| | 02/08/2018

בעיניו של מורה חדש

בעיניו של מורה חדש

בעיניו של מורה חדש

מאת:  ג'ו קוסטין

1. "ההורים במרכז": בית ספר שלי פועל בגישת ההורה במרכז ,גישה ההופכת את ההורים למן כוח

עליון שאין עוררין עליו. המורים הופכים לכלי שרת לתלמידים - יקירי ההורים - חסרי כל זכויות

ומעמד. במקרים רבים מורים פוחדים להפעיל הליכי משמעת נגד תלמידים )ואני ביניהם( מחשש

מתגובת ההורים ובגלל חוסר גיבוי מוחלט מההנהלה. כל ההתנהלות של ההנהלה היא בעצם סביב

הרצון לרצות את ההורים, גם על חשבון כבודם הבסיסי של המורים כבני אדם. בשל כך קשה מאוד

לבסס משמעת ולדרוש מהתלמידים לקיחת אחריות על לימודיהם. בעיני, התלמידים כמו המורים,

יוצאים נפסדים מהתנהלות זו.

2. "הכסף מדבר": אני בטוחה שלא אטעה כשאקבע שתלוש המשכורת של מורה הוא אחד

מהתלושים המורכבים ביותר להבנה, מורכב  מהרבה סעיפים ופרמטרים. מורה מתחיל אינו יכול

להבין בכלל כמה הוא אמור לקבל לאחר שקלול כל סוגי השעות שלו, הגמולים, השהייה וכיו"ב. לא

פעם אני רודפת אחר שקלים שנשארים תקועים במשרדי משרד החינוך במקום להתגלגל למשכורת

שלי, שקלים שהורווחו ביושר, בעבודה קשה מאוד ובהמון השקעה. זה גוזל הרבה מאוד זמן, אנרגיה,

וכוחות נפשיים אשר היו יכולים להיות מושקעים במה שהמורה צריך לעשות – ללמד. וכמובן

ההשפלה הגדולה ביותר היא המשכורת עצמה. כיצד יכולים לחלום על העלאת מעמד המורה בחברה

כשבעיני החברה שלנו מורה תמיד נמצא בתחתית, ובחירה במקצוע זה יכולה להיות או מטיפשות

גמורה או מאי יכולת למצוא עבודה במשהו אחר? גם יחסם של ההורים ושל התלמידים למורים הוא

מראש יחס מלגלג ומזלזל. עובדה המשפיעה ישירות על התנהלות המשולש: מורים, הורים ,

תלמידים  .

3. "בית הספר צועד על קיבתו": א. בניגוד למקומות עבודה אחרים בהם יש לעובדים קפה, אוכל ,

שירותים ו "מותרות" אחרות שכאלו ,אצלנו יש תא שירותים אחד ל 081 מורים )שבזכות אופק ועוז

כולם נמצאים ביחד באותו הזמן(, שגם בו התלמידים משתמשים, קפה "חול" עליו אנו נאלצים לשלם

דמי ועד כל שנה, ואוכל שניתן לקנות במחיר מלא בקפיטריה ,ועל המורה להידחף עם מרפקים בין

התלמידים הצובאים עליה כל הפסקה. בנוסף, חדר המורים קטן, צפוף, מחוסר כסאות וכוסות ומלא

בתלמידים שנכנסים על פי רצונם החופשי .

ב. מגוון האפשרויות לקניית מזון בקפיטריה הן למורים והן לתלמידים עומד על: "טיגון עמוק"

ו"הרעלת סוכר". לאחר הפסקה תלמידים מגיעים או "מטורללים" מכמות הממתקים והשתייה

המסוכרת או עייפים וירודים מפחמימות ריקות ושומן טרנס שצרכו והלמידה נפגעת מכך .

4. "תדע מול מי אתה עומד": הדבר האחרון שהתלמידים שמים לב אליו בתחילת השיעור הוא

המורה העומד מולם. לפני השיעור צריך לאסוף אותם מרחבי ביה"ס והם עסוקים בלצעוק, לבהות

בסמרטפונים, "להיזכר" להביא ספרים מהלוקר, לצאת לשתות ולצאת לשירותים ובעצם הכול חוץ

מלהיות מוכנים לשיעור. עד שאני לא מוציאה את הגרון שלי השיעור לא מתחיל, וגם אז לא תמיד

בטוח. ובעצם ככה מתחיל השיעור- בצעקות. היה היה מנהג  שתלמידים היו עומדים כשהמורה נכנס .

נוהל זה עזר להשקיט את התלמידים ולהיות מודעים לקיומו של המורה. אך כחלק מתהליך

ההתרפסות של בית הספר לתלמידים ולהורים- נוהג זה בוטל.