מחשבה קטנה בדרך אל האושר

מחשבה קטנה בדרך אל האושר

"אל תנסה לבנות את אושרך על חוסר אושרם של אחרים. אתה תסתבך ברשת של שנאה." (הדהארמפאדה)

אנחנו לא כל כך תמימים. דא.

אנחנו מרגישים טוב מאד מתי האדם שמולנו סובל או עומד לסבול.

צקצקו צקצקו. זה בסדר. מצקצק מי שמצקצק אחרון.

תחשבו על זה שאנו יודעים אם הפעולה שאנו מבצעים עכשיו לאדם האחר יכולה להסב לנו אי נוחות, צער, בלבול , אשמה, כאב, אכזבה ועוד, כי אנו יודעים שאם לנו היו עושים את המעשה הזה אזי היינו סובלים.

כמובן שאנו גם מפספסים הרבה.

וכמובן שאנו פעמים רבות גם אדישים או פסיביים לגרימת הסבל שאנו יוצרים.

וזה  לא משהו.

ככה זה. בורות.

המתמטיקה של התודעה אומרת שלא ייתכן שפעולות גורמות סבל שביצענו יכולות לגרום לנו אושר וסיפוק.

ולא יעזור לכם בית דין.

כאשר אני מנסה להרוויח את לחמי על חשבון מצוקתו של האחר והחמרתה זה רק יפגע בי.

כאשר אני מנסה לגזול מאדם דבר במרמה, אם זה כסף, רכוש או זמן אני שוקע בתהום של מצוקה.

אנשים אולי יקנאו בכספי אבל לא יחושו שום ערך של כבוד כלפי באם ידעו שהכסף שלי הוא פרי של מירמור וגרימת אי נוחות לאחרים.

ופה אנו מסתובבים עם קונפליקט.  או שלא.

אל תקנאו באדם שמרוויח הרבה כסף אך חש אי נוחות או חוסר שקט בגלל מעשיו.

כאשר מבינים שכולנו קשורים זה בזה באינסוף קשרים אנו נמנעים מגרימת כאב לאחר.

אנו משתחררים מהתודעה החולה והמעוותת של שימחה לאיד. שימחה כאשר האחר סובל. אותה מחשבה הזויה שיש סבל בכמות מסויימת בעולם ובאם האחר שוהה בו אזי אני "ניצל" וזה מופחת ממני.

בדיוק הפוך.

אותו הדבר כאשר הזולת מאושר. זה לא בא על חשבוני.

ההפך. אני יכול "לגלוש" על השימחה שלו. להנות מהנהתו.  

ובא לציון גואל.  

הכותב- אלון פאר מסמיך מדריכי מדיטציה במכללה האקדמית בוינגייט ושלוחותיה, מורה לטאי צ'י, מטפל ברפואה סינית.