יורם אהרוני | אתלטיקה | 31/10/2019

מרתון, מקצוע שאינו מתאים למשחקים האולימפיים

(בתמונה: אבל קירוי מקניה שסיים שני  וגטה פלקה מאתיופיה שלא סיים, במרתון האולימפי לונדון 2012)

בשנת 1896 נערכו בפעם הראשונה המשחקים האולימפיים של העת המודרנית. מארגני המשחקים שנערכו באתונה ביקשו לכלול בהם גם מקצועות שיסמלו את הקשר למשחקים האולימפיים העתיקים, אלה שנערכו באולימפיה שביוון משנת 776 לפני הספירה ועד לשנת 393 לספירה. בשניים מהמקצועות, זריקת דיסקוס וריצת מרתון לא נערכו תחרויות במחצית השנייה של המאה ה-19, תקופה בה החלה להתעצב מתכונת תחרויות האתלטיקה המוכרת לנו כיום. הדיסקוס נכלל במשחקים העתיקים  במסגרת קרב-5 (פנטתלון), אך המרתון לא היה חלק ממשחקים אלה. הריצה הארוכה ביותר במשחקים העתקים נקראה דוליכוס והייתה למרחק של פחות מ-5 ק"מ. ריצת המרתון נערכת במשחקים המודרניים בעקבות האגדה על הרץ שהביא את בשורת הניצחון של האתונאים על הפרסים בקרב ליד מרתון בשנת 490 לפנה"ס. לפי האגדה התמוטט הרץ ומת, אחרי שהביא את בשורת הניצחון לאתונה.
 מרחק ריצת המרתון היה כ-40 כק"מ והשתנה בין השנים 1896 – 1920 עד שב-1921 הוחלט בפדרציית האתלטיקה הבין לאומית לאתלטיקה כי המרחק בו התחרו במשחקי לונדון 1908 שהיה 42.195 ק"מ (26 מייל ו-385 יארד) יהפוך למרחק הקבוע. במהלך השנים הפכה ריצת המרתון לאחד מאירועי השיא במשחקים האולימפיים והיא סיפקה רגעים דרמטיים בלתי נשכחים. רבים מהרצים לא ידעו כיצד להתכונן לריצה כה ארוכה  וחלק מהם נאלצו לפרוש ממנה במהלכה או שסיימו כאשר הם קרוב לאפיסת כוחות.
מחוץ למסגרת האולימפית החלו להיערך מרוצי מרתון בהיקף מצומצם יחסית עד לשנות השבעים של המאה ה-20.  ממוצע מספר המשתתפים במרתון של בוסטון בשנים 1950 – 1959 עמד על 193 רצים (גברים בלבד, נשים לא הורשו להשתתף) ועלה בהדרגה בשנות ה-60  מ-197 ב-1960 ל-1342 ב-1969. נשים הורשו להשתתף במרוץ החל מ-1972 ומספר המסיימים ב-1979 עמד כבר על 3665 רצים, מהם 296 נשים. מרתון זה נערך מדי שנה החל משנת 1897 בחודש אפריל. בשנות השבעים והשמונים התרבה מאד מספר המרתונים בעולם ומספר המשתתפים המשיך לעלות. רוב המרתונים השנתיים נערכים בחודשים בהם יש סיכוי למזג אוויר נוח לריצה, בעיקר בחודשי האביב והסתיו.  יש כיום מרוצי מרתון בהם משתתפים עשרות אלפי  רצים.
אליפות העולם הראשונה באתלטיקה נערכה בשנת 1983 בהלסינקי שבפינלנד ונכללו בה מרוצי מרתון לנשים ולגברים בנפרד. שנה לאחר מכן, במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 1984 התקיים בפעם הראשונה במסגרת האולימפית מרוץ מרתון לנשים.

מנצחי  המרתון האולימפי ודירוגם ברשימות השנתיות

טבלה מספר 1 מביאה את הישגי מנצח המרתון האולימפי החל משנת 1924, את הישגי השנה בעולם בשנים האולימפיות., מקום הישג המנצח ברשימה השנתית של התוצאות, מקומות ברשימה השנתית של הרצים, החודש בו נערך המרתון האולימפי והחודש בו נקבע הישג השנה במרתון.
    

