חיפוש סגור

החינוך הגופני כגורם מגן להתנהגויות סיכון בקרב בני נוער בישראל

מאת: פרופ' רחל ניסנהולץ-גנות, ד"ר רותם מאור, ד"ר לני עופרי, ד"ר יעל סלע, ד"ר אבי זיגדון, פרופ' יוסי הראל פיש, ד"ר ריקי טסלר

תיוגים: בני נוער, חינוך לבריאות, גורמי סיכון, מגדר, בית ספר

ניסנהולץ-גנות, ר', מאור, ר', עופרי, ל', סלע, י', זיגדון, א', הראל פיש, י' וטסלר, ר' (2021). החינוך הגופני כגורם מגן להתנהגויות סיכון בקרב בני נוער בישראל: הבדלי גיל ומגדר. בתנועה, יג(1), 70-57.

עדכון אחרון: 16.03.2022

  1. תקציר:

    המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין אהבה לשיעורי חינוך גופני, משך הפעילות בהם, והשתתפות במגמת ספורט, לבין התנהגויות סיכון כגון: שכרות, שתיית אלכוהול מופרזת ועישון קנאביס, בקרב בני נוער, תוך התייחסות להבדל מגדרי. אוכלוסיית המדגם כללה 4,407 תלמידים מהמגזר הממלכתי, מהממלכתי דתי, ומהערבי, אשר ענו על שאלות ההרחבה בנושא פעילות גופנית. ממצאי המחקר העידו כי עם העלייה בגיל העיסוק בפעילות גופנית פוחת ושכיחות התנהגויות סיכון עולות, ובקרב הבנים אף יותר מאשר בקרב הבנות. בנוסף נמצא כי תלמידים בני נוער צעירים יותר אוהבים את שיעורי החינוך הגופני ופעילים בהם יותר מאשר בני נוער בוגרים יותר. נמצא גם כי, תלמידים שאוהבים את שיעורי החינוך הגופני ופעילים בהם מעל ל-30 דקות נמצאו בסיכון נמוך יותר לשכרות ולשימוש בקנאביס.

בעולם ובישראל הוראת החינוך הגופני נכללת בתוכניות הליבה של בתי הספר ומבוססת על הקניית הרגלי אורח חיים פעיל ובריא בקרב קהילת בית הספר. מטרת העל של החינוך הגופני בארץ היא ''לעצב, לפתח ולטפח דפוסי פעילות והתנהגות גופנית ספורטיבית, לשם הבטחת איכות חייהם ובריאותם של התלמידים''. מחקרים מצביעים על כך, שבגיל ההתבגרות בקרב שני המגדרים גוברות ההתנסויות בהתנהגויות סיכון והפעילות הגופנית פוחתת (Croisant et al., 2013), אך זה נפוץ יותר בקרב בנים (Kritsotakis et al., 2016). מחקרים נוספים שבוצעו בקרב בני נוער מצאו שפעילות גופנית בשיעורי חינוך גופני משפרת מדדים קליניים אצל מעשנים (Abd-Alhasan, 2017), מקטינה את השימוש בסיגריות ומריחואנה, משפרת את יכולות הלמידה (Gall et al., 2018), מעלה את ההערכה העצמית ואת הסיפוק מהחיים, בעלת השפעה חיובית על בעיות נפשיות (Guddal et al., 2019 ,Lukács et al., 2018), ואף מקטינה בריונות פיזית ומקוונת (Benitez-Sillero et al., 2021). פעילות גופנית המתקיימת במסגרת קבוצתית וכוללת מערכת יחסים קרובה עם אדם משמעותי כגון: מורה או מדריך, עשויה לתרום לרווחה הנפשית של התלמידים, שכן היא מאפשרת להם לחוות את תגובותיהם ללחץ באופן ישיר ומציעה הזדמנויות להתנסות באסטרטגיות התמודדות שונות (Lang et al., 2017).

המחקר הנוכחי מדגיש את חשיבות מקצוע החינוך הגופני כגורם מגן מפני התנהגויות סיכון בקרב מתבגרים (שתייה מופרזת של אלכהול,שימוש בסמים וכו'). נעשה במחקר זה שימוש בנתוני סקר HBSC (Health Behavior In School Age Children) בישראל לשנת 2019-2018 (הראל פיש ואח', 2016) המקיף מגוון רחב של תחומים המרכיבים את חיי היום-יום של בני הנוער, מרקע סיוציו-דמוגרפי לפעילות גופנית ועד דפוסי התנהגויות סיכון (הראל פיש ואח', 2016 , Currie et al., 2014).

