חיפוש סגור

מדוע התינוק שלי עדיין לא זוחל?

תיאור מקרה: עבודה עם עידו בן השמונה חודשים השנה ב"שיטת שלהב"

עידו בן השמונה חודשים הוא ילד שני להוריו. אמו, עורכת דין במקצועה, הביאה את עידו לשיעור כשהוא ישוב בתוך עגלה. היא סיפרה כי היא מודאגת מכך שעידו עדיין לא זוחל. לשאלתי אם הוא מתהפך, ענתה: "לפעמים". בזמן השיחה עם האם נשאר עידו בעגלה ולא הראה עניין או מעורבות במתרחש סביבו. הוא ישב במין פאסיביות, לא שיחק בצעצוע וגם לא הראה יזמה לתקשורת עם האם או אתי. אחזתי בכף ידו, הצגתי את עצמי בשמי, הצבעתי עליו ואמרתי: "אתה עידו". הצבעתי על כף ידו ואמרתי: "הנה היד של עידו", ואף מניתי את חמש אצבעותיו. בכך למעשה יצרתי תקשורת המאפשרת גם מגע וגם עניין משותף סביב אצבעות היד. גם המגע העמוק והברור באצבעות עזר בהפניית תשומת הלב שלו. הוא הביט בעיניי, בשפתיי המדברות, ואף הניע את שפתיו בתוך כדי מניית האצבעות, מעין התחלה של מלמול.

בשלב זה עידו הושיט את ידו, הצביע לעבר מדף הצעצועים והשמיע קולות המיה. האם ניגשה מיד למדף ולקחה משם צעצוע. שאלה אותו: "את זה?", ונתנה לו את הצעצוע. היא סיפרה שמצב כזה, שבו עידו משתמש בה כדי להשיג את מבוקשו, קורה לעתים קרובות.

האם הוסיפה כי בבית כשהיא שמה את עידו על הרצפה הוא בוכה. כשהיא מושיבה אותו על הרצפה, יש צורך לתמוך בו משום שהוא נופל ואינו יודע להשתמש בידיו לתמיכה. בשל כל אלה עידו מבלה את רוב שעות הערות שלו בעגלה.

ניכר כי לעידו רפרטואר מצומצם של תנועה במרחב.

בשני המפגשים הראשונים התמקדו השיעורים במתן מגעים המלמדים אותו את גבולות גופו. בתוך כדי משחק הובלתי את עידו מהגב דרך הצד לבטן ובחזרה, כאשר פעם היד מובילה ופעם הרגל. ניכר כי עידו נהנה בתנועה, והאם קיבלה הדרכה כיצד לבצע את התנועות הללו עם עידו כמה פעמים ביום.

בהדרגה למד עידו לעמוד על ברכיו ליד שרפרף, ותיפוף על גבי השרפרף לסירוגין ובמקצבים שונים מעודד אותו להשתמש בידיים ולהניע את חגורת הכתפיים. אלה תנועות של קדם-זחילה.

בתוך כדי משחק דחף עידו את השרפרף קדימה, ובספונטניות התקדמו הברכיים בעקבותיו. מכאן לזחילה על שש הדרך הייתה קצרה.

שימוש במקצבים שונים העשירו את הלמידה. הלמידה נטמעת כאשר מגרים כמה ערוצים בו-זמנית.

עם הלמידה של תנועות ומנחים שונים, התרחבו גם מגוון המבעים הקוליים של עידו.

בתום שישה מפגשים, עידו החל לנוע במרחב וחל שינוי משמעותי בחיוניות שלו ואילו האם דיווחה על כך שהוא פחות בוכה ומתלונן.

המצב החדש יצר שינוי, הן אצל עידו והן אצל אימו: אצל עידו התפתחה תחושת עצמי שבאה לידי ביטוי ביותר יוזמה והנאה מתנועה, ואילו אצל האם התפתחה קבלת הנפרדות מבנה.

הסברתי לאם כי התהליך שהיא היתה עדה לו, שייך לעקרונות של שיטת שלהב, לפיהם השיעור אינו מכוון ללמד את עידו לזחול ולהגיע לאחת מאבני הדרך ההתפתחותיות, אלא החשיפה לתנועות מגוונות, תוך הנאה מן המשחק, הם אלו שהביאו אותו לחקור בעצמו את גופו ואת סביבתו והתוצאה היא השגת הזחילה וההנאה להיות אקטיבי.

החוויה של הצלחה והנאה הם דשן מזין להתפתחות עתידית.

יום פתוח להכרת שיטת שלהב
הקורס למורים ללווי התפתחותי בשיטת שלהב "Child'Space" מס 15 יפתח ב 31/10/17 בבית הספר להשתלמויות שבמכללה.
הקורס כולל:

 

מאמרים רלוונטים נוספים

מה משותף ליוגה ולתמנון?

15/07/2019

קרא עוד

לימודי חינוך גופני- אפשרויות תעסוקה

28/08/2013

קרא עוד

למה כדאי לעשות קורס של מדריכי טיולים מאורגנים דווקא במכללה האקדמית בוינגייט?

24/02/2016

קרא עוד

תרומה שאינה נמדדת במילים

29/12/2013

קרא עוד

קבוצות: כיבוי שרֵפות, או התממשות?

11/06/2017

קרא עוד

סוגי הטיפולים בנטורופתיה

07/11/2012

קרא עוד