הוראת המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה בגישה רב תחומית

 

נושא "המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה" מופיע במספר תוכניות לימודים של משרד החינוך כמקצוע חובה ו/או בחירה: בשיעורי החינוך הגופני - שיעורים עיוניים, במגמה לחינוך גופני - מוגבר חמש יחידות, במגמת אומנות - אומנות קלאסית, בכיתות ה'-ו' היסטוריה - יוון הקלאסית, בפילוסופיה, באריכאולוגיה ועוד. העשרה של כיתות היסוד הנמוכות וילדי הגן במידע זה מאפשרת צפייה חוויתית ומושכלת במשחקים האולימפיים עם בני המשפחה.

תוכניות הלימודים, התוכניות להכשרת מורים וספרי הלימוד הם ספציפיים בתחום דעת אחד וממוקדים בו. מטרת התוכנית המוצעת (ראה נספח א') היא לשמש כלי למורה אחד בהוראה רב תחומית (ללא קשר לתחום הדעת שלו), זאת משום שנושא "המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה" מוזן על ידי מגוון תחומים. 

בדרך כלל מלמדים את "המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה" מספר מורים לאורך השנים, בגילאים שונים ובמסגרות שונות, וכל אחד מהמורים מלמד על פי הדיסציפלינה שלו ומאיר את הנושא מנקודת מבט חד כיוונית. כדי לשלב מספר דיסציפלינות ולמקסם את זוויות הראייה, יש ללמד את נושא זה בדרך רב תחומית, המעשירה את הלמידה ומובילה לידע רחב ומשמעותי, תוך שילוב מספר אסטרטגיות הוראה. 

יחידת ההוראה המוצעת נסמכת על אומנות ואריכואולוגיה כדי להסביר את הצד הספורטיבי-פילוסופי ומסבירה את עקרונות האומנות הקלאסית, בעזרת עולם הספורט. 

כדי לתת מענה לאוכלוסיות הטרוגניות בגיל, בדרכי הלמידה וההבנה, יש מגוון אסטרטגיות הוראה: הוראה פרונטלית תוך שילוב מצגת עם תמונות (דו ממד), הצגת חפצים שניתן לחוש (תלת ממד) ופעילות ספורטיבית מותאמת גיל. למורים לחינוך גופני אדגיש את החלק היישומי הספורטיבי הכולל הפקת יום ספורט ברוח המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה. 

יחידת ההוראה הינה רב תחומית, יישומית וחווייתית, מעוררת עניין וכן מהווה בסיס לחקר ודיון פורה בכיתה על נושאים נוספים המעשירים את הלומד/המשתתף בידע רחב, כמו: טיפוח הגוף, עירום, נשים ופמיניזם בספורט, "שלום אולימפי"/עולמי, מקצוענות בספורט, מגדרים, הפילוסופיה היוונית, עקרונות פיזיולוגיים וביומכניים, פרסים ומיתוסים, שמירה על חוקים והתפתחות המשחקים האולימפיים לאורך השנים תוך השוואה לימנו ("אז והיום").

על פי חוזר מנכ"ל 2014, למידה משמועתית היא: ..."ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד והמלמד, רלוונטיות ללומד". תוכנית זו עונה על עקרונות אלה, מציגה רעיונות עיקריים וכלי יישומי. יחד עם זאת, היא מאפשרת למורה חופש פעולה נרחב וגמישות בתכנון שיעוריו. התוכנית עונה על הצורך שיש לאנשי חינוך מדיסציפלינות שונות להתמודד עם הוראת "המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה" בדרך רב תחומית. 

 

דרכי ההוראה

מבנה השיעורים ודרך ההוראה משלבים מספר חושים, תוך התנסות, למידה וחקירת הנושא. המטרה היא "להכניס" את הלומד לתוך העולם היווני, והפיכתו לתלמיד פעיל, יצירתי ומדמיין - אומן המצייר על הכד או/ו אתלט המתנסה בתחרויות השונות. זוהי למידה חווייתית המשאירה חותם לשנים. 

• מצגת (פרונטלית): מצגת בה מוצגים האתרים הארכיאולוגיים, ציורי כדים והניתוח שלהם. 

כותרת מצגת לבית ספר יסודי

 

• אביזרים להמחשה: כדים שונים ומכשירי ספורט משוחזרים ומודרניים, כגון: כידון, דיסקוס ומשקולות קפיצה מעץ, לצד אלה המשמשים את האתלטים היום. ניתן לצרף דף הדרכה להכנת "מכשירי ספורט" עתיקים, להפקת משחקים אולימפיים ברוח "יוון העתיקה". 

שחזור משקולות

 

• ערכת שימוש והפעלה: כדי חרס "בתוליים", שבלונות מותאמות, מכחול וצבע שחור, עם דף הדרכה לצביעת כדים (חופשית או בעזרת שבלונות). 