המחקר בחן קשר בין אהבה לשיעורי חינוך גופני, משך הפעילות בהם, והשתתפות במגמת ספורט לבין התנהגויות סיכון כגון: שכרות, שתיית אלכוהול מופרזת ועישון קנאביס, בקרב בני נוער, תוך התייחסות להבדל מגדרי. אוכלוסיית המדגם כללה 4,407 תלמידים מהמגזר הממלכתי, מהממלכתי דתי, ומהערבי, אשר ענו על שאלות ההרחבה בנושא פעילות גופנית. ממצאי המחקר  העידו כי עם העלייה בגיל העיסוק בפעילות גופנית פוחת ושכיחות התנהגויות סיכון עולות, ובקרב הבנים אף יותר מאשר בקרב הבנות. בנוסף נמצא כי תלמידים בני נוער צעירים יותר אוהבים את שיעורי החינוך הגופני ופעילים בהם יותר מאשר בני נוער בוגרים יותר. נמצא גם כי, תלמידים שאוהבים את שיעורי החינוך הגופני ופעילים בהם מעל ל-30 דקות נמצאו בסיכון נמוך יותר לשכרות ולשימוש בקנאביס.

המערכת הבית-ספרית היא גורם משפיע עבור התלמידים בה ומהווה מסגרת לעידוד הרגלי אורחות חיים. פיתוח תוכניות התערבות במסגרת שיעורי חינוך גופני ייתכן שיסייעו בנושא התנהגויות סיכון בקרב בני נוער. בנוסף, עידוד נערות לאהבת שיעורי החינוך הגופני ייתכן שיסייע לצמצום הפערים המגדריים הנוגעים למשתני החינוך הגופני. כמו כן, יש לתת את הדעת על ירידת המעורבות בפעילות הגופנית בשיעורי חינוך גופני ולתכנן מדיניות שתעזור לצמצום התופעה.

סיכום המאמר נכתב בידי יוני טבדידישוילי מהמכללה האקדמית בוינגייט

למאמר המלא בכתב העת בתנועה

ראו גם:

למה חשוב לבני נוער לעשות פעילות גופנית?


ביבליוגרפיה:

הראל-פיש, י', וולש, ס', שטיינמץ, נ', לובל, ש', רייז, י', טסלר, ר' וחביב, ג'  (2016(. נוער בישראל: בריאות, רווחה נפשית וחברתית ודפוסי התנהגויות סיכון בקרב בני נוער בישראל - ממצאי המחקר השביעי. דו"ח HBSC ישראל. תוכנית המחקר הבינלאומי על רווחתם ובריאותם של בני נוער, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן.

Abd-Alhasan Hamdan, A. (2017). Study the effect of physical exercises to decrease the dangerous of smoking by estimated some serological biomarkers. Karbala Journal of Pharmaceutical Sciences, 8(12), 131–142.

Benítez-Sillero, J. D., Corredor-Corredor, D., Córdoba-Alcaide, F., & Calmaestra, J. (2021). Intervention programme to prevent bullying in adolescents in physical education classes (PREBULLPE): a quasi-experimental study. Physical Education and Sport Pedagogy, 26(1), 36–50.

Croisant, S. A. P., Laz, T. H., Rahman, M., & Berenson, A. B. (2013). Gender differences in risk behaviors among high school youth. Global Advances in Health and Medicine, 2(5), 16–22.

Currie, C., Inchley, J., Molcho, M., Lenzi, M., Veselska, Z., & Wild, F. (2014). Health Behaviour in School-aged Children (HBSC) study protocol: Background, methodology and mandatory items for the 2013/14 survey.

Gall, S., Adams, L., Joubert, N., Ludyga, S., Müller, I., Nqweniso, S., Pühse, U., du Randt, R., Seelig, H., Smith, D., Steinmann, P., Utzinger, J., Walter, C., & Gerber, M. (2018). Effect of a 20-week physical activity intervention on selective attention and academic performance in children living in disadvantaged neighborhoods: A cluster randomized control trial. PloS One, 13(11), e0206908.

Guddal, M. H., Stensland, S. Ø., Småstuen, M. C., Johnsen, M. B., Zwart, J.-A., & Storheim, K. (2019). Physical activity and sport participation among adolescents: associations with mental health in different age groups. Results from the Young-HUNT study: a cross-sectional survey. BMJ Open, 9(9), e028555.

Kritsotakis, G., Psarrou, M., Vassilaki, M., Androulaki, Z., & Philalithis, A. E. (2016). Gender differences in the prevalence and clustering of multiple health risk behaviours in young adults. Journal of Advanced Nursing, 72(9), 2098–2113.

Lang, C., Feldmeth, A. K., Brand, S., Holsboer-Trachsler, E., Pühse, U., & Gerber, M. (2017). Effects of a physical education-based coping training on adolescents’ coping skills, stress perceptions and quality of sleep. Physical Education and Sport Pedagogy, 22(3), 213–230.

Lukács, A., Sasvári, P., & Kiss-Tóth, E. (2018). Physical activity and physical fitness as protective factors of adolescent health. International Journal of Adolescent Medicine and Health, 32(6). https://doi.org/10.1515/ijamh-2018-0017

פריטי מידע דומים