יישומים טכנולוגיים בחינוך גופני: הפרדוקס, ואתגר תוכניות הכשרת סטודנטים להוראה

שני העשורים האחרונים השפיעו על תהליכי הוראה וסביבות למידה בשל שינויים טכנולוגיים רבים. שיא השימוש ביישומים טכנולוגיים בתוכניות הכשרת מורים ובבתי ספר היה בין השנים 2021-2019, בתקופת הקורונה, בשל המעבר מהוראה פרונטלית ללמידה למרחוק. בתקופה זו היה קושי ביישום תהליכי הוראה ולמידה גם עבור הסטודנטים וגם עבור המרצים, בגלל השינויים וההסתגלות למצב החדש.

מחקרים שנערכו בנושא מצאו כי ניתן להפיק תועלת מלמידה והוראה באמצעות יישומים טכנולוגיים וכי שימוש בהם עשוי לעורר את המוטיבציה של התלמידים ולהפוך אותם ללומדים פעילים. עם זאת, את מקצוע החינוך הגופני קשה ללמד בצורה זו.

מטרת הפרק הנוכחי היא לבחון מדוע הטכנולוגיה עדיין לא השתלבה בצורה משמעותית בשיעורי חינוך גופני, בניגוד למקצועות אחרים בבתי הספר. פרק זה מחולק לשלושה חלקים: חלקו הראשון עוסק במאפייני החינוך הגופני כמקצוע בבית הספר ובמאפייני התוכנית להכשרת סטודנטים להוראת חינוך גופני, חלקו השני של הפרק מציג את הפרדוקס הטכנולוגי בחינוך הגופני וחלקו השלישי בוחן כיצד ניתן להתמודד עימו.

קיימים חמישה מוסדות אקדמאיים בישראל המקיימים הכשרת סטודנטים להוראת חינוך גופני, ומשלבים בין לימודי חינוך גופני לבין לימודי חינוך והוראה. תוכנית הלימודים להוראת חינוך גופני כוללת ארבע קטגוריות: לימודי מבואות, לימודי חינוך גופני, לימודי חינוך והוראה ולימודי מיומנויות מוטוריות אישיות וקבוצתיות.

חינוך גופני הוא מקצוע ליבה במערכת החינוך בישראל ויש ללמדו פעמיים בשבוע. על הפעילות בשיעורי חינוך גופני להתמקד בטיפוח ארבעה תחומים: תחום מוטורי, תחום הכרתי, תחום חברתי ותחום רגשי. אחד האתגרים איתם מתמודד המקצוע הוא דפוסי התנהגות יושבנית. לכן, על תכני הלימוד לקדם פעילות גופנית מחוץ לשעות בית הספר ולשמור על אורח חיים בריא ופעיל.

הספרות מראה כי שימוש בטכנולוגיה (וידיאו, משחקוני מחשב, יישומונים ושעונים דיגיטליים) מסייעת לתלמידים לשפר תהליכי למידה ולמורים לשפר תהליכי הוראה. באמצעותה, הלומדים הופכים לפעילים, המוטיבציה שלהם עולה ויכולת ההערכה העצמית שלהם גוברת.

למרות זאת, מורים רבים לחינוך גופני לא משתמשים במכשירים ניידים ובטכנולוגיה בזמן השיעורים משום שהיא מגבירה את התרבות היושבנית. כך, נוצר הפרדוקס הטכנולוגי – מצד אחד, האמצעים הטכנולוגיים עשויים לשפר למידה מוטורית, אך מצד שני, המורים לא משתמשים בהם משום הם מפחדים שהם יחזקו דפוסי התנהגות יושבנית.

על מנת להתמודד עם פרדוקס זה יש לחשוף את הסטודנטים לטכנולוגיה השונה, שיתרגלו אותה ויישמו אותה בבית הספר. לאחר התנסותם, הם יבינו בצורה טובה יותר כיצד היא מועילה ויוכלו להשתמש בה בעת הוראתם.

על מנת לקדם את השימוש באמצעים הטכנולוגיים בשיעורי חינוך גופני יש לבצע מספר צעדים: ראשית, יש לחשוף את הסטודנט ליישומים השונים ושיתנסה בהם. דוגמה לכך היא שימוש בווידאו לצורך משוב על איכות ביצוע. בנוסף, ניתן לספק לסטודנטים קורסים העוסקים בקשר בין טכנולוגיה לבין פדגוגיה. כמו כן, ניתן לבצע ימי עיון וסדנאות העוסקות ביישומים טכנולוגיים בחינוך גופני.

סיכום המאמר נכתב בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט