דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

טיפול בסטרס באמצעות צמחים כמפתח לריפוי

מהו סטרס?

ישנן מספר דרכים להגדיר סטרס. ההגדרה הכוללת ביותר היא: תגובת הגוף לכל דרישה שהיא. עצם ההישארות בחיים, יוצרת דרישות מן הגוף ליצירת אנרגיה ולשימור אנרגיית החיים. אפילו כאשר אנחנו ישנים, הגוף שלנו ממשיך לתפקד. בהתאם להגדרה זו, סטרס, הוא חלק בסיסי בחיינו ואין להימנע ממנו. החוכמה היא להבטיח שרמת הסטרס שאנו חווים אינה מופרזת, כך שחיינו הם שמחה ולא מעמסה. מנקודת מבט זו, השימוש באנרגיה הוא אחד ממאפייני הסטרס. מאפיין נוסף הוא העדר ספציפיות של תגובת סטרס. כל דרישות המוצבות בפנינו בחיי היום יום, מביאות לידי תגובות - מסוימות בגוף. תגובות אלה מתרחשות במצבים שונים פיזיים ורגשיים כאחד, מתגובה לחום וקור עד לתחושות צער ושמחה. אנשים בד"כ יוצרים אבחנה בין כאב הנגרם בשל אובדן, לבין כאב פיזי הנגרם בשל שינויי טמפרטורה קיצוניים. מבחינה ביולוגית, אופי הדרישה אינו משנה, ותגובת הסטרס היא זהה בשני המקרים. הסיגנלים של העצבים משודרים מן המוח לכמה בלוטות, והבלוטות מגיבות באמצעות הפרשת הורמונים על מנת להתמודד עם המשימה. בקצרה, סטרס אינו רק לחץ ודאגה, זהו מפתח החיים להתמודדות עם העליות והמורדות, אהבה חדשה, עשויה לגרום לנו סטרס כמו בוס כעסן. 

תגובת הסטרס:

הדרך הטובה ביותר לפרש סטרס, היא לראותו כתגובה פיזיולוגית למצב סטרסוגני. גישה זו מבוססת על עבודתו של Hans Selye , על פי התיאוריה שלו, תגובת סטרס היא מנגנון קבוע הבא לידי ביטוי כאשר מוצבות לפנינו דרישות, לכן, זוהי תגובת הגנה בעלת תפקיד הגנתי וסתגלתני. במילים אחרות: לגוף תגובה פיזיולוגית כללית לכל סוגי הסטרס, שהיא בד"כ לטובתנו Selye. כינה תגובה זו תסמונת ההסתגלות הכללית – General Adaptation Syndrome) GAS) תיאוריה זו מציעה תהליך תגובה בעל שלושה שלבים:

1. תגובת אזעקה

2. שלב התנגדות המייצג התאוששות תפקודית של הגוף לרמה גבוהה יותר מן המצב שקדם
לסטרס.

3. תגובת התשה (מותשות) שבה, התמשכות של הסטרס מביאה לידי הפחתה וקריסה של ההתאוששות המתוארת בשלב 2. 

המגבלה של מודל בלתי גמיש זה של סטרס, היא התעלמות מן הגורמים הרגשיים והמנטאליים המייצרים וריאציה בדרך שבה בני אדם מגיבים למצבי סטרס. 

תגובות פיסיולוגיות

ויסות התגובות הפיסיולוגיות לאיומים או למצב סטרס, נעשה בעיקר באמצעות בלוטות יותרת הכיליה. תגובה מיידית, מבוצעת בעיקר ע"י המדולה (ליבה) של הבלוטה, בעוד הקורטקס (קליפה) מטפל בתגובות לסטרס מתמשך. מספר צעדים. הצעד הראשון (Fight or Flight)  לתגובה הראשונית, זו הקרויה "הלחם או ברח" הוא התגובות הפעילות של מערכת העצבים. תגובת הגוף לכימיקלים אלו כוללת עליה בקצב הלב ובלחץ הדם, והיצרות של כלי הדם. ההיצרות השטחית של כלי הדם , מכוונת את הדם מן העור אל השרירים, ומספקת להם יותר סוכר וחמצן. שחרור כימיקלים אלו גם מניע את הרזרבות של אנרגית הכבד, וגורם לשחרור מאגרי הגלוקוז. אם מצב הסטרס הוא עצום או מתמשך על פני תקופה ארוכה, קליפת האדרנל הופכת להיות יותר ויותר מעורבת בתגובת הסטרס. ההורמון אדרנו-קורטיקו טרופין, משתחרר מן ההיפופיזה ושולט בפעילות הקורטקס. – ACTH לאחר שהמידע אודות הסטרס המתמשך מעובד ע"י מערכת העצבים המרכזית, מתרחשת שורה של תגובות בגוף, המשפיעות על איכות החיים. 

תגובות פסיכולוגיות

במונחים כלליים, התגובה הפסיכולוגית לסטרס, מתבטאת במהלכים הבאים: התגובה הראשונית של "הילחם או ברח" מלווה ברגשות כגון פחד וחרדה. אסטרטגיות אינדיבידואליות להתמודדות, משופעלות כאשר אנו מתאמצים להתמודד עם המצב המציק או הבלתי נעים. אם אסטרטגיות אלה מצליחות, תגובת ה"הילחם או ברח" ומצב החרדה שוככים. אם הן נכשלות, והסטרס נמשך, קשת רחבה של תגובות פסיכולוגיות כולל דיכאון ודכדוך עלולות להופיע. המשמעות של כך, היא שתוצאות כישלון עלולות להיות חמורות, לפיכך, יש חשיבות לכך שנפתח דרכים להסתגל ולהתמודד בהצלחה עם מצבי סטרס.

כיצד סטרס גורם למחלות?

אין כל ספק שיש קשר בין סטרס ומחלות. למרות שטיב הקשר אינו נהיר, ישנם מספר רעיונות בנדון. תיאוריות מוקדמות ניסו לקשור בין מחלות שונות ובין קונפליקטים רגשיים ספציפיים, או טיפוסי אישיות וגוף מסוימים. בהתאם לתיאוריות אלה, טיפוסים בעלי גוף ואישיות ספציפיים, נוטים לפתח מחלות מסוימות בתנאי סטרס, יותר מן האחרים (תיאוריה בהומאופתיה, א.ב.). על כל פנים, ישנה הסכמה מועטת בין המומחים באשר למתאמים בנדון. מביאות לידי שינויים פיזיים לטווח קצר GAS - טוען שהתגובות הביולוגיות המלוות את ה Selye ולטווח ארוך. הוא כינה שינויים אלו בשם "מחלת הסתגלות", מכיוון שהם תוצאות של תגובת מערכת ההגנה, לאיום. לדעתו, תהליך המחלה מתחיל כתוצאה ממספר גורמים:

1. ההשפעה הפיסיולוגית של הורמונים מסוימים מבלוטות יותרת הכליה ומיותרת המוח.

2. ההשפעה של תהליך דלקתי.

3. המצב הכללי של כוח עמידות מופחת.

 

התבטאות המחלה, הלכה למעשה, תלויה במספר גורמים כולל גנטיקה, חולשה פיזית, ואפילו תגובות גופניות נרכשות. ה - GAS מסייע במתן הסבר לגבי השפעות שינויים בחיים ומאורעות על הבריאות. השינויים בחיים מצריכים תהליך הסתגלות המייצר תגובות פיזיולוגיות. מאמץ כושל להתמודדות עם החיים, מפחית את כוח העמידות של הגוף, ומאיץ מחלות. לפיכך, ככל שאנו נתונים לתהפוכות בחיים, יש לנו סיכוי גבוה יותר לחלות.

טיפול בסטרס סקירה כללית:

ישנם צעדים רבים אותם ניתן לנקוט על מנת להקל במצבי סטרס ולהפחית את העומס של המתח והחרדה הסובבים אותנו. אולם, ריבוי הגישות הטיפוליות כבר מהווה מקור לסטרס. המפתח לכל בחירה הוא נטילת אחריות על איכות החיים שלנו ולבריאותנו. אנו יכולים לפנות לבקשת עזרה לכל מומחים שהם, אבל לא ניתן להעביר את האחריות לאחר. הריפוי בא מתוכנו, והוא חלק מהיותנו חיים. מנקודת המבט ההרבליסטית ההוליסטית, תהיה אשר תהיה הדרך בה יבחר המטופל, העיקר הוא שיש לטפל בו כשלם ואין הפרדה בין גוף ונפש. לפיכך, התרופות הצמחיות לא נועדו רק לטפל בתסמינים ספציפיים, אלא, יש לשלבן בתוכנית כוללת שתסייע למטופל להתמודד עם סטרס, ולאפשר ריפוי: הכוללת בין היתר: תזונה מתאימה, פעילות גופנית וטכניקות הרגעה. ישנן שיטות רבות להרגעה, חלקן מבוסס על נשימות, שליטה בשרירים, דמיון מודרך ולעיתים פשוט האזנה למוסיקה. הדרך הטובה ביותר בעבור המטופל היא לאפשר לו לבחור את הדרך המתאימה לו.

