facebook tracking pixel
חיפוש סגור

| | 13/03/2011

"טיפ" מהתיק של המנחה הוותיק

 "הפוסל במומו פוסל" - משחק חבטה

מגיש: ד"ר איציק רם
נושא: משחק נופש, שהוא משחק חבטה ממשפחת משחקי "ההקפות". המשחק מיועד לשיפור מרכיבי הכושר האנאירובי וכן מיומנויות תנועתיות, הכרתיות וחברתיות שונות, הבאות לידי ביטוי בעולם משחקי התנועה והספורט. 
תכליות חינוכיות: פיתוח המהירות ואימון סבולת המהירות, שיפור הזריקה והתפיסה של כדור קטן, טיפוח ההתבוננות המרחבית, שיפור תהליכי קבלת החלטות תחת לחץ משחקי והיכולת לשתף פעולה ומאמצים בעבודת צוות.
מרחב וציוד: המרחב העדיף הוא מגרש כדוריד פתוח ומסומן. הציוד: מקל בעל ידית. אורך המקל לבד מן הידית הוא בין 50 ל-60 ס"מ. רוחבו כ-8 ס"מ. הכדור הינו כדור טניס, המלופף במספר שכבות של נייר דבק עבה (מהסוג המזכיר פלסטר בד יותר מאשר נייר), וכן שני קונוסים.
המשתתפים: במשחק משתתפות שתי קבוצות: קבוצת "בית" וקבוצת "שדה", שמן הראוי לאבחן ביניהן היטב באמצעות צבעי חולצות שונים, או ע"י שימוש בסרטי סימון. מספר המשתתפים למעשה אינו מוגבל, אבל המספר האופטימאלי לביה"ס הוא 10 – 13 משתתפים בכול צד.
מבנה ומהלך המשחק: נציג קבוצת ה"בית" ניצב בין קו שער הכדוריד (להלן "קו הבסיס") לבין קו מקביל לו, המסומן כשני מ' ממנו בתוך המגרש, כשהוא אוחז מקל ביד אחת וכדור בידו השנייה. (כול שאר עמיתיו לקבוצת הבית ניצבים מאחורי השער כדי שלא לסכנם במקרה שהמחבט, אשר יונף על ידי החובט, יישמט מידיו בצורה לא מבוקרת). לחובט מותרים שני נסיונות לחבוט את הכדור, הנזרק לאוויר על ידו עצמו. לחבטה, העומדת בכללי המשחק, תחשב זו אשר: א. מעבירה את הכדור הישר מעבר לקו ששת המטרים, מבלי שהוא יפגע קודם לכן בקרקע ו-ב. זווית תעופת הכדור הינה בין שני הקונוסים, המונחים משני צידי קו מחצית המגרש לתכלית סימון זווית החבטה המותרת. אם החובט החטיא את הכדור, או חבט חלש מדי, או חבט בזווית רחבה מדי, כלומר מחוץ לזווית המותרת, תיפסל חבטתו ותינתן לו הזדמנות אחת נוספת.
ברגע שצלחה החבטה בידי החובט, הוא מניח (הדגש הוא על "מניח" בניגוד למטיל) את המחבט על הקרקע ומנסה להגיע בריצה מהירה אל מעבר לקו הרוחב בעברו השני של המגרש (תזכורת: הוא עצמו נצב על קו אחד השערים, שמשמעו בעצם הוא, כי הוא ניצב על קו הרוחב בצד אחד של המגרש). מיד לאחר החבטה משתדלים חברי קבוצת השדה להשתלט על הכדור שנחבט ולפסול בעזרתו את הרץ של קבוצת הבית. הפסילה מתבצעת באחת משתי דרכים אפשריות: א. על ידי הטלת הכדור ברץ (להדגיש בפני הילדים את חשיבות ההתכוונות בזריקה אל חלק הגוף התחתון של הרץ, הגם שגם פגיעה בחלק הגוף העליון, לבד מן הפנים, נחשבת למותרת). ב. על ידי הצמדתו של הכדור אל גופו של הרץ ומיד לאחר מכן שמיטתו לקרקע. מכאן יובן שמותר לרוץ באחיזת הכדור ומותר, כמובן, למוסרו בין חברי הקבוצה כדי לאפשר את הפגיעה ברץ של קבוצת הבית. אם הצליח הרץ של קבוצת הבית לחצות את קו הרוחב בעברו השני של המגרש בשלום, כלומר מבלי שנזרק לעברו כדור (כי קבוצת השדה לא הצליחה להשתלט על הכדור במועד), או מבלי שהכדור שנזרק אליו אכן פגע בו, הוא מזכה את קבוצתו בנקודה. בנקודה נוספת הוא ייזכה את קבוצתו, לכשישוב אל קו המוצא בריצה. זאת, הוא יוכל לעשות רק אם הבא בתור מקרב חברי קבוצתו, שיחבוט אחריו, יחבוט כהלכה ויצא בעצמו בריצה אל עבר קו הרוחב השני של המגרש.           