דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

השפעת התערבויות של פעילות גופנית מקוונת על מעורבותם של ילדים וצעירים בפעילות גופנית

מאת: Victoria A. Goodyear, Bethany Skinner, Jonathon Mckeever, Mark Griffiths

תיוגים: מוטיבציה, פעילות גופנית, חינוך גופני, טכנולוגיה חינוכית

Goodyear, V.,  Skinner, B., McKeever, J., & Griffiths, M. (2021). The influence of online physical activity interventions on children and young people’s engagement with physical activity: a systematic review. Physical Education and Sport Pedagogy, AHEAD-OF-PRINT, 1-15.

עדכון אחרון: 22.06.2022

  1. תקציר:

    מטרתה של סקירה שיטתית זו היא לעדכן את בסיס הראיות לגבי התערבויות של פעילות גופנית מקוונת עבור ילדים וצעירים מאז 2015. הסקירה תנתח את התוצאות הקשורות להתערבויות מקוונות המבוססות על מנגנונים בצורת משחקיות והתאמה אישית לצורך העברת ידע, והאופן שהן מתבטאות בתחומים פיזיים, קוגניטיביים, חברתיים ורגשיים, תוך הצגת עדויות של מחקרים שדיווחו על תוצאות הקשורות לפעילות גופנית באמצעות התערבויות מקוונות.

רקע כללי ומבוא

רוב הילדים והצעירים ברחבי העולם (85%) מסווגים כלא פעילים מכיוון שהם אינם עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO) לפעילות גופנית (Guthold et al. 2020). להתערבויות מקוונות המשתמשות במכשירים כמו משחקי תנועה, סמארטפונים, מדיה חברתית וציוד לביש יש פוטנציאל לשפר את המעורבות בפעילות גופנית בגלל טווח הגעה נרחב והזדמנויות ללמידה ושימוש על פני הקשרים שונים (Koekoek and van Hilvoorde 2018; Chambers and Sandford 2019; Marttinen et al. 2019).

בבריטניה, לדוגמא, 93% מהילדים (גילאי 11-8) מבלים מעל ל-13 שעות שבועיות באינטרנט, ו- 99% מהמתבגרים (גילאי 15-12) מבלים מעל 20 שעות שבועיות באינטרנט (Ofcom 2019). ראיות גם ביססו קשרים חיוביים בין השימוש של ילדים וצעירים בטכנולוגיות דיגיטליות בהקשרים פורמליים (בבית ספר בשיעורי חינוך גופני) ובלתי פורמליים (למשל בבית בשעות פנאי), לבין פיתוח ידע, מיומנויות והתנהגויות הקשורות לפעילות גופנית (Casey, Goodyear, and Armour 2016; Koekoek and van Hilvoorde 2018).

סקירות שיטתיות קודמות זיהו השפעות חיוביות של התערבויות מקוונות על התנהגויות של פעילות גופנית וייחסו תוצאות חיוביות להזדמנויות לחינוך מקוון, הגדרת יעדים, ניטור עצמי ומעורבות הורים (Lau et al. 2011; Hieftje et al. 2013; Turner et al. 2015; Direito et al. 2017; Rose et al. 2017; Ludwig et al. 2018; Böhm et al. 2019).  

למרות עדויות לגבי הערך של התערבויות מקוונות למעורבות בפעילות גופנית, להתערבויות מקוונות יש פוטנציאל להשפיע לרעה על הידע, הגישות וההתנהגויות של ילדים וצעירים הקשורות לפעילות גופנית, אם נעשה בהן שימוש לא ביקורתי (Öhman et al. 2014; Rich and Miah 2017; Chambers and Sandford 2019). עדויות מצביעות על כך שהתערבויות מקוונות יכולות לקדם צורות התנהגותיות של מעורבות בפעילות גופנית, באמצעות התמקדות צרה בתוצאות הפעילות הגופנית ובאמצעות קידום קשרים רדוקציוניסטיים בין דימוי גוף, פעילות גופנית ורווחה (Öhman et al. 2014; Rich and Miah 2017). לעומת זאת, כדי לקדם מעורבות ארוכת טווח ולאורך החיים עם פעילות גופנית, נטען כי יש ליצור חוויות למידה הוליסטיות המתמקדות בתוצאות גופניות, קוגניטיביות, חברתיות ורגשיות (Quennerstedt 2019; Kirk 2020).

מַטָרָה

המטרות של סקירה שיטתית זו היו לעדכן את בסיס הראיות על התערבויות של פעילות גופנית מקוונת עבור ילדים וצעירים מאז 2015, לנתח את התוצאות הקשורות להתערבויות מקוונות על פני תחומים פיזיים, קוגניטיביים, חברתיים ורגשיים, ולהעריך את המנגנונים (כלומר אסטרטגיות פדגוגיות) של התערבויות מקוונות שהביאו לתוצאות הקשורות לפעילות גופנית.

שיטות

חיפוש שיטתי של ספרות המחקר נערך על פני 4 מאגרי מידע MEDLINE, PubMed, EBSCO) ו-  (EMBASE  תוך שימוש במילות מפתח הקשורות להתערבויות מקוונות, פעילות גופנית וילדים וצעירים. קריטריוני ההכללה היו: ילדים וצעירים בגילאי 18-5 באוכלוסייה הכללית; שימוש במדיום/אמצעי מבוסס מקוון כדי לספק התערבות הקשורה לפעילות גופנית; תוצאות הקשורות לשינויים בפעילות גופנית, ובתחומים פיזיים, קוגניטיביים, חברתיים ורגשיים; ולימודי שיטות כמותיות, איכותיות ומעורבות.

נעשה חיפוש ידני אחר מאמרים רלוונטיים, כולל רשימות הפניות למאמרים שנערך כדי לוודא שכל הטקסטים הרלוונטיים זוהו (טקסטים מינואר 2015 עד נובמבר 2020). גרסה מותאמת של הכלי להערכת איכות ללימודים עם תכנון מוגדר שימשה להערכת איכות הלימודים, ונעשה שימוש בגישה של שיטות מעורבות כדי לנתח ולערוך סינתזה של כל הראיות.

תוצאות

26 מאמרים זוהו כמי שעומדים בקריטריוני ההכללה, ניסויי ביקורת אקראיים ,(n=8)התערבויות לא אקראיות ,(n=12)  מחקרים תצפיתיים (n=3) ומאמרים איכותניים.(n=3)  אוכלוסיית היעד של רוב המחקרים הייתה ילדים (מתחת לגיל 12) כאשר איסוף הנתונים התקיים בעיקר במסגרת בית-ספרית, בבתי ספר יסודיים ובשיעורי חינוך גופני. ההתערבויות דיווחו על שינויים חיוביים בהתנהגויות הפעילות הגופנית של ילדים וצעירים, דרך עלייה ברמות הפעילות הגופנית ורגשות, עמדות ומוטיבציות כלפי פעילות גופנית.  משחקיותוהתאמה אישית היו המנגנונים העיקריים של ההתערבויות המקוונות שחוללו שינויים חיוביים בהתנהגויות.

הייתה הטרוגניות רבה בין 26 המאמרים לגבי סוג ההתערבות בפעילות גופנית. המטרה העיקרית של המחקרים שדווחו בסקירה זו הייתה קשורה לשימוש בהתערבות מקוונת לשיפור המעורבות בפעילות גופנית ו/או מיומנויות מוטוריות (23 מתוך 26). 

19 מחקרים השתמשו בקונסולות משחקי כושר, 6 השתמשו באפליקציות לסמארטפון/נייד ומחקר אחד התמקד בשימוש באתר אינטרנט. מתוך 6 המחקרים שהשתמשו בסמארטפונים/אפליקציות לנייד, 4 מהמחקרים הללו התמקדו במשחקי תנועה מבוססי מיקום ניידים, 2 מחקרים התמקדו במסירת חומר חינוכי ורשתות חברתיות. ההתערבות מבוססת האתר שימשה להעברת מדריכים מותאמים אישית לפעילות גופנית.

היו 18 מחקרים שדיווחו על עליות ו/או שיפורים בתוצאות הקשורות לפעילות גופנית. רוב המחקרים הללו דיווחו על השימוש במשחקי תנועה (15 מתוך 18). ההתערבויות המקוונות התרחשו בעיקר בהקשר של מסגרות בית ספר יסודי (12 מתוך 18), ומתוך אלו במסגרת בית ספרית, הרוב היו בכיתות ספורט (9 מתוך 12). רוב ההתערבויות התמקדו בתחום הפיזי (16 מתוך 18), שכללו משחקים למשך פרק זמן מוגדר כדי לשפר את המעורבות בפעילות גופנית ו/או מיומנויות מוטוריות. שילוב של משחקיותוהתאמה אישית הייתה הדרך העיקרית (8 מתוך 18) שבאמצעותה תוכננו המשחקים להשפיע על ההתנהגות.

התוצאה העיקרית שדווחה בהתערבויות הייתה קשורה לתחום הפיזי (15 מתוך 18). מחקרים כמותניים השוו בין קבוצות הבקרה וההתערבות ודיווחו על עליות ו/או שיפורים מובהקים ביחס לזמן המושקע בפעילות גופנית כללית (קלה, מתונה ונמרצת), ירידה ביושבנות ובביצוע מיומנויות מוטוריות.

