השוואה בין בטיחות לביטחון

1. ביטחון (confidence) – מצב נפשי של חוסר פּחד מפני סכּנה, וודאות שמה שאמור להתרחש אכן יתרחש, ושל זכות בחירה אישית המאפשרת תחושה של שליטה בחיים. האחראים על ביטחון הפרט הם המוסדות של המדינה, האחראים המקומיים והפרט עצמו. כך למשל, משרד החינוך, אחראי כמוסד לביטחון התלמידים באמצעות צעדים כמו: בחירת מורים מתאימים והכרה בייחוד של כל ילד וילדה. ההורים והמורים הם האחראים המקומיים להרגשת הביטחון של ילדיהם בכך שהם דואגים לספק את צורכיהם ומעריכים אותם כמיוחדים.

הילדים, כבר מגיל גן הילדים, אחראיים באופן אישי לביטחונם ולביטחון העמיתים הסובבים אותם בכך שהם בוחרים פעילויות המתאימות ליכולתם הגופנית והנפשית, מתקשרים עם הסביבה באופן חיובי תוך שיתוף פעולה ושומרים על הבטיחות של עצמם ושל אחרים המתנועעים באותו מרחב.

ביטחון עצמי וחברתי עומדים ביסוד הרווחה הפסיכולוגית: מאפשרים שמחה ויחסים חברתיים מגוונים ומפחיתים פגיעות ומחלות. אחד מתפקידי המורים לחינוך גופני הוא לתרום לביטחון של הילדים. מדובר בעיקר בביטחון ביכולת הגופנית של כל ילד וילדה ובביטחון ביכולת כל ילד וילדה לשלוט בסביבתם הפיזית. אלו מאפשרים בחירת התנסויות חדשות והתפתחות מתמדת. כמו כן, מדובר בביטחון החברתי הכולל תחושת נינוחות בסביבה הקרובה להם ויכולת לקיים תקשורת חיובית ולפעול ביחד מתוך יחסי קרבה ואינטימיות. 

2. ביטחון  (security) – הגנה מפני תוקפנות ואיומים קיומיים. חופש מסכנות. הענקת ביטחון מתרחשת כשהמוסדות האחראים, למשל, משרד הביטחון, רוכשים אמצעים המאפשרים את ההגנה ומאמנים אנשים, חיילים להתמודד עם האיומים הקיימים. בין שאר האימונים שעוברים חיילים, נמצא האימון הגופני המאפשר להם לעמוד במאמצים הנחוצים למילוי תפקידם.

בזמן שביטחון במובן הראשון הוא מצב נפשי הביטחון במובן השני הוא תיאור מצב במציאות. בזמן שהמונח בטיחות נוגע ליצירת תנאים פיזיים המונעים פגיעה, ביטחון הוא מצב נפשי המאפשר תפקוד והתפתחות (פירוש 1). שמירה על הבטיחות מבטיחה בין השאר הימנעות מפגיעה פיזית הפוגעת בביטחון, כמצב נפשי. כמו כן, שמירה על הבטיחות מאפשרת לשומרים על מציאות שיש בה ביטחון (פירוש 2) להימנע מפגיעה מיותרת.