שני אנשים משחקים נגד כדור: מטקות - משעשוע לספורט לאומי

את העדות הראשונה למשחק המטקות בחוף הים בישראל ניתן לראות עוד בשנת 1931. בעבר, משקלו של המחבט היה עד 500 ג' וכאשר הכדור היה מאבד מצורתו, השחקנים היו משרים אותו בנפט. כיום, המחבט שוקל עד 300 ג' ומחירו עשוי לנוע מ-15 ₪ ועד 1,000 ₪ עבור מטקות מקצועיות.

משחק המטקות משמש כמעין תרופה להפגת מתחים אישיים וחברתיים. בניגוד לענפים אולימפיים, משחק זה הוא לא מאבק בין יריבים, אלא שני אנשים המשחקים יחד נגד הכדור ומטרתם היא למנוע את נפילתו. ערים רבות אירחו את אליפות ישראל במטקות ולעיתים גם באותה שנה. עובדה זו מצביעה על כך שמשחק זה הינו עיסוק פנאי ואינו כפוף לארגון בירוקרטי כלשהו.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 חל שינוי במעמדו של המשחק – משעשוע לספורט תחרותי. "שעשוע" (play) מוגדר כפעילות חופשית, ללא מטרה מסוימת. "משחק" (game) הוא פעילות ספורטיבית ממוסדת, אך לא מקצועית. "ספורט" מוגדר כפעילות גופנית תחרותית, עם חוקים ידועים וכללים ברורים של ניצחון והפסד. תחרויות המטקות המקצועיות עומדות בקריטריונים של "ספורט" – המשחק אורך זמן מוגדר, בני הזוג עומדים במרחק מסוים אחד מהשני והחבטות נספרות באמצעות נומרטור.

למרות זאת, ישנם אנשים רבים המתנגדים למשחק המטקות, בטענה שהשחקנים משתלטים על חלקים נרחבים בחוף. במאי 1985 אף התפתחה קטטה בין עובר אורח לבין שחקן מטקות, בעקבותיה נרצח השחקן. עיתונאי אמריקאי שהגיע לביקור בארץ כתב על המשחק כי מטרותיו הן להפריע לנופשים, לפגוע בהם עם הכדור ולמנוע מהמתרחצים להגיע אל המים.

לסיכום, משחק המטקות נחשב במשך שנים רבות חלק מתרבות הפנאי הישראלית. למשחק אין חוקים קבועים ומטרתם של השחקנים היא משותפת.

סיכום המאמר נכתב בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט 

למאמר המלא בכתב העת עת-מול