"מקום מנצח המרתון האולימפי ברשימה השנתית של הרצים" מתייחס לדירוגו של מנצח המרתון האולימפי לפי הישגו הטוב ביותר בשנה האולימפית, לא בהכרח לפי הישגו במרתון האולימפי.
 אפשר להסתכל כאן על שתי תקופות: א) עידן החובבות. הרצים עד סוף שנות השבעים היו חובבים. הם עבדו לפרנסתם  ונאסר עליהם לקבל פרסי כסף. במהלך שנות השמונים הוסרו בהדרגה המגבלות על פרסים והרצים היו יכולים להקדיש יותר זמן לאימונים. ב) העידן הפתוח – משנות התשעים ואילך אין כבר מגבלות על קבלת פרסים. בהדרגה רואים יותר ויותר רצים ילידי אפריקה מצטרפים לשורות רצי המרתון ויש בעולם מאות רצים המתפרנסים יפה ממרוצי הכבישים. בעידן החובבי רואים כי ההישג של המנצח במרתון האולימפי נמצא גבוה בדירוג השנתי וארבע פעמים (1928, 1960, 1964, 1976) הישגו של המנצח האולימפי הוא הישג השנה. חריגים בתקופה זו הם המרתון במלבורן 1956 שנערך ביום חם במיוחד בקיץ האוסטרלי וכמובן שגם המרתון במקסיקו סיטי 1968 שנערך באוויר הדליל בחמצן של העיר.
עידן החובבות התאפיין גם בכך שהידע הנדרש להכנה למרתון לא היה רחב. כך למשל הרץ המצטיין בעולם במחצית השנייה של שנות הארבעים, אלוף אירופה בשנת 1946, הפיני מיקו היטנן, קבע את הישג השנה ב-21 ביולי ולכן לא מפתיעה אותנו כיום העובדה שהוא פרש מהמרתון האולימפי של לונדון 1948 שנערך בתאריך 7 באוגוסט עקב כאבים ברגליו...
בעידן הפתוח  רואים שהישגו של המנצח האולימפי כבר לא נמצא בין  התוצאות הטובות בעונה. חריג בתקופה זו הוא הישגו של סמי ונג'ירו המנוח בבייג'ינג 2008.  ונג'ירו קבע בביג'ינג 2008  את השיא האולימפי הנוכחי  - 2:06:32 שהיה ההישג ה-12 בטיבו בשנת 2008.  עם זאת ראוי לזכור כי לא היה זה הישגו הטוב ביותר של ונג'ירו באותה עונה שכן הוא קבע 2:05:24 כאשר סיים שני במרתון לונדון בחודש אפריל 2008.

מנצחות המרתון האולימפי ודירוגן ברשימות השנתיות

בטבלה מספר 2 מובאות תוצאות מנצחות המרתון האולימפי לנשים, הישגי העונה בשנים האולימפיות ודירוגן של המנצחות במרתון האולימפי ברשימות השנתיות.

כאן רואים  שעד שנת 2000 ועד בכלל הישגה של המנצחת במרתון האולימפי  נמצא גבוה בדירוג השנתי. חריג  הוא המרתון מברצלונה 1992 שכלל עלייה לקראת הסיום  לאצטדיון ב"הר היהודים" (מונטג'ואיק) והתנהל בתנאי חום קשים. מ-2004 הישג המנצחת האולימפית כבר לא בין 20 ההישגים הטובים בעונה ומרוחק יותר מ-4 דקות ממנו.

מנצחי המרתון באליפות העולם באתלטיקה  ודירוגם ברשימות השנתיות

טבלה מספר 3 מביאה את הישג המנצח במרתון באליפות העולם, מקום מנצח ברשימה השנתית של התוצאות ומקום מנצח ברשימה השנתית של הרצים (לאו דווקא בהישגו במרתון של אליפות העולם, בדרך כלל הישגו הטוב של המנצח נקבע בחודשי האביב)

יש רק מקרה אחד בו המנצח באליפות השנה קבע גם את הישג השנה. מדובר ברץ האוסטרלי רוב דה קסטלה, מנצח המרתון באליפות הראשונה שנערכה בהלסינקי 1983. את הישגו הטוב בשנת 1983 קבע דה קסטלה במרתון רוטרדם שנערך בחודש אפריל 1983.

