facebook tracking pixel
חיפוש סגור

כשירויות חברתיות – מצבי גוף ויחסי אנוש. סדנה: הקשר בין מתח גופני והתייחסות לזולת

מאת: אפרת אמיר

תיוגים : מאמרים, היבטים רגשיים, ויסות רגשי, חינוך לבריאות, חינוך לתנועה, תרגילים ופעילויות

תאריך פרסום: 02.02.2020 | תאריך עדכון אחרון: 02.02.2020

  1. תקציר:

    הרעיונות המובאים ברשימה זו נובעים מהתייחסות אישית בעבודת ההוראה הרואה את האדם כשלם בשני תחומים:
    1. שליטה בגוף ובתנועתו
    2. כשירויות חברתיות
    להלן הצעה לפעילויות לסדנה רלבנטית

קשיחות ו/או מתח גופני והתייחסות לזולת

על מנת להגדיל טווח תנועה במפרק יש להרפות את השרירים המפעילים אותו. ככל שהשרירים יהיו פחות נוקשים יגדל הסיכוי שבאימון מתאים, הדרגתי ושיטתי נגדיל את הגמישות במפרק – יגדל טווח התנועה של חלקי הגוף הקשורים אליו.
מכאן, ככל שהשרירים יהיו נוקשים יותר כך יפחת הסיכוי להגדיל את טווח התנועה של המפרק.

גמישות מותנית בהרפיה מתאימה.

בהסתכלנו על ההתנהגות האנושית ניתן להבחין שאנשים שנחשבים "קשוחים" נוטים להיות יותר "סגורים" לגבי עמדות, אמונות ותפישות שונות משלהם, כך גם לגבי אנשים השונים מהם במוצא, בהשתייכות עדתית, חברתית, דתית וכיוב'.
המחשבה המוצעת בזאת היא, שיש קשר חזק בין הטונוס השרירי לבין ההתנהגות האנושית שמתבטא בכך שאדם שבדרך כלל נינוח, בעל טונוס שרירי אופטימאלי מהיבט של תפקוד תנועתי יום-יומי, מרגיש בנוח עם גופו, ייצור ביתר קלות קשרים עם הזולת, השונה ממנו באמונותיו, בהשתייכותו הלאומית, העדתית, החברתית וכד'.
יש סיכוי סביר שאדם שהמתח הפיזי שלו אינו מוגזם יהיה גם סובלני יותר כלפי אחרים. לעומת זאת, יש חשש שאדם הנמצא במתח גופני גבוה, שקשה לו להרפות את שריריו, יהיה סגור יותר ולעיתים אפילו יירתע מפני קשר פיזי וחברתי עם זולתו, ויש חשש שיהיה סובלני פחות כלפי אנשים וקבוצות שונות.

סדנה: מודעות לתנועתיות עמוד השדרה במישור האופקי

בדיקת מצב כניסה

  1. בשכיבה פרקדן, תחושת מנח עמוד השדרה על הרצפה: אילו חלקי גוף נוגעים ברצפה?
  2. בעמידת פישוק, סימון מקום כפות הרגליים על הרצפה. הפניית ראש לימין, סימון נקודה בחדר שרואים מצד ימין בגובה העיניים. כנ"ל לצד שמאל.
    הערה: חשוב לזכור את מקום העמידה ואת הנקודות שראו מימין ומשמאל.

