הקשר בין דפוסי פעילות גופנית הנמדדים באמצעות מד פעילות לבין סיכון לתמותה כללית, תמותה ממחלות לב וכלי דם ותמותה מסרטן

המלצת ארגון הבריאות העולמי למבוגרים היא לבצע לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת בשבוע, על מנת להפחית את הסיכון למוות. מרבית האנשים מעדיפים לרכז את הפעילות הגופנית שמבצעים ביום אחד או יומיים בשבוע והם נקראים "לוחמי סוף שבוע". מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר בין דפוסי פעילות גופנית שונים לבין סיכויים לתמותה כללית ולתמותה ממחלות לב ומסרטן בקרב "לוחמי סוף שבוע" ולאנשים המתאמנים בפעילות גופנית סדירה.

חלקו הראשון של המאמר מציג את שיטת המחקר

המחקר נערך באנגליה וכלל קרוב ל-90,000 נבדקים, שענדו מד פעילות על שורש כף היד במשך שבוע, שאסף מידע אודות הפעילות הגופני שבוצעו. בנוסף, נלקח מידע אודות נתוני תמותה במשך שמונה שנים.

הנבדקים חולקו לקבוצת "פעילים סדירים", שלפחות 50% מהפעילות שמבצעים מתפזרת על שלושה ימים או יותר במהלך השבוע, ולקבוצת "לוחמי סוף שבוע", שלפחות 50% מהפעילות שלהם מתרכזת ביום אחד או יומיים בשבוע. בנוסף, הנבדקים סווגו לשתי קבוצות – פעילים ולא פעילים.

חלקו השני של המאמר עוסק בתוצאות המחקר ומסקנותיו

42.6% מהנבדקים סווגו כ"לוחמי סוף שבוע", 23.6% סווגו כפעילים סדירים ו-33.8% מהנבדקים סווגו כלא פעילים. תוצאות המחקר מצאו כי הקבוצה הפעילה, בהשוואה לקבוצה הלא פעילה, הייתה בעלת סיכון נמוך יותר למוות כללי, למוות ממחלות קרדיווסקולריות ולמוות מסרטן.

עוד נמצא כי קבוצת "לוחמי סוף השבוע", בדומה לקבוצת הפעילים הסדירים, הייתה מקושרת לרמה נמוכה יותר של תמותה. תוצאות אלה מצביעות על כך שפעילות גופנית, גם אם היא מרוכזת ביום אחד או יומיים בשבוע, עשויה להפחית את הסיכון לתמותה באופן משמעותי.

תוצאות אלה עולות בקנה אחד עם תוצאות מחקרים אחרים, שמצאו כי אנשים פעילים גופנית הם עם סיכויים נמוכים יותר למות מוות כללי מאשר אנשים לא פעילים. כמו כן, הן תואמות לעמדת ארגון הבריאות העולמי, לפיה חוסר בפעילות גופנית מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם בקרב מבוגרים.

לתוצאות אלה יש השלכות משמעותיות על בריאות הציבור. הן מדגישות את החשיבות בביצוע פעילות גופנית, גם כאשר היא מרוכזת ביום אחד או יומיים במהלך השבוע ולא עומדת בהמלצת ארגון הבריאות העולמי (פחות מ-150 דקות בשבוע). בנוסף, הן עשויות לעודד אנשים לבחור בפעילות גופנית המתאימה יותר לאורח חייהם ולמגבלות הזמן.

לסיכום, פעילות גופנית מתונה עד נמרצת המרוכזת ביום אחד או יומיים במהלך השבוע מעניקה תועלת דומה בהפחתת הסיכונים לתמותה בהשוואה לפעילות המפוזרת לאורך השבוע.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

למאמר המלא