הטיפול בצמחים

ישנן מספר קבוצות צמחים חיוניות לטיפול בסטרס מתמשך, החשובים שבהם: צמחים אדפטוגנים וצמחים נרבינים פועלים על מערכת העצבים התפקיד של אדפטוגנים: אלו הם צמחים המגבירים את תנגודת הגוף למחלות. במצבי סטרס נדרשת הגברת כוח העמידות הלא ספציפית של הגוף, בפני פתוגנים חיצוניים. מדענים סובייטים תבעו את מטבע הלשון "אדפטוגן" לתיאור צמחים המגבירים את כוח עמידות הגוף בפני מחלות ואת חיוניותו.

כמה ממאפייני האדפטוגניים כוללים:

1.  פעילות לא ספציפית יכולה להגביר את כוח העמידות של הגוף בפני סוכני סטרס – פיזיים, או ביולוגיים.

2. השפעה מנרמלת ללא קשר למצב הפתולוגי.

3. תכונה לא מזיקה אשר אינה משפיעה על תפקודי הגוף יותר מן הנחוץ.

בדרכים אלה צמחים אדפטוגנים, מגבירים את כוח העמידות של הגוף בפני גורמי סטרס, מגבירים את יכולת הגוף להתמודד עם מצבי סטרס, ובכך מגנים עליו מפני מחלות הנגרמות בשל סטרס.

המטרות הכלליות של טיפול באדפטוגנים כוללות:

1. הפחתת תגובות הסטרס במהלך שלב האזעקה של תגובת הסטרס.

2. למנוע או לפחות להשהות את שלב ההתשה.

3. לאפשר רמת הגנה מסוימת כנגד השפעות של סטרס מתמשך.

 

דוגמאות לאדפטוגנים:

(Panax Ginseng (Korean Ginseng ג'ינסנג קוריאני

(Panax, quinqefolius (American Ginseng ג'ינסנג אמריקאי

(Eletreucocus Senticosus (Siberian Ginseng ג'ינסנג סיבירי 

(Withania Somnifera (Ashwaganda ויתניה משכרת

(Lentinus edodes (Shitake mushroom פטריית השיטאקה

(Schisandra Sinesis (Schisandra סכיסנדרה סינית

Astragalus membrenasous קדד קרומי

Avena sativa שיבולת שועל

במסגרת המגמה ללימודי נטורופתיה נחשפים הסטודנטים גם לשיעורי הרבולוגיה ולומדים כיצד לטפל ולתמוך במצבי סטרס.

 

תרופות צמחיות וטיפול בסטרס

לצמחים תפקיד חשוב בטיפול בסטרס. כאשר משתמשים בהם כחלק מתוכנית כוללת, הלוקחת

בחשבון את מכלול הגורמים, צמחים עשויים לחולל מהפך דרמטי באיכות החיים של המטופל

הנתון בסטרס.

הדרך הנכונה להתייחס לבעיות הקשורות לסטרס מבוססת על עומק הבעיות, משך מצב הסטרס,

עפ"י הדירוג הבא:

1. סטרס יומיומי קל.

2. סטרס חמור מתמשך.

3.  סטרס חמור קצר טווח.

 

במובן יותר מעשי, מובן שאין בכך משום המלצה ליטול את הצמחים ולהמשיך לחיות בסטרס. ההמלצה הראשונית היא לנסות ללמוד להתמודד עם מצבי סטרס. אבל. למי שנכפה עליו סטרס בין אם מדובר באורח חיים הכופה על אדם סטרס ממושך כגון, עבודה במשמרות, עבודה עם סיכון מתמשך או אדם הנקלע למצבים קיצוניים, כדאי מאוד להיתמך בטיפול בצמחים, כמובן לאחר התייעצות עם מטפל מתאים, ובכך, למזער את הנזק העלול להיגרם בשל הסטרס המתמשך.

 

בית הספר לרפואה משלימה במכללה האקדמית בוינגייט.

לפרטים נוספים אודות קורס צמחי מרפא לחצו כאן

מאמרים רלוונטים נוספים

פסח בראי הנטורופתי

08/03/2015

קרא עוד

גנטיקה ובריאות

13/09/2016

קרא עוד

קורס מדריכי כדורסל - לילדים ונוער

17/03/2014

קרא עוד

ביטוח אחריות מקצועית

04/02/2014

קרא עוד

קורס מדריכי כדורסל - עם המרצים הטובים ביותר בארץ

03/03/2014

קרא עוד

מרוץ עמיצור ה-40 בסימן 70 שנה לקמפוס וינגייט

08/12/2013

קרא עוד