מקום שכדאי לגדול בו: גודל היישוב ותרומתו להתפתחות הספורטאים

אחד מן הגורמים הסביבתיים העשויים להשפיע על הגעתו של ספורטאי צעיר לרמת מומחיות בענף הספורט בו הוא מתמחה הוא גודל היישוב בו גדל והתפתח. מחקרים אלו, העוסקים בתרומת הסביבה להתפתחותם של הספורטאים הצעירים והגעתם לרמה הגבוהה, מתבססים על ההנחה שסביבות אימון ולמידה ניתנות לעיצוב על ידי אנשי מקצועי מתאימים. מחקרים שונים בחנו ספורטאים עד גיל 14, משום שבגיל זה אמורים הספורטאים להתחיל את התפתחותם המקצועית בענף אחד נבחר.

במחקרים המוצגים בפרק זה, החוקרים בחנו האם לספורטאי עילית יש ייצוג גדול יותר או קטן יותר בעיר בגודל מסויים, בהשוואה לערים שגודלם אחר. כמו כן, נבחן היחס בין הסיכויים להגיע לרמות הביצוע הגבוהות ביותר בענף ספורט מסויים לבין גודל המקום בו נולד הספורטאי. מחקרים שנערכו בארה"ב מצאו כי העדיפות לספורטאים צעירים היא להתפתח מקצועית בערים קטנות ובינוניות בגודלן, מאשר בערים קטנות מאוד, גדולות וגדולות מאוד.

פרק זה מציג שלושה מחקרים ישראליים בקשר בין מקום לידתם של ספורטאים ישראליים לבין סיכויי הגעתם למצוינות בענף הספורט בו בחרו לעסוק. המחקר הראשון בחן 521 ספורטאים מליגת העל בכדורגל, בכדוריד, בכדורסל ובכדורעף. תוצאות המחקר מראות כי בענפי הכדורגל והכדוריד, קיים סיכוי גבוה יותר להגיע לליגה הבכירה בערים בינוניות, המכילות 50 אלף תושבים עד 200 אלף תושבים, מאשר בערים בגדלים אחרים. לעומת זאת, בענף הכדורעף יש סיכוי גבוה יותר להגיע לליגה הבכירה דווקא ביישוב קטן, המכיל פחות מאלפיים תושבים. בענף הכדורסל נמצא כי אין קשר בין גודל היישוב לבין סיכויי הגעתו של ספורטאי לליגה הבכירה.

המחקר השני בחן את הקשר בין מקום לידתן של ספורטאיות ישראליות לבין סיכוייהן להגיע למצוינות באותם ענפי הספורט שצוינו מעלה. מחקר זה מצא כי בענפי כדוריד וכדורסל, הסיכויים להגיע לליגה הבכירה בקרב ספורטאיות גבוה יותר בערים בינוניות. בענף הכדורעף, כמו אצל הספורטאים, הסיכוי להגיע לליגה הבכירה גבוה יותר ביישוב קטן. בענף הכדורגל נמצא כי אין קשר בין מקום לידתן של הספורטאיות לבין סיכוייהן לשחק בליגה בכירה. 

המחקר השלישי בחן 1,397 ספורטאים וספורטאיות בעשרה ענפים קבוצתיים ואישיים בגילאי 18-14, במטרה לבחון את סיכוייהם להגיע למצוינות ביחס למקום בו הם נולדו וגדלו. ממצאי המחקר מראים כי בענף ההתעמלות קיים סיכוי גבוה יותר להגיע למצוינות ביישוב קטן (פחות מאלפיים תושבים), מאשר במקומות אחרים, בקרב בנים ובנות. בענפי אתלטיקה, ג'ודו וכדורעף, ממצא זה נכון עבור בנות בלבד.

בענף הכדורגל נמצא סיכוי נמוך יותר להגעה למצוינות ביישובים בגודל בינוני (50 אלף תושבים עד 200 אלף תושבים), מאשר במקומות אחרים, בקרב בנים ובנות. לעומת זאת, בענף הכדוריד הסיכויים הם גבוהים יותר ביישובים אלה. בערים גדולות (עם מעל 200 אלף תושבים), קיים סיכוי נמוך יותר להגעה למצוינות עבור בנים, אך גבוה יותר עבור בנות. בענף הכדורסל נמצא כי הסיכוי להגיע למצוינות גבוה יותר בקרב בנים המגיעים מערים בינוניות, אך עבור בנות מערים אלה ומערים גדולות הסיכוי נמוך יותר.

הממצאים שעלו משלושת המחקרים אינם חד-משמעיים, כמו אלו שדווחו במחקרים שנערכו בחו"ל. עם זאת, הממצא העיקרי הוא כי גודל מקום היישוב בו הספורטאי נולד והתפתח עד גיל 14 קשור לסיכויי הצלחתו להגיע לרמה הגבוהה ביותר בענף בו הוא עוסק. בקרב ספורטאים צעירים בגילאי 18-14 העוסקים בענפי ספורט אישיים, נמצא כי הסיכויים להצלחה גבוהים יותר בקרב אלו שגדלו ביישוב קטן עד אלפיים אנשים. בקרב ספורטאים העוסקים בענפי ספורט קבוצתיים ומשחקי כדור, העדיפות היא להתפתח במסגרות בערים בינוניות וביישובים קטנים.

שלושת המחקרים הנ"ל סיפקו מספר הסברים מדוע עדיף לספורטאים לגדול ביישוב קטן או בינוני. ראשית, במקומות אלה סביבת התמיכה שהספורטאים מקבלים היא אינטימית יותר, דבר המאפשר תקשורת טובה יותר בין המאמנים לבין המתאמנים. שנית, הקשר בין המסגרות השונות של הספורטאי (בית ספר, משפחה, קהילה ותוכנית ספורט) הדוק יותר – כל המסגרות פועלות למען פיתוח הנער וקיימת הלימה ביניהן.

בנוסף, הניידות בין המקומות קלה ומתאפשרת ללא תלות בהורים. ניידות קלה זו מאפשרת לספורטאים להגיע לאימונים לא רשמיים, ללא נוכחות המאמן, ולעשות דברים שונים. כמו כן, היא מאפשרת שילוב ילדים משנתונים אחרים באותה קבוצה משני המינים. כך, המעורבות בתוכניות הספורט תהיה גדולה יותר וכל ילד יקבל הזדמנות. הסבר נוסף העולה מן המחקר הוא שיישוב קטן מטפח מורשת של ענף ספורט מסוים ומתמקצע בטיפוח ספורטאים בענף זה.

לסיכום, גודל היישוב שבו גדלו והתפתחו הספורטאים והספורטאיות עד גיל 14 הוא גורם סביבתי שיש להביא בחשבון בתכנון טיפוח הספורטאי.

סיכום המאמר נכתב בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט