דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

פדגוגיה ודידקטיקה באימון כדורגל

מאת: ליאור רדלר

תיוגים: כדורגל, פדגוגיה, דידקטיקה, תורת האימון

עדכון אחרון: 03.05.2023

  1. תקציר:

    הזנחת תהליך אימון פדגוגי-דידקטי ראוי על חשבון תהליך בריא יותר, לעיתים בא לשמר או לתחזק את קריירת האימון של המאמן בטווח הקצר על חשבונם של ילדים רבים שיכלו להגשים חלום של קריירה מקצוענית. מאמן הכדורגל בראש ובראשונה חייב להיות מורה לכדורגל המסתמך מעבר לידע נרחב בתורת הענף, בידע והבנה מעמיקים בתחום הפדגוגי-דידקטי, חינוכי ורגשי של השחקן הצעיר תוך הסתכלות אסטרטגית לטווח הארוך.

 

  כיצד ללמד ובכלל?

מהי פדגוגיה?

     "המדע או האומנות של ההוראה".

תהליך מתוכנן ומסודר שנועד להשביח את תהליכי האימון ,ההוראה, הלמידה וההערכה. ליצור מערכת משותפת של ציפיות ותובנות בין הגורמים השותפים בתוך ארגון הספורט קרי מאמן/מדריך, צוות אימון, צוות תומך לספורטאים (שחקני הכדורגל). זהו תהליך מתמשך של הפעלת שיקול דעת וקבלת החלטות בנוגע לגיבוש תהליכי האימון, דרכי ביצועם, עיצוב התכנים, סביבת האימון.

הנחות בסיסיות לפדגוגיה נכונה באימון ובכלל

במאמרם של אריק בקמן ודין ברקר (Beckman & Barker, 2020), מדגישים המחברים שיש לחבר בין ידע בתחום תורת הענף (Content Knowledge -CK), במקרה זה כדורגל, לבין ידע והבנה פדגוגים (Pedagogical Content Knowledge -PCK).

קיימות ארבע הנחות מרכזיות המלוות את התהליך של המאמן/המדריך/ המורה באימון:

  • המאמן חייב לדעת, להכיר ולהשתמש בשיטות/טכניקות האימון הנכונות, הבנה של טקטיקות המשחק וחוקיו.
  • בעל יכולת טובה לזהות שגיאות ולתקן אותן על ידי הסבר, תכנון וביצוע תרגילים נכונים.
  • המאמן חייב להיות בעל ידע לבחירת התרגילים הנכונים והתאמתם למגוון רחב של קריטריונים (גיל ,יכולת ,עקומת למידה, עצימות, עקרונות המשחק וכולי). הקביעה מה נכון או מה לא נכון צריכה להיקבע בדרך כלל על ידי התהליך ולא על ידי התוצאה המיידית של התרגיל.
  • מתן משוב לספורטאי ו/או לקבוצה - דו שיח פתוח עם השחקנים, שאלת שאלות ומתן פתרונות על ידי השחקן.בתום האימון- מחוייב לעבור תהליך של רפלקציה עצמית.

"פדגוגיה חדשנית" או "פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית?"

להיות מורה לכדורגל לפני Coach או Trainer

מתאר מבנה אימונים גמיש, מותאם לתהליכי שינוי המתקיימים בעולם הידע הרלוונטי ובסביבה המשתנה – כדורגל. תכני האימון והלימוד של הספורטאי מותאמים ורלוונטים למציאות המשתנה – חברתית/תרבותית, טכנולוגית, מקצועית. מהי המציאות הנוכחית?

חברתית/תרבותית – נוחות, סטטוס בעיני החברה החיצונית והסביבה הפנימית (הקבוצה), תלות יתר מול עצמאות, נראות וחשיפה ברשתות החברתיות, "שורה תחתונה" כראי הכל, אינדיוידואליות (על חשבון קבוצתיות).

טכנולוגית – ריבוי מדיות, זמינות וחשיפה למידע (מידע "מתחת לפנס"), העשרת האמצעים לאיסוף מידע, "מתווכת" בין התפיסה העצמית של הספורטאי למציאות, אפשרות למידה מכל מקום, ללא גבולות. ניטור שוטף של תפקוד הספורטאי והכנסתו לתהליך האימון והפיתוח. טכנולוגיה כספק מידע אובייקטיבי המהווה איזון (הנדרש) למידע הסובייקטיבי ותחושת המאמן.

מקצועית – כניסת מדע ורפואה, שיטות אימון חדשות, תפיסות טקטיות מתפתחות, מגמות טרנדיות במשחק, צוותי אימון רחבים, יותר "מומחים", הפרטת האימון, מיומנויות בין-אישיות כמרכזיות, יכולות אתלטיות עם חשיבה עולה, תפיסת אימון "הוליסטית".

