'זה רק מנוף להצלחה בחיים' – בניית זהות ותפקידים נתפסים של ספורטאי עילית פראלימפיים

בשנים האחרונות עלה שיעור ספורטאי העילית במשחקים הפראלימפיים, בשל חשיפתם הגדולה של המשחקים. ההנחה היא כי השתתפותם של ספורטאים פראלימפיים היוו זרז לשינוי מדיניות והכלה חברתית של אנשים עם מוגבלות. למרות זאת, מחקרים מצאו כי הישגיהם הגבוהים של הספורטאים הציבו סטנדרטים לא מציאותיים עבור רוב האנשים עם מוגבלות, הנכשלים בשיקוף החוויות היומיומיות שלהם. 

המחקר הנוכחי בוחן כיצד חוויותיהם ותפיסותיהם של שמונה ספורטאים פראלימפיים ישראליים מעצבות את הזהויות הרב-ממדיות שלהם ומשפיעות על תפקידיהם, ואת הקשר הדו-כיווני בין צמיחתם האישית לתרומה החברתית, תוך שימוש בספורט כמנוף להצלחה.

חלקו הראשון של המאמר עוסק במודלים של מוגבלויות, בספורט פראלימפי ובבניית זהות

לפי המודל הרפואי, מוגבלות הינה פגם הדורש התערבות רפואית, ויש לתקן את הפרט ולא את החברה. לעומת זאת, לפי המודל החברתי, מוגבלות נוצרת ע"י הדרה של החברה והנהלים בה כלפי אנשים עם מוגבלות, ולכן יש צורך לשנות את החברה. מתוך מודל זה התפתח מודל זכויות האדם, לפיו על החברה להבטיח שוויון והוגנות במבנה החברתי לאנשים עם מוגבלות.

זהות מסייעת לפרט להבין את עצמו ואת הדרך בה הוא מתייחס לחברה. היא נוצרת בעקבות אינטראקציה בין תפיסה עצמית פנימית לבין השפעות חברתיות חיצוניות ומסייעת לספורטאי להבין כיצד הישגיו משפיעים על אופן העצמתו ועל החברה. מחקרים שנערכו בנושא מצאו כי השתתפות ספורט תחרותי מגבירה את תחושת השייכות, העצמאות והביטחון העצמי וכי ספורט הוא כלי חשוב בבניית זהות עבור אנשים עם מוגבלות.

עוד נמצא כי הצטיינות בספורט מאפשרת לספורטאי עילית פראלימפיים להגדיר מחדש את זהותם העצמית וכי הם משתמשים בהישגיהם כפלטפורמה להעלאת המודעות הציבורית ולקידום שינוי חברתי.

חלקו השני של המאמר מציג את מטרותיו ואת מתודולוגיית המחקר

המחקר הנוכחי בוחן כיצד חוויות ותפיסות של ספורטאים פראלימפיים מעצבות את הזהויות שלהם, כיצד הם תופסים את השפעת הזהויות שלהם על שינוי חברתי ומהו תפקידם החינוכי בקידום שינוי חברתי. 

המחקר כלל שמונה ספורטאי עילית פראלימפיים בגילאי 56-26 מענפי ספורט פראלימפיים שונים – אופניים, טניס, רוגבי, מחול, טיפוס, כדורסל ושחייה. חלק מהנבדקים הם בעלי תואר ראשון לחינוך גופני. החוקרים ערכו ראיונות עם הנבדקים, אשר עסקו בפציעה שהובילה למוגבלות, בהתפתחותם האישית בחיים בכלל ובספורט בפרט, במחסומים במעורבותם בספורט ובחיי היומיום, בדרך בה הספורט השפיע על חייהם ועל האופן בו הם מאמינים שזה השפיע על הסביבה.

חלקו השלישי של המאמר עוסק בתוצאות המחקר ובשלושת מבני הזהויות שעלו מתוך הראיונות

מהראיונות עם הספורטאים עלו שלושה מבנים של זהויות והשפעות חברתיות, הנובעים מתוך חוויותיהם ותפיסותיהם:

1. הפיכה לספורטאי וחגיגת השונות.
2. הפיכה לדובר מעורר השראה ושינוי תפיסות חברתיות.
3. הפיכה לפעיל זכויות אדם וסלילת הדרך לחברה שוויונית ומכילה.

