דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

50 שנה למחקר מומנטום ('יד חמה') בספורט

מאת: ד"ר איליה מורגולב, ד"ר שמחה אבוגוס, פרופ' מיכאל בר-אלי

תיוגים: ספורט, ספורט הישגי, מוטיבציה, ביצועים גופניים, פסיכולוגיה של הספורט

מורגולב, א', אבוגוס, ש' ובר-אלי, מ' (2024). 50 שנה למחקר מומנטום ('יד חמה') בספורט: התפתחות, תאוריה וממצאים אמפיריים עדכניים. בתנועה, יד(3), 374-358.

עדכון אחרון: 19.02.2025

  1. תקציר:

    המושג מומנטום בספורט מתייחס למצב בו הצלחה מולידה עוד הצלחה. מטרת המחקר הנוכחי היא להתייחס לידע הקיים כיום באשר למומנטום בספורט ולהציג את שלושת המנגנונים התיאורטיים המסבירים כיצד הצלחה מובילה לעוד הצלחה – תגובות פיזיולוגיות והורמונליות לניצחונות והפסדים, תקשורת בלתי מילולית ומשתנים פסיכולוגיים.

 

המשמעות הפיזיקלית של מומנטום היא כמות התנועה של הגוף. ככל שהמומנטום גדול יותר, כך נדרש כוח רב יותר להביא לעצירתו. בשנות השבעים, המושג מומנטום הגיע גם לספרות אקדמית בספורט.

 

חלקו הראשון של המאמר עוסק במשמעות המומנטום בספורט.

מומנטום בספורט מוגדר כמצב של כוח מוגבר ועצימות תנועתית. הקצב עולה לרמות גבוהות ויש דחף חיובי יותר אל עבר המטרה, הקשור גם לביטחון עצמי ולנחישות. מומנטום מוגדר גם כעוצמה פסיכולוגית נצברת, המשנה תפיסות בין אישיות ומשפיעה על התפקוד המנטלי והפיזי של הפרט.

מומנטום הוא גורם קריטי להצלחה בתחרות. בתחרויות ספורט ישנן פעולות הנחשבות כקטליזטורים של מומנטום, משום שהן גורמות לתחושת התקדמות אל עבר הניצחון ועשויות לשפר את התפקוד המנטלי ואת המוטיבציה, כמו התקפה בכדורעף, הטבעה בכדורסל ועוד. מחקרים שנערכו בנושא מצאו כי הצלחה בשלבים התחלתיים בתחרות משפיעה לטובה על הביצוע העתידי – הצלחה מובילה לעוד הצלחה.

מחקר שבחן את תופעת ה'יד החמה' שנערך בענף הכדורסל העלה ממצא הפוך: דווקא לאחר מספר החטאות, אחוז הקליעות לסל היה גבוה יותר מאשר אחוז הקליעות לסל לאחר מספר קליעות מוצלחות. ממצא זה מתנגש עם תיאוריית המסוגלות העצמית של אלברט בנדורה, לפיה, עלייה ברמת המסוגלות מביאה לעלייה ברמת הביצוע.

לפי בנדורה, מידת האמונה של האדם ביכולתו להצליח קשורה בקשר חיובי לביצוע שלו. הצלחה ראשונית בפעולה מובילה לעלייה ברמת המסוגלות, אשר מביאה לעלייה ברמת הביצוע, שגורמת לעלייה גבוהה יותר ברמת המסוגלות. תיאוריה זו, יחד עם מנגנון המומנטום כפי שהוגדר בפסיכולוגיה של הספורט מנבאים כי הצלחה מקדמת הצלחה.

המאה ה-21 שיפרה באופן משמעותי את היכולת לנתח ביצועים ספורטיביים, בשל השינויים הטכנולוגיים. ניתוחים אלה מצאו כיצד מתבצע המומנטום: בענף הכדורסל לדוגמה, נמצאו שינויים התנהגותיים והתאמות טקטיות בקרב שתי הקבוצות לאחר רצף הצלחות. מחקר אחר שנערך בענף הג'ודו מצא כי ג'ודוקה שהגיע לקרב על מדליית הארד אחרי ניצחון בבית התנחומים, ינצח את יריבו שהפסיד זה עתה בקרב חצי הגמר ביותר מ-60% מהמקרים.

ממצא זה מוביל להבנה כי "ניצחון מוליד ניצחון" ו"הפסד מוליד הפסד". מחקר זה מצא חיבור תיאורטי בין מומנטום פסיכולוגי בספורט לבין תופעה ביולוגית בשם 'אפקט המנצח', לפיה נוצרים בגוף שינויים הורמונליים, פיזיולוגיים והתנהגותיים בעקבות עימות בין שני פריטים. המנצח בעימות חווה שינויים המבססים את הדומיננטיות שלו בסביבה, כך שהוא יהיה בעל סיכויים גבוהים יותר לעורר עימות נוסף ולנצח בו.