הרפיה

  1. בשכיבת פרקדן, רגליים בקירוס, ידיים מונחות לצידי הגוף. אגרוף כף יד ימין בחזקה, תשומת לב למתח ביד, שהייה קלה והרפיה – תחושת נינוחות ביד. כנ"ל ביד השנייה.
  2. מוצע לחזור על המשימה מספר רב של פעמים.
  3. כנ"ל בשתי כפות הידיים יחדיו.
  4. כנ"ל בכפות הרגליים – כיווץ והרפיה בכף רגל אחת ולאחר מכן בשתיהן יחדיו.
  5. כיווץ שני האגרופים וכפות הרגליים – תשומת לב למתח בגפיים, הרפיה ותחושת הנינוחות.
  6. בישיבה נוחה, קירוב מרפקים לפני הגוף, הרפיה ותחושת הנינוחות.
  7. הרחקת מרפקים זה מזה תוך הבלטת חזה, הרפיה, שאיפה עמוקה, החזקת האוויר בריאות ונשיפה תוך הרפיה.
  8. ישיבה שלמה, הצמדת רגליים זו אל זו בכוח, תחושת המתח, הרפיה – נינוחות.
  9. הכנסת בטן תוך שאיפה, שהייה, נשיפה והרפיה.
  10. עמידת פישוק, ידיים בזווית – הפנייה לצד אחד בלי לקרב ידיים זו אל זו (כ-10 חזרות). כנ"ל לצד השני, תוך שילוב והרפייה.
  11. כנ"ל מצד אל צד בקלות.
  12. בעמידת פישוק, ניעור כפות הידיים, ניעור כל היד. כנ"ל תוך הפניות גו לצדדים.
  13. בעמידת פישוק, יד לפנים יד לאחור – חילוף הידיים תוך ניעורן. דגש על שיתוף הכתפיים (תנועות ארוכות ומשוחררות).
  14. שכיבת פרקדן, בדיקת השינוי במנח הגוף על הרצפה. מה השתנה?
  15. פרקדן, רגל ימין ישרה ורגל שנייה בקירוס. הרמת קצה האגן משמאל תוך גלילתו ימינה ובחזרה.
  16. כנ"ל תוך חילוף מצב הרגליים.
  17. שתי רגליים בקירוס, גלגול אגן מצד אל צד ברכות.
  18. שתי רגליים בקירוס, הולכת ברכיים מצד אל צד.
  19. פרקדן, ידיים מורמות לפנים, כף מול כף. 'הולכת' ידיים מצד אל צד תוך הרמת כתף.
  20. הפניית ראש מצד אל צד ברכות.
  21. פרקדן, גלגול ראש בין כפות הידיים בתנועה עדינה.
  22. בעמידה, שיכול רגל אחת לפני השנייה לסירוגין.
  23. כנ"ל, כאשר השיכול בתנועת הרגל לאחור.
  24. כנ"ל, בניתורים, שיכול לפנים ולאחור.
  25. כנ"ל בזוגות, תוך תיאום צעדים וכיוון.
  26. בעמידת פישוק, הנפת ידיים מצד אל צד, מלפנים לאחור (מבט לפנים).

בדיקה

  1. בשכיבת פרקדן, בדיקה של תנוחת הגוף על הרצפה – השוואה.
  2. עמידה במקומות שסומנו בתחילת השיעור. בדיקת ההפניה – האם ניתן לראות רחוק יותר מהנקודות שסומנו קודם לכן?
    מוצע להשוות שינויים משני הצדדים.

שיחת סיכום

  • חשיבות הבדיקה לפני ואחרי.
  • דגש על הרפיה לפני תרגילי הגמשה = הגדלת טווח תנועה.
  • השוואה כחומר למחשבה!
יחסי אנוש – ראשית להשתחרר מכעסים, מדעות קדומות וכד' ורק לאחר מכן להתקרב!

המשמעות החינוכית שבבסיס הנושא היא שניתן ללמד את האדם להרפות את שריריו, תוך כדי הגברת המודעות הגופנית העצמית והעמקת ההבנה של האדם לגבי התייחסויותיו לזולתו (במיוחד הסתגרויות) ולזמן מצבים שיאפשרו היכרות מקיפה יותר של הזולת, הבנת נקודות השוני ובעיקר התוודעות לתכונות "חיוביות" המקובלות על אותו פרט.

בשלב הבא, אחרי המודעות העצמית וההיכרות, יזומנו פעילויות משותפות עם האחרים תוך התמודדות עם קשיים לקראת חתירה למטרה משותפת לכולם.
שלושת השלבים: מודעות עצמית, היכרות מקיפה של הזולת (או קבוצה דחויה) והתנסות משותפת בפעילות לקראת מטרות משותפות עשויות לתרום לקבלת הזולת השונה ולהפחתת התפיסה הסטריאוטיפית (בקונוטציה השלילית של המושג) שבה כולנו לוקים.

מערכים דומים

איזונים על עיתונים

מאת: יעל רובין

מערך שיעור לגיל הרך בנושא איזונים עם עיתונים

הוראה ולמידה

קרא עוד

פרוייקט בית ספרי

מאת: רחל אלון, ג'ורג' בריילובסקי, אורלי צ'לבון, קטיה שח

טורניר בסימן הגינות בספורט ונגד אלימות

הוראה ולמידה

פעילות גופנית וספורט

קרא עוד

יחידת הוראה - שימוש במחניים ככלי לויסות רגשי: שיעור מספר 1 מתוך 4

מאת: איתי איתמר

נושא השיעור: מגע על ידי כדור, פגיעה בקצב שלי, מודעות גוף לפגיעה באיברים שונים

הוראה ולמידה

קרא עוד