ערכת הפעלה לדוגמה

 

• שימוש באביזרים: קפיצה למרחק, הטלת כידון, זריקת דיסקוס וצלחות מעופפות. אפשר גם להכין זרי עלי זית/דפנה או מדליות. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ילדים בגן חובה מבצעים זריקת צלחת מעופפת (דיסקוס) והטלת כידון

 

• הערכה מסכמת עיונית: "מבחן" לכיתה ה'-י"ב ומבחן שקפים (ראה נספח ב'). 
• הערכה מסכמת מעשית: הפקת יום ספורט ברוח יוון העתיקה (תערוכת ציורי כדים בשני סגנונות). 

יחידת ההוראה, על כל מרכיביה, היא חדשנית ומיוחדת משום שיש בה את השימוש באומנות (ציורי כדים, פסלים) וארכיאולוגיה כדי להסביר את הצד הספורטיבי ואת עקרונות האומנות הקלאסית והפילוסופיה היוונית, בעזרת העולם הספורטיבי התחרותי. בנוסף, יש בה שילוב ויזואלי של תמונות (מצגת) וחפצים שמוצגים בכיתה שניתן לאחוז ולגעת בהם. כמו כן, יש בה את החלק היישומי, הכולל הפעלה והתנסות בשני התחומים: אומנות ותחרויות ספורטיביות. כל אלה מאפשרים העשרה וחוויה אומנותית וספורטיבית. 

על השאלה: "איך התנהלו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה" נערכו מחקרים רבים ונכתבו דעות שונות. כדברי ד"ר זימרי ז"ל: "אף אחד לא יודע באמת מה קרה לפני כמעט 3000 שנה". לכן, הנושא מהווה כר פורה ללמידה ודיון במגוון נושאים על המקצועות עצמם ועל נושאים משיקים ורלוונטיים, כמו: תפקידם של הכדים ביוון העתיקה, אומנות הקדרות, סגנונות הציור, שפת הציור, דרכי פיסול, מוזיאונים, ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה, היסטוריה, פילוסופיה יוונית על תרבות הגוף, טיפוח הגוף ומקומו של העירום, פמיניזם (יחס לנשים ומקומן בעולם היווני ובמשחקים המודרניים), מיתוסים שונים (שלום, פרס עלי זית ועוד), מקומו של שמן הזית, השפעת הציורים והפסלים על אומנים מודרניים כמו פיקאסו וחידוש המשחקים האולימפיים על ידי פייר דה קוברטן. 

דרך ההוראה המוצגת היא אינטגרטיבית, לפיה הנושא הנחקר נלמד תוך שילוב תחומי דעת שונים, בניגוד למבנה ההוראה ה"מקובל" בבית הספר. גישה זו שוברת את המחיצות המבדילות בין המקצועות השונים ומתלכדת תחת "הנושא המשותף" (כפי שהיה נהוג במערכות החינוך הקיבוציות). דרך זו מאפשרת למורה חופש תכנון המבוסס על ידע רלוונטי, חברתי ותרבותי המותאם לזמן, למקום, למורה/מרצה ולקהל היעד, וכן מאפשרת ליבון סוגיות משמעותיות כאמצעי יעיל לעורר סקרנות וחקר ערכים תוך הבנת תהליכים. 

למידה אינטגרטיבית מתקרבת לניסיון החוויתי של הלומד ועל כן היא יותר אותנטית. לימודים אינטגרטיביים יאפשרו ללמד נושאים שאינם משתייכים לתחום דעת ספציפי וייתכן שכלל אינם מופיעים בתוכנית הלימודים. אף על פי כן חשוב לדון בהם - נושאים ערכיים, מוסריים, חברתיים ואקטואליים.  לתוכנית המוצעת יש אפשרות להפעיל את הקהילה, ההורים והתלמידים עם נושאים לימודיים וערכיים. המורים/מרצים צריכים כל הזמן לבחון את עצמם ולהתאים את ההוראה לצרכים המשתנים. 

למרות יתרונותיה הרבים של הוראת המשחקים האולימפיים בצורה אינטגרטיבית על יד מורה אחד שהכשיר את עצמו, קיימות גם מגבלות וקשיים. שילוב הולם בין תחומי הדעת השונים מורכב וקשה יותר מהוראה דיסציפלינארית, הן לגבי המורים והן לגבי התלמידים. הוראה זו תובעת מהמורים השכלה רחבה ומיומנות דידקטית, מושכלת ותואמת גיל, תוך פיתוח חומרי לימוד הולמים וכן הכשרת מורים להוראה בדרך זו. 

