facebook tracking pixel
חיפוש סגור

שימוש באינסטיקט ה"פלייט" בסוסים כבסיס לטיפול רגשי התנהגותי בבני אדם

סוסים בטבע

סוסים הן חיות נטרפות בטבע, החיות במישורים פתוחים רחבי עשב ירוק ומלאי גבי מים. בדרך כלל הקבוצה מונה לפחות 30 פריטים וההיררכיה בתוכה ברורה. ישנו מנהיג או אלפא אשר מכתיבים לעדר לאן לנדוד, את מי לנדות וכשיש חשש קל ביותר לטורף הם מחליטים אם להתעלם או לפתוח במנוסה.  
למרות שבני האדם מנצלים את כוחו ויופיו של הסוס מזה 5,000 שנה ויותר האינסטינקטים הבסיסיים של הבריחה נשארו טהורים וראשוניים. 
 
תהליך אינסטינקטיבי מול תהליך קוגנטיבי 
הבריחה אצל סוסים היא אינסטינקט- הישרדותי והרי שבהיותה כזו אין בה תהליך חשיבה ועיבוד- היא מהירה וחדה, עוברת דרך גזע המוח בלבד ולא מגיע לחלקים החושבים (קורטקסט) . 
כמו כן, אחד מעקרונות הבסיס בעבודה עם סוסים הינה מהירות תגובה: תוך 3 שניות מרגע נתינת הגירוי, עליך להגביר או להפחית לחץ בהתאם לתוצאה שהתקבלה. מהירות התגובה מחייבת חידוד חושים דריכות, ערנות וקריאת שפת גוף המאותת לחץ או פאסיביות.  
ברכיבה טיפולית, למידת תגובה מהירה ותואמת לסוס מייצרת תחושת שליטה של המטופל בעצמו ותודעה עצמית גבוה למצב רגשי. התהליך כולו מתרחש דרך חוויה ומבלי שהמטופל נדרש להתמודד בחשיפה כואבת ומאיימת ע" שיחה עם המטפל. 
ניתן לייעל שינויי דפוסי התנהגות שלילים אוטומטיים של בני אדם ע"י אימון שליטה בתגובות של פלייט- פריז-פייט אצל סוסים במסגרת עבודת קרקע בסיסית ופשוטה. מצב זה עשוי להוות בסיס טיפולי משמעותי להתחלה של טיפול רגשי קוגניטיבי, המחייב שיחה וחשיבה עם המטפל, פסיכולוג, עובד סוציאלי,על שינוי דפוסי התנהגות הנובעים מחרדות, טראומות ופחדים לא רציונאליים. 
במרכז גמילה להתמכרויות בו משלבים רכיבה טיפולית, המורים לרכיבה טיפולית משתמשים באינסטינקט הקדום אצל הסוסים כדי לטפל באנשים ולשתף פעולה עם העובדים הסוציאליים בתהליכי הטיפול המתמשכים. כאנשי סוסים אנו מחויבים כלפי הסוסים שלנו להבין את האינסטינקט
והתכונה הייחודית לברוח מלחץ לכיוון החופש כפסיכולוגיה הישרדותית ברמה הבטיחותית . 
אך גם כאנשי טיפול אנו רגישים בדיוק לאותה השאלה גם אצל בני אדם. האם גם לנו יש טורפים? מי הם? לאן אנו בורחים- ואיפה אנו מוצאים את החופש מהלחץ? האם "הטורפים "  הללו מייצרים לחץ/כאב/חרדה כה רב שגורם לנו לברוח כדי לשמור על הישרדותנו המנטאלית? 
 
אצל סוסים הטורפים הם דובים, אריות. ומערות חשוכות.... אצלנו זה בני האדם עצמם. 
אצל סוסים פחד מפני טורף בא לידי ביטוי בחשדנות, אי שקט, חשש, תוקפנות, חוסר אמון.  ואצלנו? גם...(אך אצלם ברור לראות זאת) 
אצל סוסים החופש נמצא כשהם רחוקים מהטורף, גם אצלנו. סמים, אלכוהול,והתמכרויות אחרות עוזרים להתרחק, ולברוח מהתמודדות עם מציאות יומיומית מאיימת וכואבת. 
 
התהליך הטיפולי
 כשאנו מציבים כל אדם אשר עבר טראומה רגשית, ניצול ,התעללות או כל פגיעה אחרת, עם
סוס מתקיימים שלושה תנאים: 
 
1. איזון טורף-נטרף 
לראשונה נוצר איזון בחוויה הראשונית של טורף – נטרף. כביכול אלו שני יצורים שנטרפים בטבע אך הפעם המטופל שלנו הוא הטורף והסוס הוא הנטרף. ע"י לימוד מיומנויות בסיס שלעבודת הקרקע ורכיבה אנו מלמדים כי על מנת להניע סוס יש צורך לייצר לחץ ועל מנת לעצור או להרגיע סוס יש צורך לייצר "חופש". המטופל לומד את העיקרון הפשוט במהלך מפגשים ספורים ומתוכם נשאבת החוויה הראשונית של שליטה מול הרפיה, אסרטיביות מול הקשבה, יצירת גבולות מול אמפטיה. 
 
