התשוקה "למשחק היפה הזה"

בסופי השבוע מיליוני אנשים מכל העולם צופים במשחקי כדורגל, באצטדיונים או בטלוויזיה. עדות לכך ניתן לראות במונדיאל (אליפות העולם בכדורגל של נבחרות לאומיות) המתקיים אחת לארבע שנים. פיפ"א (ההתאחדות הבין-לאומית לכדורגל) דיווחה כי מספר הצפיות במשחקי המונדיאל בשנים האחרונות הגיע ליותר משלושה מיליארד.

משחק הכדורגל החל באנגליה במחצית המאה ה-19. בשנת 1904 נוסדה פיפ"א וקבעה 17 חוקים לפיהם משחקים ברחבי העולם גם כיום. ניתן לראות את חשיבותו של משחק הכדורגל עוד במלחמת העולם הראשונה, במהלכה היריבים שיחקו אחד מול השני.

עם השנים השתייך משחק הכדורגל לאירועים פוליטיים, ובאמצעותו חיזקו הפוליטיקאים את הזהות הלאומית. כך, נקשר הכדורגל לתנאי הסביבה בה שוחק. בהמשך, הפך הכדורגל למשחק של העם – זוהי הצגה עם סוף לא ידוע והצופים, גם באצטדיון וגם בטלוויזיה, לא יכולים לנתק עצמם מהמתרחש בשטח.

מאמר זה דן במאפיינים ההופכים את משחק הכדורגל למעניין כל כך ובוחן מה גורם לאנשים להתחבר אליו. אחת התשובות לשאלה זו היא התחרות בין היריבים. תחרות זו הופכת את האוהד לשותף פעיל במשחק ומביאה לו סיפוק. 

סיבה אפשרית נוספת היא שאהדת קבוצת מסוימת מביאה לאדם זהות, שייכות וריגוש. אצטדיון הכדורגל הוא תחום הרשאה בו ניתן להתנהג באופן שאינו מקובל מחוצה לו. בתחום הרשאה זה ניתן להגיד הכל וכך עושים הצופים המעורבים במשחק. הם מביעים את עצמם ואת רגשותיהם באמצעות מילים.

עם הזמן התפתח לקסיקון של אוהדי כדורגל, הכולל מילים ומשפטים המביעים אהבה למועדון מסוים, אך גם תוקפנות ובוטות כלפי יריבים, לדוגמה: "אני אוהב אותך", "לא תצעדי לבד ליברפול", "דפקנו אותם" ועוד.

אוהדי הכדורגל מתחלקים לסוגים שונים של אוהדים: "פנאטים", "חמים מסורתיים" ו"פושרים". הסוג הראשון משתמש במונחים של "אנחנו" ומה שקורה לקבוצתו קורה גם לו. לעומתם, האוהדים ה"פושרים" מזדהים עם הקבוצה בעיקר ב"ניצחנו".

עם השנים, הפכה אהדה זו לאהבה ובהמשך אפילו ל"נישואים". אך כמו בחיים האמיתיים, אהבה זו עומדת במבחן בזמן כישלונותיה של הקבוצה. לטענת האוהדים, בעלי המועדון יכולים להתחלף, אך הם תמיד יישארו. ציטוטי האהבה שמפגינים האוהדי מעידים על רמת מעורבותם במשחקים ועל חשיבות המועדון עבורם ומציגים את כיצד ה"אני" מתמזג ב"אנחנו".

הפיכה לאוהד מתרחשת כבר בגיל צעיר, והכדורגל מהווה פריט לתהליך סוציאליזציה שחווים האוהדים. סוכני החברות הראשוניים הם המשפחה וחברים קרובים, שחושפים את הילדים הצעירים לראשונה לכדורגל, בין אם בצפייה במשחק או שידוך למועדון מסוים.

כך, הופכת האהדה לאורח חיים ומשחק הכדורגל מארגן את סדר היום של האוהד. באמצעות הטכנולוגיה של היום, האוהד יכול לצפות במשחק ולחוות את סערת הרגשות בה גם אם אינו נמצא פיזית באצטדיון.

לסיכום, אהדת הכדורגל מספקת לאוהד צרכים מסוימים. אהדה זו היא מענה לחיפוש אחר התרגשות ספונטנית שניתן לחוות שוב ושוב.

סיכום המאמר נכתב בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

למאמר המלא בכתב העת רוח הספורט