למתואר להלן יש השפעה ישירה ועקיפה הן על התהליך הפדגוגי-דידקטי של המאמן והתפתחותו והן על תהליך האימון בכללותו. המאמן צריך להיות בעל:

יכולת להיות גמיש ומותאם להתמודד עם מגוון תרחישים

יכולת לפתח קשרים חזקים, חיוביים ופתוחים עם הספורטאי

יכולת לספק הוראות מדויקות וניתנות ליישום ומתן משוב

מחויבות ללמידה לכל החיים – אוטודידקט

יכולת שליטה אישית/עצמית ברגשות

יכולת לראות ולטפל בפרט בתוך הקבוצה

יכולת ניתוח ומציאת פתרונות לבעיות

ידע  אינטרדיסציפלינרי – רב תחומי, מגוון

אקדמיית כדורגל בהונגריה בראי הפדגוגיה

מחקר שבדק 196 מאמנים מכל אקדמיות הכדורגל בהונגריה, ניסה לחשוף את דעות המאמנים ותפקודם בנוגע לתפיסתם הפדגוגית ולגלות אם הם מבינים את נושא הערכים הפדגוגיים (2018 ,.Varga et al).

המחקר על המאמנים נערך באמצעות שאלונים, ראיונות אישיים וניתוח מסמכים. הבדיקה העיקרית התמקדה בפער בין מה שהמאמנים הצהירו לבין מה שהראו בפועל, חוסר העקביות.

שאלה 1 – עדיפות הכלים לשימוש מול השחקנים בעיני המאמן

מרכיב ומיקום על פי המאמנים

שאלה 2 – דעת המאמנים על סדר החשיבות של חמישה מרכיבים 

ממצאים ומסקנות

בכל שאלות המחקר, אותם סעיפים המהווים חלק מהיכולות הפדגוגיות של המאמן נמצאים כבעלי הציון הנמוך ביותר ובתחתית הטבלה (חינוך, תרבות, חוש פדגוגי, ידע תאורטי פדגוגי).
מלבד מאמנים בודדים מסך כל המאמנים באקדמיות בהונגריה, רובם  אינם רואים ביכולת הפדגוגית-דידקטית שלהם כחלק אינטגרלי מהידע המקצועי שלהם למרות שהוא אמור להיות כלול ולהיות שכזה. הפער בין ההצהרות שלהם לבין מתן חשיבות בפועל להיבט הדידקטי הוא גדול.
ניכרת המטרה הגדולה של לנצח במשחק כמטרה המרכזית. לפיכך, המאמנים חושבים שמעריכים אותם לפי פרמטר זה של נצחונות וכך גם ההערכה המרכזית שלהם כלפי עצמם.
ההתעלמות מהערכים הפדגוגיים עלולה להזיק הן לספורטאים והן למאמנים.
במצב זה אישיותם של השחקנים הצעירים הסובלים מהזנחה חינוכית ורגשית מובילה להזדהות יתר עם העקרון של "לנצח בכל מחיר” או גרוע מכך, יכולה להוביל לנשירה מוקדמת ולסיום קריירת הכדורגל קצרת הימים שלהם.

סוף דבר

הזנחת תהליך אימון פדגוגי-דידקטי ראוי על חשבון תהליך בריא יותר, לעיתים בא לשמר או לתחזק את קריירת האימון של המאמן בטווח הקצר על חשבונם של ילדים רבים שיכלו להגשים חלום של קריירה מקצוענית.
מאמן הכדורגל בראש ובראשונה חייב להיות מורה לכדורגל המסתמך מעבר לידע נרחב בתורת הענף, בידע והבנה מעמיקים בתחום הפדגוגי-דידקטי ,חינוכי ורגשי של השחקן הצעיר תוך הסתכלות אסטרטגית לטווח הארוך.

מספר פעולות עשויות לצמצם את התופעה:

  • מיון והתאמה של המועמדים לקורסי המדריכים.
  • מתן משקל לנושא המדובר בקורסי הכשרת המדריכים והמאמנים.
  • בקרה מקצועית שוטפת בשטח של מנהל מקצועי בתוך ארגון הספורט.

ליאור רדלר הוא המנהל המקצועי של מחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה ומרצה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)


ביבליוגרפיה:

Backman, E. & Barker, D. M. (2020) Re-thinking pedagogical content knowledge for physical education teachers – implications for physical education teacher education. Physical Education and Sport Pedagogy, 25(5), 451-463.

Varga, D., Földesi,F., & Gombocz.J. (2018). Declared pedagogical values of coaches at Hungarian football academies. Physical Culture and Sport: Studies and Research, 77(1), 17-24.

פריטי מידע דומים