דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

מבית מדרש למורים למכללה לחינוך גופני

נעמי פייגין 

במאמר זה מתואר חקר מקרה של האקדמיזציה של הכשרת מורים לחינוך גופני כאירוע רטורי. באמצעות השיטה של ניתוח-שיח (discourse), נחשפות במחקר זה הדרכים הרטוריות שבעזרתן היטיבו העוסקים בהכשרת המורים לחינוך גופני להציג הכשרה זו כאקדמית, ובאמצעותה את המקצוע של החינוך הגופני כמקצוע אקדמי, כדי להעלות את מעמדו בעיני הציבור הישראלי.

במחקר נותחו האמצעים הלשוניים והגרפיים שבעזרתם מוצגת תכנית ההכשרה בכל חוברות המידע של המוסד-מהראשונה (ללא תאריך), דרך כל החוברות של שנות השבעים והשמונים, ועד ראשית שנות התשעים. ניתוח זה מראה, שבעת המעבר מהכשרת מורים תלת שנתית ללא אקדמית לתכנית ארבע שנתית אקדמית (1984), המינוחים משתנים וללקסיקון של חוברות המידע מוכנסים מושגים הלקוחים מאוצר המילים האוניברסיטאי. מושגים כגון: סמינריון, אקדמי, דיסציפלינה, מתודולוגיה, אמפירי, מדעי, וכן שינוי שם המכללה וההצגה הגרפית של החוברת, כל אלה עוזרים ליצור מערכת סמנטית חדשה המציגה את הכשרת המורים לחינוך גופני ואת המקצוע עצמו כאקדמיים יותר וכפרופסיונלים יותר.

לצפייה במאמר המלא