מבנה הזהות הראשונה: הפיכה לספורטאי פראלימפי וחגיגת השונות

הנבדקים תיארו את הספורט כרכיב משמעותי בהתפתחותם האישית כאנשים עם מוגבלות. הישגיהם הרבים סייעו להתפתחותם האישית בתחום התפקודי ובתחום החברתי. חלקם זיהו את זהות הספורטאי הפראלימפי עוד בשלב מוקדם, כחלק מפיתוח זהותם האישית.

זהות של ספורטאי פראלימפי נבנית כתוצאה מיחסי גומלין בין גורמים פנימיים (זהותו הפנימית של האדם והדרך בה הוא תופס את עצמו) לבין גורמים חיצוניים (הדרך בה הסביבה תופסת את הפרט). מהראיונות עולה כי זהות הספורטאי הפראלימפי התחזקה בהתאם להכרה שקיבלו מהסביבה הקרובה בניצחונות ובהישגים, והכרת זו מובילה לסביבה מכילה ומשלבת.

אחת הספורטאיות ציינה בראיון כי היא מצפה שהסביבה תתייחס לספורט פראלימפי באותו האופן בו היא מתייחסת לספורט רגיל. ציפייה זו מראה על רצונם של הספורטאים הפראלימפיים לסביבה מכילה ולשוויון, כמו שתואר במודל זכויות האדם.

מבנה הזהות השנייה: הפיכה לדובר מעורר השראה ושינוי תפיסות חברתיות

כלל הנבדקים דיווחו כי חוו תהליך פיתוח זהות של מודל לחיקוי משום שהרצו על סיפורם האישי במסגרות שונות. הספורטאים שימשו כמנטורים, באופן לא מכוון, ודיברו על המוגבלות בפני הסביבה.

תהליך זה, בו למדו להדריך אנשים אחרים ולהרצות בפני קהל, הפך אותם לדוברים מעוררי השראה והוא התחיל כאשר הספורטאים הבינו שלהישגיהם יש השפעה חיובית על הסביבה הקרובה, ובהמשך גם על הסביבה הרחבה יותר. תהליך זה הביא לשינוי חברתי בכל הקשור לאנשים עם מוגבלויות.

בנוסף, הספורטאים הפראלימפיים הפכו למודל לחיקוי עבור אנשים עם מוגבלויות. כך, הם סייעו לא רק בהעלאת המודעות, אלא גם בהשגת מטרות והתגברות על מכשולים בקרב אנשים עם מוגבלות.

מבנה הזהות השלישית: הפיכה לפעיל זכויות אדם וסלילת הדרך לחברה שוויונית ומכילה

מרבית הנבדקים פיתחו זהות של פעיל זכויות אדם במטרה לקדם שינוי חברתי ולהביא לשוויון בחברה. האינטראקציות החברתיות שנוצרו בין הספורטאים לבין הסביבה והישגיהם הרבים הביאו לשינוי תפיסתי והגבירו את המודעות. כאמור, חלק מן הספורטאים הם מורים לחינוך גופני, ובתהליך הכשרתם סטודנטים רבים נחשפו לסטודנטים ולמורים עם מוגבלות. כך, ניתן לעשות שינוי גם בחינוך.

לסיכום, תוצאות המחקר מראות כי קיימים יחסי גומלין בין הישגי הספורטאים לבין עיצוב הזהות וההשפעה החברתית, והן מדגישות את החשיבות בשילוב ספורטאים פראלימפיים בתפקידים חברתיים ובמסגרות חינוך. המחסומים הפיזיים, החברתיים והסביבתיים שחוו הספורטאים, יחד עם הישגיהם וההכרה שקיבלו מסביבתם, סייעו להם לעצב את זהויותיהם ואת תפקידיהם.

סיכום המאמר נכתב בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

למאמר המלא