעולם לא אשכח את השאלה הזו שנשאלה על ידי אחת האימהות שהייתה מגיעה עם בנה לחוג להעשרה מוטורית עבור קבוצת נערים עם לקויות למידה..וזה היה ממש מזמן בשנת 1986. האמת, שהשאלה שהועלת על ידי אותה אם יקרה לא הייתה פשוטה כלל וכך גם התשובה.

ובימים אלה של פוסט קורונה....שאלה זו היא הרבה יותר רלוונטית כי ילדים רבים חווים בדידות (ואגב, לא רק ילדים). לא בכדי בינואר 2018 (בטרם ימי הקורונה) הכריזה תרזה מיי, ראשת ממשלת בריטניה (באותה השנה) דאז, על מינוייה של טרייסי קראוץ' לתפקיד שרת הבדידות. זאת כדי למצוא דרכי טיפול ביותר מ-9 מיליון אנשים בבריטניה (14% מהאוכלוסייה) שנמצאו כסובלים מבדידות. אמנם נתונים אלה כוללים גם אנשים מבוגרים, אך מהלך זה מציין עד כמה הנושא חשוב ויש לטפל בו כבר בגיל הצעיר. ואגב, בדידות מכונה גם "המגיפה הנסתרת" בעידן החיים המודרניים.

מיותר לציין שכל הורה שואף שהילד שלו יצליח בתחום החברתי. הווה אומר שיהיו לו חברים. כשלילד שלנו יש חברים, איכות החיים שלו טובה יותר כי מדובר באחת ההנאות המשמעותיות ביותר בחיי ילדינו שתורמת משמעותית לעולמם הרגשי. ואיזה הורה לא רוצה שהילד שלו יהיה מאושר

בנוסף, חברויות חשובות להתפתחות של ילדינו בכל תחומי החיים. באמצעותם ילדינו מפתחים ולומדים כישורי חיים כמו הקשבה לאחר, תן וקח, סבלנות, סובלנות, ביטוי עצמי, פתרון בעיות, התמודדות עם משברים ועוד. יותר מכך, באמצעות קשרי חברות, ילדינו מאושרים מעצם כך שיש להם על מי לסמוך ומתנסים אף בבניית אמון.

כאשר לילדינו אין חברים, יש לכך השפעה שלילית על מצב הרוח, הביטחון העצמי ועל התפקוד היומיומי שלהם.

אציין חלק מהסיבות לאי ההצלחה של ילדים מסוימים להיות בחברות עם בני גילם:

. קשיים בוויסות חושי: ישנם ילדים שיעדיפו להתבודד מאשר להתקרב לחברים בעקבות יתר רגישות חושית – ובעיקר רגישות לריחות, לרעש ולמגע. זאת, במיוחד כשמדובר בהתקהלות ו/או במקומות צפופים (אך גם במצבים של אחד לאחד). כמובן, שההימנעות שלהם מפחיתה או מונעת את ההתנסות בתרגול מיומנויות חברתיות ומגבירה את תחושת הבדידות.

ישנם ילדים שמאופיינים בתת-רגישות חושית ואז אם לדוגמא מדובר במערכת הפרופריאוספטיבית-הם ידחפו את חבריהם, יתנו להם "כיף" כזה שיכאיב וילדים יתרחקו מהם. יש ילדים שיחפשו גירויי מגע עצימים ואז החיבוק שלהם יהיה מוחץ מידי. עקב כך ילדים לא ירצו להיות בחברתם.

 

 

 

 

ישנן סיבות נוספות לקשיים ביצירת קשרים וכישורים חברתיים ולתחושת הבדידות כמו בעיות התנהגות ועוד. החשוב הוא שנזהה תחושה זו כמה שיותר מוקדם ושנעשה מעשה. היה והבעיה הראשונית של הילד היא חסר או עיכוב בהתפתחות של מיומנויות חברתיות, ממליצה שהילד יקבל העשרה/טיפול בתחום זה על ידי אנשי מקצוע ובנוסף שההורים יתרגלו עם הילד משחקי סימולציה של מצבים חברתיים תוך מתן תמיכה וחיזוקים לילד.

היה והילד חווה חסר או קושי במיומנויות חברתיות עקב קשים בהפרעה אחרת כמו בוויסות חושי או בקשיים מוטוריים, ממליצה שראשית הילד יקבל טיפול בתחומים אלה ובהדרגה לשלב בטיפול תרגול ייחודי של מיומנויות חברתיות. אפשר שמטיפול פרטני ממוקד נמשיך לטיפול בקבוצה קטנה ..עד להשתלבות בקבוצת ילדים רגילה עם ילדים בני גילו.

יש להחליט על האפשרות שהיא הכי מתאימה לצרכים של הילד.

בהצלחה לכולם

מאמרים רלוונטים נוספים

המכללה האקדמית בוינגייט מסייעת לכנס בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

18/04/2013

קרא עוד

מיהו מדריך מקצועי

23/12/2015

קרא עוד

הטיפול הנטורופתי

09/09/2012

קרא עוד

לימודי פנאי אתגרי

23/03/2014

קרא עוד

גיל 6 -12 פעילות בונה ומהנה

18/04/2013

קרא עוד

סמינר שואה 2012, הוויה חדשה בצל הטראומה

28/01/2014

קרא עוד