מנצחות המרתון באליפויות העולם באתלטיקה ודירוגן ברשימות השנתיות

טבלה מספר 4 מביאה את הישג המנצחת במרתון באליפות העולם באתלטיקה, הישג השנה בעולם, מקום הישג המנצחת ברשימה השנתית של התוצאות ומקום מנצחת ברשימה השנתית של הרצות

 

 

 

מהשוואה בין הנשים והגברים שניצחו במרתון באליפויות העולם רואים שברוב המקרים המנצחת מדורגת גבוה יותר ברשימת הנשים מאשר המנצח ברשימת הגברים.

דירוגם השנתי של המנצחים באליפויות העולם בריצת 400 מטר

כדי לקבל מושג על איכות ההישגים באליפויות העולם נראה מה היו ההישגים במקצוע ריצה אחר, הריצה ל-400 מטר, ונראה לאילו מקומות הגיעו המנצחים בדירוג השנתי. הבחירה בריצת 400 מ' היא מאחר שבמקצוע זה אין "ריצות טקטיות" כמו שקורה לפעמים בריצות הבינוניות והארוכות והיא פחות מושפעת מעוצמת הרוח מאשר הריצות ל-100 מ' ו-200 מ'. הנתונים לגבי ריצת 400 מ' מופיעים בטבלאות מספר 5 ו-6.
טבלה מספר 5: הישג מנצח בריצת 400 מ' באליפות העולם באתלטיקה ומקום הישג המנצח ברשימה השנתית של התוצאות

טבלה מספר 6: הישג מנצחת באליפות העולם בריצת 400 מטר באליפות העולם באתלטיקה ודירוג הישג המנצחת ברשימה השנתית של התוצאות

הישגי המנצחים באליפות העולם בריצת 400 מטר נמצאים גבוה מאד ברשימה השנתית של התוצאות מה שאומר שהמנצחים באליפות העולם  הם כמעט תמיד האתלטים הבולטים במקצוע באותה השנה והם גם מגיעים להישגי השיא שלהם, או קרוב מאד אליהם בגמר אליפות העולם.

סיכום

המרתון, שהיה אחד המקצועות שסימלו את המשחקים האולימפיים אינו מתאים יותר למשחקים אלה ובוודאי שאינו מתאים להיות מקצוע באליפות העולם באתלטיקה. למעשה אין תחרות אחת, אפילו אחת בכל מחזור אולימפי בו משתתפים כל   הרצים הטובים במדינות העולם.  גם המגבלה של לא יותר משלושה נציגים לאותה מדינה גורמת לכך, יותר מאשר בכל מקצוע אחר, כי הדירוג במרתון האולימפי והמרתון באליפות העולם באתלטיקה רחוק מאד מלייצג את הדירוג העולמי. בשנה האולימפית האחרונה, 2016, היו בין 30 הגברים הראשונים בעולם במרתון 25 רצים מקניה. בין הנשים ב-2016 היו בין 30 הראשונות 15 רצות מאתיופיה ו-10 רצות מקניה.
 אפשר כמובן למצוא דרך לשמר את המרתון במסגרת האולימפית, למשל עריכתו כמקצוע  מקדים בחודשי האביב או החורף בעיר המארחת את המשחקים. השנה הוחלט כי המרתון של המשחקים האולימפיים 2020, לא  יתקיים בעיר המארחת, טוקיו, אלא בעיר סאפורו שביפן, שם צפוי מזג אוויר  נוח יותר לריצה. מרתון הנשים מתוכנן לצאת לדרך בשעה 6 בבוקר בשניים באוגוסט ומרתון הגברים יוזנק באותה השעה בתאריך התשעה באוגוסט.   אם להסתמך על נתוני השנים האחרונות הרי שכבר בזינוק צפויות הטמפרטורות בסאפורו להיות מעל ל-20 מעלות. במרתוני האביב והסתיו בהם נקבעות התוצאות הטובות במרתון, לא פעם הטמפרטורה בזינוק היא מתחת ל-10 מעלות. העברת המרתון לסאפורו נראית  כצעד בכיוון הנכון אבל אפשר להעז ולקחת צעד נוסף קדימה ולהעביר את המרתון האולימפי לחודשי האביב. זה יפגע אולי במרתון של לונדון (אחת לארבע שנים, לא נורא...) אבל יחזיר את המרתון למקום מרכזי במשחקים האולימפיים. את המרתון באליפות העולם צריך פשוט לבטל ולערוך במקומו אולי ריצה למרחק אחר כמו ריצה לחצי מרתון.

---

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.