המשוב המקוון ככלי חשוב להערכת סטודנטים בהכשרה להוראת החינוך הגופני, בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"

הכשרה להוראת חינוך גופני כוללת לימודים תיאורטיים הקשורים להוראה ולחינוך, לימודים תיאורטיים של חינוך גופני, למידה מעשית של מגוון ענפים והתנסות בהוראה. אחת מתוכניות ההכשרה להוראת חינוך גופני היא תוכנית לימודים להסבת אקדמאיים.

חלקו הראשון של המאמר עוסק בתהליך ההתנסות המעשית בהוראה

תהליך ההכשרה להוראת חינוך גופני כולל גם התנסות מעשית בהוראה. בעת התנסות זו, הסטודנטים מלווים במדריך פדגוגי ובמורה מאמן. מדריך פדגוגי הוא מנחה להוראה בעל ניסיון בהוראה בבתי ספר ותפקידו לסייע לסטודנטים בהפיכתם למורים חדשים. הוא מעניק לסטודנטים כלים להתמודדות עם ההוראה, מוביל לתהליכי רפלקציה ומחבר בין התיאוריות העיוניות לבין הפרקטיקה. בנוסף, הוא צופה בסטודנטים מלמדים שיעור ומעניק להם משוב.

מורה מאמן הוא מורה ותיק לחינוך גופני ותפקידו לחנוך את הסטודנטים ביום ההוראה. הוא משלב את הסטודנטים בחיי היומיום בבית הספר, מעביר שיעורי הדגמה, צופה בהם מלמדים שיעורים ומעניק להם משוב. כמו כן, הוא נמצא בקשר רציף עם המדריך הפדגוגי.

המשוב שמקבל הסטודנט מהמורה המאמן מספק לו הערכה על אופן התנהלותו, שליטתו בתוכן הנלמד, שימוש במיומנויות הוראה, ארגון הציוד ועוד. משוב זה מערב את הסטודנט בתהליך ההכשרה ומוביל להבנה וללמידה מתוך עניין. מלחמת חרבות ברזל הביאה לשינויים רבים בהכשרה להוראת חינוך גופני, ואחד מהם הוא השימוש במשוב מקוון.

חלקו השני של המאמר מציג את תהליך ההכשרה שעברו סטודנטים במסלול הסבה להוראת חינוך גופני ותהליך השימוש במשוב המקוון

המאמר הנוכחי מתמקד בשימוש במשוב מקוון בתהליך התנסות בהוראה של 64 סטודנטים מהמגזר היהודי ו-34 סטודנטים מהמגזר הערבי במסלול הסבה להוראת חינוך גופני בסמינר הקיבוצים. הסטודנטים חולקו לשתי קבוצות וכל קבוצה קיבלה מדריכה פדגוגית ותיקה. הסטודנטים התחלקו בשבעה בתי ספר: חמישה בגוש דן, אחד בבקעה אל גרבייה ואחד באום אל פחם.

בשל המלחמה, המדריכות הפדגוגיות לא יכלו להגיע לצפייה בכל בתי הספר ולכן הוחלט להכניס שימוש במשוב מקוון שימולא ע"י המורים המאמנים אחת לשבועיים. מטרת המשוב המקוון הייתה לאפשר מעקב רציף אחרי סטודנטים בתקופת מלחמת חרבות ברזל.

המשוב המקוון נבנה ב"גוגל פורמס" וכלל את מרכיבי התנהגות והתנהלות של הסטודנט; מידת שליטתו במיומנויות ההוראה – שליטה בתכנון הספציפי, עמדת מורה, הצגת חוקים ואכיפתם, שימוש בסימנים מוסכמים, מתן הסברים קצרים ומדויקים, שימוש יעיל בקול ובתנועה, שילוב הדגמות יעילות, ניהול זמן, מתן משוב לתלמידים; קיום שיחת משוב עם המורה המאמן; אופן קבלת תוכן המשוב ע"י הסטודנט.

אמצעי נוסף באמצעותו רצו המדריכות הפדגוגיות לקבל משוב על הסטודנטים היה צילום באמצעות טלפון חכם, אך בקשה זו סורבה בשל החוק לשמירת זכויות הילדים המשתתפים בשיעורי חינוך גופני.