המטרה היא לא לשמר את הדרך המסורתית, לפיה שניים או ארבעה מורים יעסקו באותו נושא ("המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה"), כל אחד מעולם הדעת שלו:

• המורה להיסטוריה (או המחנך) בכיתות ה'-ו' ילמד על פי תוכנית הלימודים: על "יון ורומי", הפוליס, הדמוקרטיה באתונה, המיתולוגיה היונית, העולם היווני הכולל את הפילוסופים היוונים ודעתם על תרבות הגוף, תחרויות "הכתר" השונות, ובעיקר המשחקים האולימפיים המתקיימים אחת לארבע שנים (תקופה הנקראת "אולימפיאדה") והממצאים הארכיאולוגיים.
• המורה לאומנות במגמת אומנות במסגרת תולדות האומנות בכיתות י'-י"ב: בפרק העוסק באומנות הקלאסית ילמד על גוף האדם, היופי המושלם, היופי והעיצוב האידיאלי, "הקאנון היווני", אדריכלות, פיסול, קדרות וציורי הכדים (סגנונות).
• המורה לחינוך גופני בשיעורים העיוניים בחינוך גופני וספורט יעשיר את תלמידיו בתרבות הגוף וחשיבות הפעילות הגופנית בעולם היווני, תוך פירוט התחרויות, אילו ענפי ספורט היו והתפתחותם משנת 776 לפנה"ס עד ימינו והפקת יום ספורט לכיתתו. במגמת חינוך גופני, במסגרת היחידה לבגרות בתחום "תולדות הספורט והמשחקים האולימפיים", ילמד המורה את נושא המשחקים האולימפיים על כל היבטיו - מיתוסים, נשים, ענפי ספורט שונים, פולחנים, טקסים, פרסים והשוואה לימינו.

בדרך זו של הוראה אין שילוב ואינטגרציה בין הדיסציפלינות, ומספר מורים ילמדו את אותו הנושא כחלק מנושא רחב יותר. כל תלמיד יקבל ידע מסוים על המשחקים האולימפיים במהלך שנות לימודיו בבית הספר, אך לא ידע אינטגרטיבי כולל ומעמיק, אלא מתוך נקודת מבטו של המורה הספציפי. כך, שהדגם המסורתי אינו מומלץ בהוראת "המשחקים האולימפיים ביון העתיקה", משום שהוא יוצר פיזור של הנושא ומחייב את התלמיד לבצע בעצמו את ההקשרים והאינטגרציה בין המורים השונים והידע שקיבל במהלך השנים מתוך זוויות ראיה שונות.

לא חקרתי את ההשפעה של דרך הוראה זו על תלמידי/סטודנטים שלי לאורך השנים, אך אציג כאן מספר דוגמאות מעודדות:

• בחינות בגרות: לאורך השנים, כאשר הופיעה כבחירה שאלה בנושא "המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה", 100% מהתלמידים בחרו בה. ממוצע הציונים הינו 85.
• עבודת חקר: בכיתה י' נדרשים התלמידים לכתוב עבודת חקר ולהכין פוסטר. שני תלמידים שלמדו במגמת חינוך גופני באותו הזמן בחרו את "המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה" כנושא.

פוסטר של עבודת החקר

 

• ביקור ביוון ("העברה בין דורית"): תלמידה שלמדה במגמת חינוך גופני שלחה לי תמונה שלה מצולמת על יד כדים יווניים באתונה. עם שובם לארץ, שיתפו אותי הוריה ב"הרצאה" שהם זכו מבתם על סגנונות הציור על הכדים ושימושם. העברה בין דורית של ידע עולם היא עוד מטרה שהושגה בדרך הייחודית. 

 

נספח א

תוכנית הוראה המוצעת על פי שיעורים או יחידות לימוד: 

יחידה	נושא הלימוד
1	מבוא והיכרות עם העולם היווני- היסטוריה, גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה.
2	עבודת הקדרות – סוגי הכדים, השימוש בהם, נושאי הציור והסגנונות. כולל הדגמה בכיתה.
3	תרבות הגוף והחינוך הספורטיבי ביון העתיקה והצד הפולחני, פילוסופיה ואומנות.
4	"משחקי הכתר", המשחקים האולימפיים, תוכנית המשחקים, מבנה והתפתחות המקצועות. בעלי התפקידים והקהל.
5	הריצות השונות: סטדיון, דיאלוס, דוליכוס, חמושה, מרוץ לפיד ובהשוואה לימינו.
6	"הפנתטלון" - "קרב 5" (קפיצה למרחק ,זריקת  דיסקוס, הטלת כידון, ריצת סטדיון והיאבקות). כולל הדגמה בכיתה. חלק א'.
7	המשך "הפנתטלון" – חלק ב'. בהשוואה לימינו.
8	"קרבות" (אגרוף, היאבקות, פנקרטיון). חלק א'.
9	"קרבות" חלק ב'.
10	פרשים - תחרויות הסוסים השונות.
11	נשים בעולם היווני, מרוץ הרה.
12	עירום, חוקים, פרסים למנצחים בעולם העתיק.
13-14	תכנון "משחקים אולימפיים" בסגנון יוון העתיקה וביצועה ( צפייה ב-EYOUTUB בשחזורים).
15-16	ציורי כדים, פיסול, קרמיקה (ערכה).
	המשחקים האולימפיים בזמן המודרני. אפשרויות: 1.לשלב תוך כדי הוראת כל ענף וענף בזמן העתיק. 2.כנושא נפרד,בעיקר בשנה אולימפית.

נספח ב'