 

חלקו השני של מאמר עוסק בגורמים העיקריים המסבירים את תופעת המומנטום – פיזיולוגיה, תקשורת בלתי מילולית ופסיכולוגיה.

הספרות העדכנית מזהה שלושה גורמים עיקריים המסבירים את תופעת המומנטום: פיזיולוגיה, התנהגות (תקשורת) בלתי מילולית ופסיכולוגיה. 

פיזיולוגיה: כאמור, 'אפקט המנצח' היא תופעה ביולוגית המתייחסת למגוון תופעות פיזיולוגיות והתנהגויות המתרחשות בעת הצלחות וכישלונות בעימותים. הניצחון הנוכחי מגדיל את הסיכוי לניצחונות עתידיים, והמנצחים בעימות נוטים להפגין התנהגות דומיננטית ואגרסיביות. יריבות זו מפרישה הורמונים שונים, כמו: טסטוסטרון, קורטיזול ואסטרוגן. הספרות מראה כי רמות גבוהות של טסטוסטרון משפרות ביצועים ספורטיביים וגורמות לביטחון עצמי מוגבר, נטילת סיכונים ותוקפנות, המגבירים את הסיכויים להצלחות עתידיות.

בעוד שניצחון מעלה את רמת הטסטוסטרון, תבוסה פוגעת בה. יש לציין כי הקשר בין טסטוסטרון לבין ביצוע אינו אחיד ותלוי במאפייני הסביבה, אופי הפריט וסוג התחרות. עוד נמצא כי ניצחון מפעיל מנגנונים של מערכת התגמול, המונעת באמצעות נוירוטרנסמיטרים, האחראיים לעיכוב או לעירור פעילות מוחית ותפקודים גופניים.

התנהגות (תקשורת) בלתי מילולית: מנצחים מפגינים לסביבה ניצחון גם באמצעות התנהגויות לא מילוליות, כמו מבט, יציבה וריח גוף. לעומת זאת, הפסד מביא לעמידה כפופה, הימנעות מקשר עין ודיבור כנוע. אותות אלה, המסמלים על ניצחון או הפסד, יכולים להיקלט על ידי הסביבה והיריבים. כך, ניתן לזהות מומנטום במהלך תחרות.

לפי המודל הפסיכופיזיולוגי העדכני, הצלחה ראשונית בסביבה תחרותית מובילה לתגובות פסיכופיזיולוגיות שונות, המובילות להצלחה בביצוע עתידי.

 

חלקו השלישי של המאמר מציג המלצות למאמן לשימור המומנטום.

כאמור, מומנטום הוא תופעה פסיכופיזיולוגית ייחודית, המאופיינת ברמת עוררות אופטימלית לצד תחושת מסוגלות, נחישות ומוטיבציה גבוהה. הספורטאי נמצא במצב ביצוע בו הוא מרוכז ושקוע ב"עכשיו" וכך הוא יכול לפתח מומנטום. יש לזכור כי המומנטום מתרחש בסביבה משתנה, עם יריבים וקהל, ובאופן סטטיסטי הפעולה הבאה יכולה להיכשל.  היכשלות זו עלולה לפגוע בתחושת המומנטום.

מלבד הסטטיסטיקה, יש גם איום טקטי שיכול לפגוע במומנטום – המאמן והשחקנים היריבים יכולים לקלוט את חולשות הספורטאי ולפגוע ביתרון שלו ובמומנטום. מחקרים מראים כי מאמנים בענפי כדור עושים שימוש טקטי בפסקי זמן ובעבירות טכניות כדי לבלום רצף הצלחות של קבוצות יריבות.

המאמר מציג מספר המלצות לניהול מומנטום במהלך תחרות:

  1. ריבוי משובים חיובים והדגשת הצלחות, המניעות את מערכת התגמול ומובילות לרמת מסוגלות גבוהה יותר.
  2. עידוד שחקנים לביצוע פעולות מסתכנות, משום שהצלחה בפעולות אלה מעוררת את המומנטום באופן משמעותי.
  3. טיפוח סביבה מכילה ותומכת, המפחיתה את רמת החרדה ומקדמת שהייה באזור הביצוע המיטבי, גם אם בוצעה טעות.
  4. להוות חוצץ בין השחקנים לבין ההפרעות המתרחשות בקהל.

 

לסיכום, מומנטום הוא מצב זמני ושברירי. כשספורטאי צובר מומנטום, על המאמן שלו לתמוך בו על מנת שיצליח לפעול. אם היריב הוא זה שצובר מומנטום, על המאמן לקטוע את רצף ההצלחות בכל האמצעים הטקטיים והטכניים העומדים לרשותו.  

 

סיכום המאמר נכתב בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

למאמר המלא בכתב העת בתנועה

פריטי מידע דומים