2. אפקט המראה 
 בדרך כלל המטופל יראה בעצמו ויראה לנו בסוס את החסך / תסכול שלו עצמו. לדוגמא מטופל שחווה חוויות חוסר אונים, יראה בסוס התנהגות זו כשהוא מתוסכל ומבולבל. הוא יתקשה ליצור משמעת ברורה לסוס. מטופל שחווה תוקפנות ואגרסיביות יראה בסוס את התגובות החדות. הוא ינסה לחסום או להמריץ את הסוס כך שרמת הלחץ של הסוס תעלה באופן ברור וחריג. מטופל פאסיבי ודכאוני יאפשר לסוס חופש רב ויבחר שלא להניע אותו או ליצור לו גבולות ברורים של תנועה. 
כשסוס מתחיל להתעדן ולהגיב באופן רגוע יותר ללחץ שהמטופל עצמו מפעיל עליו הוא יוצר שינוי בחוויה בניהם. החוויה מלמדת את המטופל כי שינוי בדפוסי ההתנהגות שלו יוביל לשינוי בדפוס התגובה אליו.  הסוס מקרין חזרה על המטופל ומתרחשת העברה והעברה נגדית בינהם, כך שהחוויה משתקפת ומועברת בין המטופל והסוס. כשהמטופל עולה ורוכב על הסוס הוא בעצם רוכב ומרסן את רגשותיו שלו. כשהמטופל מעלה ילד/ תלמיד חדש על הסוס ומלמדו פעולות בסיסיות בקרקע או רכיבה הוא סגר מעגל בכך שנתן לאדם ( "הטורף" להזכירכם) לעלות ולטפס על גבו ( "הנטרף") אך הפעם נוצר איזון טורף נטרף- כי זו כבר לא חוויה מאיימת אלא מלמדת ומעצימה. 
חשוב לזכור כי ברכיבה טיפולית מתקיים תהליך מקביל בין הרגיעה שחווה הסוס והביטחון שהוא חש לצידו של המטופל ובין יכולתו של המטופל לחוש רגיעה ובטחון בתהליך הטיפולי ובחייו שלו. 
 
3. תהליכי העברה מן המגרש לחיים 
תהליכי "העברה " ממגרש הרכיבה למגרש החיים מתרחשים באופן ספונטני לאור חוויות עוצמתיות של שליטה, מסוגלות ויכולת מנהיגות. חוויות אלו "מאוכסנות" במח ומשפיעות על מהלכים והתנהלות בחייו של המטופל . בשלב מתקדם, ההעברה הופכת להיות ממוקדת וספציפית יותר ע"י שיקוף ועיבוד של המטפל לחוויה והשוואתה לסיטואציה מקבילה ומטפורית אחרת בחיים.  
לדוגמא-התמודדות עם פחד וחשש של מעבר מכשול קשה מהטבע משול להסרת חומה או מחסום רגשי התנהגותי אחר מהחיים .
 
 
 
עקרון העברת אחריות 
כמטפלים ברכיבה טיפולית, אנו מעבירים אחריות לאיזון בין לחץ וחופש בתגובות הסוס לידי המטופל. בהעברת אחריות זו טמון ערך רב בתהליך הטיפול מפני שזוהי "החלפת כובעים" שלא נעשתה עד כה בחוויות המטופל. 
מול הסוס-לראשונה הוא זה שצריך להרגיע, לקחת את תשומת הלב, להיות ברור וחד משמעי בכוונותיו, לקרוא את מצבי התסכול, לדרבן או לעדן בהתאם לשפת הגוף של הסוס. 
מול בני אדם- לראשונה, המטופל שהיה עד כה בעמדה של פגיע, קרבן, עובר לעמדת המלמד, המדריך תלמיד חדש. מעבר זה מהווה למטופל חוויה עוצמתית של קבלת אחריות וסמכות.  
 
משוב ויזואלי מיידי 
במצבי לחץ סוסים מרימים את בסיס הצוואר, זוקפים אוזניים לכיוון מקור הלחץ, קופצים שפתיים, נוקשים בגופם, מנדנדים זנב באי שקט. לעומת זאת במצב של רגיעה הם מלקקים שפתיים, שומטים אוזן לצד, מורידים את הראש ורפויים בצעדם. המשוב ליכולת המטופל לאזן את שני המצבים הוא מהיר וויזואלי. בכל שנייה ורגע נתון המטופל יכול להבין את כמותהלחץ והחופש שהוא מייצר, האם להגביר או להפחית. שליטה בתנועות המדויקות ומהירות אצל הסוס יוצרות תודעה גם אצל המטופל על שפת הגוף שלו עצמו במצבים דומים. 
 
שימוש נכון בערוצי תקשורת עם הסוס 
השימוש הנכון בערוצי התקשורת עם הסוס גם הוא קריטי וחשוב למפגש רכיבה טיפולית. 
כאנשי סוסים אנו מגדירים 3 ערוצי תקשורת בסיסיים. ערוץ קולי, ערוץ שפת הגוף, וערוץ פיזי – של לחץ / מגע ישיר (אורי פלג). בני האדם נוטים לרוב להשתמש בדיבור או במגע (ערוץ ראשון ואחרון) וממעטים להבין ולתרגם את שפת הגוף. היכולת לקרוא ולתרגם שפת גוף דורשת מאיתנו מודעות עצמית גבוהה, שליטה, ריכוז, אבחנה בפרטים קטנים, יכולת תגובה מהירה והפחתת עוצמה ושימוש בקוד קולי או לחץ ישיר. 
 
לאחר שסיימו טיפול שאלתי נערים ונערות רבות שלימדתי וטיפלתי במסגרת קורסי "עוזרי מדריך ברכיבה מערבית" מה הסוסים נתנו לכם בטיפול? מה שיניתם בחיים בזכותם ? 
 
אחד מהם ענה לי " פעם הייתי מתלקח בשניות משיחה מעצבנת, תוך שנייה הייתי מרים קול ושנייה אח"כ יד". שאלתי ומה עכשיו ? הוא אמר לי: " עכשיו אני לוקח צעד אחורה".
 
קרן רופא- ווינברגר 
מנהלת המרכז להכשרת מורים לרכיבה טיפולית ומרצה בקורס רכיבה טיפולית
במכללה האקדמית בוינגייט