מחקרים איכותניים ו/או תצפיתיים דיווחו שמשחקי תנועה שיפרו את זמן התגובה ואת מיומנויות הקואורדינציה והתנועה. מספר מחקרים דיווחו על עליות ו/או שיפורים הקשורים לתחום האפקטיבי (13 מתוך 18). מחקרים כמותיים דיווחו על עליות מובהקות סטטיסטית ו/או שיפורים ביעילות עצמית ובהנאה.

מחקרים תצפיתיים דיווחו כי ההתערבות הייתה בקורלציה חיובית עם הנאה מהמשחק, חווית מצב רוח ויחס לפעילות גופנית, וכי היחס לביצועים נמצא בקורלציה חיובית עם העדפה למשחק עתידני. והמשתתפים דיווחו שהם יעדיפו לשחק משחקי תנועה במהלך שיעורי חינוך גופני. מחקרים איכותניים דיווחו שההתערבויות שיפרו את המעורבות בשיעורי חינוך גופני וכי להגדרת יעדים הייתה השפעה חיובית על המוטיבציה.

מסקנות

רוב המחקרים שנכללו בסקירה זו מצביעים באופן כללי על כך שהתערבויות בפעילות גופנית מקוונת יכולות להשפיע על שינויים חיוביים בהתנהגויות הפעילות הגופנית של ילדים וצעירים, באמצעות עלייה ברמות הפעילות הגופנית וברגשות, בעמדות ובמוטיבציות כלפי פעילות גופנית.

השימוש במשחקי תנועה בשיעורי חינוך גופני עם התמקדות בשיפור רמות הפעילות הגופנית ו/או מיומנויות מוטוריות באמצעות משחקיות והתאמה אישית היו המנגנונים העיקריים של ההתערבויות המקוונות שחוללו שינויים חיוביים בהתנהגויות הקשורות לפעילות גופנית.

ההוכחות החדשות המסופקות על מנגנוני המפתח הללו (משחקיות ולמידה מותאמת אישית) יכולות לחזק את הרציונל של המתרגלים להשתמש בהתערבויות מקוונות כדי לתמוך בתוצאות פיזיות ואפקטיביות באמצעות משחק ולמידה מותאמת אישית.

המחקרים בסקירה זו מספקים רציונל משכנע לשימוש בהתערבויות מקוונות כדי לתמוך במעורבות של ילדים וצעירים בפעילות גופנית, בשל ההשפעות החיוביות על התוצאות הגופניות והרגשיות, ועל ההקשרים שבהם הן עשויות להיות יעילות (למשל שיעורי חינוך גופני בבית ספר יסודי).

למחקר זה היו כמה מגבלות הנוגעות בעיקר לשונות בתכנון המחקר, הסתמכות יתר על מדדים מדווחים עצמית ומאפייני מדגם, שמנעו ניתוח השוואתי.

סיכום המאמר נכתב בידי יוני טבדידישוילי מהמכללה האקדמית בוינגייט

למאמר המלא


ביבליוגרפיה:

Böhm, Birgit, Svenja D Karwiese, Harald Böhm, and Renate Oberhoffer. 2019. “Effects of Mobile Health Including Wearable Activity Trackers to Increase Physical Activity Outcomes Among Healthy Children and Adolescents: Systematic Review.” JMIR MHealth and UHealth 7 (4): e8298. doi:10.2196/mhealth.8298. [Crossref], [PubMed], [Web of Science ®], [Google Scholar]

Casey, Ashley, Victoria A. Goodyear, and Kathleen M. Armour. 2016. Digital Technologies and Learning in Physical Education: Pedagogical Cases. London . New York, NY: Routledge. [Crossref], [Google Scholar]

Chambers, Fiona, and Rachel Sandford. 2019. ““Learning to Be Human in a Digital World: A Model of Values Fluency Education for Physical Education.” Sport, Education and Society 24 (9): 925–938. doi:10.1080/13573322.2018.1515071. [Taylor & Francis Online], [Web of Science ®], [Google Scholar]

Direito, Artur, Eliana Carraça, Jonathan Rawstorn, Robyn Whittaker, and Ralph Maddison. 2017. “MHealth Technologies to Influence Physical Activity and Sedentary Behaviors: Behavior Change Techniques, Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials.” Annals of Behavioral Medicine 51 (2): 226–239. doi:10.1007/s12160-016-9846-0. [Crossref], [PubMed], [Web of Science ®], [Google Scholar]

