דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

מורשת הבלאק ממבה

קובי ברייאנט

צביקה שרף

מותו הטראגי של הכדורסלן האגדי, קובי ברייאנט, היכה בתדהמה את העולם, ולא רק את עולם הכדורסל והספורט. הרעש והכיסוי התקשורתיים הראו לכולנו מה כוחם של כוכבי הספורט האמיתיים.

מה היא מורשתו של קובי ברייאנט?

קודם כול, הוא היה אבא נהדר שליווה את בתו בת ה-13, הדריך אותה ודחף אותה להיות כדורסלנית גדולה כמוהו, ולמרבה הטרגדיה, היא נספתה איתו בדרכם לעוד משחק שלה. מעבר לכך, אין ספק שברייאנט הראה לעולם הספורט ולילדים הצעירים שחולמים להיות ספורטאים מצליחים, מנצחים וגדולים כי אין קיצורי דרך. אין תחליף לעבודה קשה, למאמץ פיזי וגופני ללא רחמים על גופך ועל עצמך, כי אתה לא יודע כמה אתה מסוגל לעשות, ומה המשמעות של להיות מקצוען.

אחד הסכסוכים הגדולים בין קובי ברייאנט לבין שאקיל אוניל היה סביב העובדה ששאקיל הגיע לאימוני תחילת העונה אחרי הפגרה עם עודף משקל של שלושים ק"ג. לקובי זה לא יכול היה לקרות, כי לדעתו  משמעת עצמית ושמירה על הגוף וטיפוחו הם תנאי ראשון להיותך ספורטאי צמרת מצליח, ראה מקרה רונאלדו.

קובי התאמן על פיתוח היכולת הגופנית ועל פיתוח היכולת הטכנית שקשורה לכדורסל ללא הפסקה, ועשה זאת ללא לאות וללא פשרות. כשסיים עונה היה מגיע לפתיחת העונה הבאה עם אלמנט מקצועי חדש שעליו עבד בזמן הפגרה.

קובי התמודד עם פציעות קשות בקרסול, בכתף, בגיד אכילס ועוד פציעות. עד לפציעה בגיד אכילס לא היה ממהר קובי להפסיד משחקים ועלה עם כתף חבושה ועם אצבעות פגועות וחבושות, תוך לקיחת אחריות להוביל, להילחם ולהאמין בכוחו להצליח ולנצח.

קובי היה מנטור לספורטאים גדולים בשאלת ההתמודדות עם הקשיים שמלווים את ספורטאי הצמרת. מאחורי הזוהר, התקשורת והכסף הגדול יש לכל אחד בעיות, פחדים וקשיים, וכדי להתמודד איתם צריך לדעת לעמוד מול הבדידות ומול הלחץ שמופעל על ספורטאי צמרת בספורט קבוצתי. מעבר לכך קובי גם היה המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה כולה, האחריות שלו הייתה גדולה וכן הקשיים שהיו כרוכים בכך.

אחרי פציעת גיד אכילס שלו, כשכולם חשבו שאין סיכוי שיחזור לאחר אחת הפציעות הקשות לספורטאי, בפרט בגילו, לקובי לא היה ספק שהוא יחזור. הוא הפתיע וחזר, וברמה גבוהה, ומאז הוא הפך ליועץ ולמנטור לספורטאים אחרים שנפצעו בגיד אכילס.

קובי ידע לשלב בין היכולת האישית הגבוהה שלו לבין היכולת הקבוצתית. הוא לא היה אדם נוח לחבריו כי הוא דחף אותם ללא הפסקה לעוד ועוד הישגים, לעוד ניצחונות ולעבודה קשה וסיזיפית. הביטוי "העיקר ההשתתפות" לא היה מהמושגים שעליהם הוא גדל. מה שעמד לנגד עיניו היה להצליח, לנצח, לזכות בעוד ועוד אליפויות ותארים ולשבור שיאים.

צריך להביא בחשבון שהוא לא שיחק בקבוצה אנונימית. הוא שיחק בN.B.A-, רק בקבוצה אחת: "לוס אנג'לס לייקרס", ממועדוני הספורט הגדולים בעולם, המסוקרים בעולם, הלחוצים בעולם ודורשי המצוינות. אף פעם לא התפתה, כמו ספורטאי הצמרת היום, לפזול לקבוצה אחרת אלא שיחק את כל קריירת ה-N.B.A שלו רק ב"לוס אנג'לס לייקרס".

רבות עוד ידובר בו, וספורטאים ומאמנים רבים יגדלו על מורשתו. אנחנו, אנשי הספורט, צריכים לדעת שאין תחליף לעבודה קשה, רצינית, מקצועית ומתוכננת כהלכה, עם שאפתנות והשקעה ללא סוף. זה המוטו של קובי ברייאנט.

 

מאמרים רלוונטים נוספים

תקוות הכושר - המפתח לשיפור איכות החיים בקרב חולי פרקינסון בישראל

22/07/2014

קרא עוד

"קשב ושלווה באהבה" - אסטרטגיות ואימון להתמודדות עם הפרעות קשב ותפקוד

05/07/2017

קרא עוד

הסבת מקצוע - לגוף ולנפש!

26/01/2014

קרא עוד

לא לשכוח חוליות שלד ברכב חונה

05/07/2015

קרא עוד

מדריכי כדורגל

28/08/2013

קרא עוד

לב הדיאלוג בין התנועה לבין המוזיקה

16/05/2016

קרא עוד