מודגש בזאת, כי היציאה בחזרה מותנית ביציאת החובט הבא ועליה להתרחש במקביל אליה, כלומר החוזר חייב לתזמן את יציאתו בחזרה עם יציאת החובט והוא אינו רשאי להמתין או לבחור את מועד יציאתו בהתאם למתרחש בשדה. קיימת גם אפשרות להשגת נקודת בונוס נוספת והיא מתרחשת שעה שהרץ חוצה את קו הרוחב בעברו השני של המגרש, אבל אינו עוצר שם (אינו מתייצב בשום שלב על שתי רגליים), אלא מיד סב על עקביו וחוזר אל קו המוצא בריצה רצופה ומצליח לחצות את קו הרוחב שממנו יצא מלכתחילה בשלום. במקרה כזה הוא צובר לטובת קבוצתו שלוש נקודות לפי המפתח הבא: נקודה אחת עבור ה"הלוך", נקודה אחת עבור ה"חזור" ונקודת אחת נוספת כ"בונוס".
רץ אשר שב בהצלחה אל קו המוצא, רשאי יהיה לצאת שוב אל עברו השני של המגרש במטרה לצבור נקודות נוספות. זאת, הוא רשאי יהיה לעשות כאשר אחד מעמיתיו, החובט אחריו לפי תורו, יצא לריצתו שלו בעקבות חבטה מוצלחת וגם במקרה זה על היוצא הנוסף לתזמן את יציאתו עם יציאת החובט. יש להדגיש, כי הוא אינו חייב לצאת שוב לדרך ואי יציאה כזו גם אינה פוסלת אותו, כפי שהיא פוסלת את החובט עצמו. למעשה, הוא רשאי לצאת עם כול חובט אחר נוסף, או לא לצאת יותר כלל. מכאן גם יובן שאין מגבלה על מספר הנקודות שקבוצת ה"בית" עשויה לצבור בכול תור משחקי. נבדוק לדוגמא מצב, שבו החובט יוצא לדרכו, רץ נוסף, הממתין בצידו השני של המגרש, יוצא במקביל לדרכו חזרה ובנוסף לחובט עצמו יוצאים עמו מקו הרוחב שלו שני עמיתים נוספים, שכבר שבו בשלום לקו הבסיס במהלך התורות הקודמים של המערכה האחרונה המשוחקת, והם ממתינים כעת בצידו של קו הבסיס. כעת, נניח שהחובט ועוד אחד מעמיתיו מצליחים להשלים ריצה של הלוך ושוב, חבר הקבוצה שממול חוזר אל קו הבסיס ואילו העמית השלישי רק חוצה את קו הרוחב שממול ואינו שב על עקביו. להלן חישוב הנקודות הנצברות לתור זה: החובט ועמיתו שרצו הלוך ושוב מזכים כול אחד בנפרד את קבוצתו בשלוש נקודות, העמית, ששב מקו הרוחב שממול, מזכה את קבוצתו בנקודה אחת והעמית, שיצא לדרך עם החובט, והשלים ריצתו רק בכיוון אחד מזכה את קבוצתו אף הוא בנקודה אחת בלבד; כך צוברת קבוצת ה"בית" בתור זה בסכ"ה שמונה נקודות לזכותה.
הניקוד שקבוצת "הבית" צוברת בהמהלך המערכה נשמר לזכותה עד סוף המשחק ואינו מתבטל כאשר מתרחשת החלפת תפקידים במשחק. נקודות עתידיות ייחוברו ללוח הניקוד שנצבר; וכמובן שלמנצחת תוכרז הקבוצה שתצבור יותר נקודות עד מועד ההכרזה על תום המשחק.
כללי החלפת התפקידים: מאחר שרק קבוצת הבית צוברת נקודות הרי באופן טבעי היא שואפת להישאר בעמדת ה"בית" ואילו חברי קבוצת ה"שדה" מבקשים להתחלף בתפקידים. להלן המקרים שבהם החלפה כזו אכן מתרחשת:
א. כאשר שלושה חובטים במהלך מערכה אחת נפסלים בשל חבטות לא מוצלחות (הפסילות האישיות הללו אינן חייבות להתרחש ברצף). כאמור בתחילה, לכול חובט שני נסיונות, שאם נכשל בהם, הוא נפסל להמשך החבטה במערכה המשוחקת (ורק במערכה זו). אגב, החובט רשאי אפילו לפסול עצמו בכוונה תחילה על ידי אי יציאה מתחום שני המטרים (הוא ייבחר באופציה זו עפ"ר כאשר חבטה חלשה שלו נקלטת בנקל אצל קבוצת השדה, וברור לו שסיכוייו לצלוח את השדה לצידו האחר מבלי להיפסל הינם אפסיים).
ב. כאשר מי מחברי קבוצת ה"שדה" מצליח לתפוס את הכדור הנחבט הישר מן החבטה ולפני שהכדור פוגע בקרקע.
ג. כאשר נפסל החובט הרץ, או אחד מעמיתיו, המצטרפים אליו לריצה, על ידי פגיעת כדור. נאמר, למשל, שיצאו שלושה רצים לדרך ואת אחד מהם פוסלת קבוצת השדה, הרי ממילא כולם כאחד פסולים הם ואין ניקוד מתוסף ללוח הקבוצה בתור זה, אף אם מי מהרצים הצליח לחצות את אחד מקווי הרוחב של המגרש בשלום. כמו כן, ברור שלאחר מכן מתחלפות הקבוצות בתפקידים, אלא אם יתרחש התרחיש הבא, שהוא זה אשר העניק למשחק את שמו:
"הפוסל במומו פוסל": פסילת קבוצת "הבית" על ידי פגיעת כדור, בין אם באמצעות הטלתו באחד הרצים ובין אם באמצעות הצמדתו לגוף אחד הרצים ושמיטתו המיידית (שמיטה מיידית חובה!), אינה מסיימת את חיי המערכה, שכן כעת מוטל על שחקני ה"שדה" כולם כאחד לרוץ ולחצות במהירות את קו הבסיס של המגרש, שכן לשחקני קבוצת הבית הנפסלים לכאורה, שמורה הזכות להרים את הכדור מן הקרקע ולנסות בעצמם לפסול בחזרה את שחקני ה"שדה" על ידי הטלת הכדור במי מהם. תמונת המצב נראית פחות או יותר כך: שחקן ה"בית" שנפסל, מתכופף, מרים את הכדור ומוסר אותו במהירות לאחד מחבריו, שמורשים ברגע זה להיכנס לתחומי המגרש, על מנת שהלז יפסול בעזרת הכדור את אחד משחקני קבוצת ה"שדה" הממהרים לחצות את קו הבסיס. אם מקרה כזה אכן מתרחש, הרי ייזכו שחקני קבוצת ה"בית" להישאר בעמדת ה"בית", הגם שבתור זה לא תצורף אף לא נקודה אחת נוספת לחשבונם, גם אם, הצליח מי מהם להגיע "הביתה" בשלום. למעשה, כול רצי ה"בית" בתור זה "נשרפו" ברגע שאחד מהם נפסל, אבל במקרה כזה נשמרת להם, כאמור, בכול זאת הזכות להישאר בעמדת ה"בית". מאליו יובן שאסור לשחקני ה"שדה" להרים את הכדור בעצמם לאחר שפסלו את קבוצת ה"בית", שכן מעשה כזה שב ו"שורף" אותם עצמם. כלומר, ברגע שקבוצת ה"שדה" פסלה את מי מחברי קבוצת ה"בית", אסור לחבריה כול מגע נוסף עם הכדור ועל כולם לנוס במהירות אל עיר המקלט שמעבר לקו הבסיס.
גם לשחקני קבוצת ה"שדה" שתחילה פסלו, ואחר כך שבו ונפסלו בעצמם, מותר כעת להרים את הכדור ובעצמם לשוב ולנסות לפסול שוב את שחקני הבית כדי להבטיח במערכה הקרובה את עמדת "הבית". מקרים כאלה אמנם כבר ארעו בשיעוריי, הגם שהם נדירים למדי. 
מנסיוני, "הפוסל במומו פוסל" הוא משחק מלהיב והילדים, לאחר שהפנימו את כלליו, נהיים כרוכים אחריו. אנו, המורים לחינוך גופני, עשוים להפיק ממנו תועלות חינוכיות רבות. אל תוותרו עליו בשיעוריכם!

מאמרים רלוונטים נוספים

כנסים וימי עיון במכללה האקדמית

13/03/2011

קרא עוד

הצמדה שנה ג'

13/03/2011

קרא עוד

"טיפ" מהתיק של המנחה הוותיק

13/03/2011

קרא עוד

חינוך גופני בבתי הספר - כיתות ג'-ו'

13/03/2011

קרא עוד

כשירויות חברתיות - ערכים ותהליכי הוראה

13/03/2011

קרא עוד

שעשועי לשון לפורים

13/03/2011

קרא עוד