Guthold, Regina, Gretchen A Stevens, Leanne M Riley, and Fiona C Bull. 2020. “Global Trends in Insufficient Physical Activity among Adolescents: A Pooled Analysis of 298 Population-Based Surveys with 1·6 Million Participants.” The Lancet Child & Adolescent Health 4 (1): 23–35. doi:10.1016/S2352-4642(19)30323-2. [Crossref], [PubMed], [Google Scholar]

Hieftje, Kimberly, E. Jennifer Edelman, Deepa R. Camenga, and Lynn E. Fiellin. 2013. “Electronic Media–Based Health Interventions Promoting Behavior Change in Youth: A Systematic Review.” JAMA Pediatrics 167 (6): 574. doi:10.1001/jamapediatrics.2013.1095. [Crossref], [PubMed], [Web of Science ®], [Google Scholar]

Kirk, David. 2020. Precarity, Critical Pedagogy and Physical Education. Abingdon, Oxon ; New York, NY: Routledge. [Google Scholar]

Koekoek, Jeroen, and Ivo van Hilvoorde. 2018. Digital Technology in Physical Education: Global Perspectives. Edited by Jeroen Koekoek and Ivo van Hilvoorde. 1st ed. Routledge. https://doi.org/10.4324/9780203704011. [Crossref], [Google Scholar]

Lau, Patrick WC, Erica Y Lau, Del P Wong, and Lynda Ransdell. 2011. “A Systematic Review of Information and Communication Technology–Based Interventions for Promoting Physical Activity Behavior Change in Children and Adolescents.” Journal of Medical Internet Research 13 (3): e48. doi:10.2196/jmir.1533. [Crossref], [PubMed], [Web of Science ®], [Google Scholar]

Ludwig, Kim, Rosie Arthur, Nicholas Sculthorpe, Hollie Fountain, and Duncan S Buchan. 2018. “Text Messaging Interventions for Improvement in Physical Activity and Sedentary Behavior in Youth: Systematic Review.” JMIR MHealth and UHealth 6 (9): e10799. doi:10.2196/10799. [Crossref], [PubMed], [Web of Science ®], [Google Scholar]

Marttinen, Risto, David Daum, Ray N. Fredrick, Joshua Santiago, and Stephen Silverman. 2019. “Students’ Perceptions of Technology Integration During the F.I.T. Unit.” Research Quarterly for Exercise and Sport 90 (2): 206–216. doi:10.1080/02701367.2019.1578328. [Taylor & Francis Online], [Web of Science ®], [Google Scholar]

Ofcom. 2019. “Children and Parents: Media Use and Attitudes Report 2019.” Ofcom. https://www.ofcom.org.uk/research-and-data/media-literacy-research/childrens/children-and-parents-media-use-and-attitudes-report-2019. [Google Scholar]

Öhman, Marie, Jonas Almqvist, Jane Meckbach, and Mikael Quennerstedt. 2014. “Competing for Ideal Bodies: A Study of Exergames Used as Teaching Aids in Schools.” Critical Public Health 24 (2): 196–209. doi:10.1080/09581596.2013.872771. [Taylor & Francis Online], [Web of Science ®], [Google Scholar]

Quennerstedt, Mikael. 2019. “Physical Education and the Art of Teaching: Transformative Learning and Teaching in Physical Education and Sports Pedagogy.” Sport, Education and Society 24 (6): 611–623. doi:10.1080/13573322.2019.1574731. [Taylor & Francis Online], [Web of Science ®], [Google Scholar]

Rich, Emma, and Andy Miah. 2017. “Mobile, Wearable and Ingestible Health Technologies: Towards a Critical Research Agenda.” Health Sociology Review 26 (1): 84–97. doi:10.1080/14461242.2016.1211486. [Taylor & Francis Online], [Web of Science ®], [Google Scholar]

Rose, Taylor, Mary Barker, Chandni Maria Jacob, Leanne Morrison, Wendy Lawrence, Sofia Strömmer, Christina Vogel, et al. 2017. “A Systematic Review of Digital Interventions for Improving the Diet and Physical Activity Behaviors of Adolescents.” Journal of Adolescent Health 61 (6): 669–677. doi:10.1016/j.jadohealth.2017.05.024. [Crossref], [PubMed], [Web of Science ®], [Google Scholar]

Turner, T., D. Spruijt-Metz, C. K. F. Wen, and M. D. Hingle. 2015. “Prevention and Treatment of Pediatric Obesity Using Mobile and Wireless Technologies: A Systematic Review: Mhealth and Pediatric Obesity.” Pediatric Obesity 10 (6): 403–409. doi:10.1111/ijpo.12002. [Crossref], [PubMed], [Web of Science ®], [Google Scholar]

WHO. 2018. Global Action Plan on Physical Activity 2018-2030. Geneva: World Health Organisation. [Google Scholar]

פריטי מידע דומים