חלקו השלישי של המאמר עוסק בממצאי תהליך השימוש במשוב המקוון

בסיום התהליך התקבלו 146 משובים מקוונים, באמצעותם ביצעו המדריכות הפדגוגיות הערכה מעצבת לסטודנטים. יש לציין כי בעבר התקבל מספר נמוך יותר של משובים ידניים והשימוש במשוב מקוון הביא לעלייה במספר המשובים שיתקבלו. ייתכן וזאת משום שמילוי הטופס המקוון ושליחתו היו קלים יותר ולא הקשו על המורים המאמנים.

דרגת ההערכה הדומיננטית בכל מיומנויות ההוראה שנבדקו במשוב הייתה "טוב". ניתן ללמוד מכך כי מרבית הסטודנטים שולטים במיומנויות ההוראה ונמצאים ברמת "עובר" לפחות. ציונים אלה מעידים על כך שחלק מהסטודנטים הגיעו לתהליך עם ניסיון וחלקם למדו זאת במהלך השיעורים התיאורטיים.

מיומנויות ההוראה בהן נמצא מספר הסטודנטים המתקשים הגבוה ביותר הן ניהול זמן יעיל, ארגון הציוד וארגון הלומדים. על מנת לשפר זאת, נדרש זמן תרגול מעשי בו הסטודנטים ילמדו להתאים את התכנים למספר רב של לומדים.

ניתוח המשובים המקוונים מציג את חשיבות וחיוניות שיחת המשוב לתהליך ההכשרה והלמידה. הדירוגים הגבוהים שקיבלו הסטודנטים ברכיב הפתיחות וההקשבה מעידים על בגרותם ומוכנותם ללמידה. ייתכן כי הדרך בה ביצעו המורים המאמנים את שיחת המשוב והעבודה שהסטודנטים נחשפו לתוכן המשוב המקוון הביאה ליותר הקשבה מצידם. באמצעותם, הצליחו המדריכות הפדגוגיות להרכיב תמונה על כל סטודנט ולדייק את המורה המאמן ליום ההוראה הבא. 

בנוסף, התבקשו המדריכות הפדגוגיות והמורים המאמנים למלא שאלון עמדות ביחס למשוב המקוון ככלי הערכה. שאלון זה כלל את השאלות הבאות:

1. האם מתן משוב לסטודנט ע"י המורה המאמן הוא כלי חיוני בתהליך ההתנסות בהוראה?
2. האם המינון של משוב פעם בשבועיים (לפחות) הוא נכון בתהליך ההתנסות בהוראה?
3. מתי מולא המשוב הדיגיטלי על ידך?
4. מהי עמדתך ביחס למשוב הדיגיטלי?
5. כיצד הועברו על ידך תכני המשוב הדיגיטלי לסטודנטים?
6. האם הייתה משמעות למשוב הדיגיטלי בסמסטר זה בתקופת מלחמת חרבות ברזל?

ניתוח השאלון מראה כי כלל המורים המאמנים והמדריכות הפדגוגיות רואים את המשוב ככלי חיוני ואת החשיבות המקצועית הגבוהה בו. גם בשאלה של מינון המשוב, נמצאו תשובות דומות בקרב שני בעלי התפקידים – מינון זה היה נכון עבור הסטודנטים וגם עבור המורים המאמנים, שיכלו להתפנות לעיסוקים אחרים. גם עבור המדריכות הפדגוגיות מינון זה היה מתאים, משום שיכלו לעקוב כך אחר כל סטודנט וסטודנט ולפנות אליו בהתאם.

ביחס לשאלה השלישית, נמצאו תשובות שונות אצל המורים המאמנים. כל מורה מאמן מילא את המשוב בזמן שונה – חלקם במהלך יום ההוראה, חלקם בסופו וחלקם כמה ימים לאחר מכן, אך כולם העבירו את שיחת המשוב בצורה פרונטלית מול הסטודנט. עוד דיווחו המורים המאמנים כי המשוב היווה כלי דיגיטלי יעיל ופתרון מקצועי לכך שהמדריכות הפדגוגיות לא יכלו להגיע לצפייה בחלק מבתי הספר בעקבות המלחמה.

לסיכום, המשוב המקוון מהווה כלי חשוב וחיוני בתהליך הכשרתם של סטודנטים להוראה בתקופת מלחמת חרבות ברזל. באמצעותו, יכלו המדריכות הפדגוגיות לעקוב אחר סטודנטים גם אם לא הגיעו לצפייה בבתי הספר בהם לימדו.

סיכום המאמר נכתב בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

למאמר המלא בכתב העת רוח הספורט