הערכה של השפעת המיגדר ואימון הספורט על ביצועי התלמידים במשחקים קבוצתיים

הערכת התקדמות הלמידה בחינוך הגופני בבתי הספר העל-יסודיים היא בעיה הנדונה רבות בספרות המחקר, שכן היא סומנה כחיסרון היסודי בזיהוי מודל הוראה נאות של משחקי ספורט.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את השפעת המיגדר ואימון הספורט על המיומנויות הטכניות והטקטיות שבוצעו בשלושה משחקי כדורסל וכדורעף על ידי תלמידי בית ספר על יסודי.

המשתתפים היו תלמידי חינוך גופני (n= 32; גיל: 12.92 ± 0.57 שנים) והם היו מעורבים בלפחות שלושה משחקים של כדורסל וכדורעף, בהתאמה.

כללי המשחק עובדו והותאמו על פי המדדים אשר סופקו בידי המחברים של Team Sport Assessment Procedure (TSAP)  (תהליך הערכת משחקי ספורט קבוצתיים) אשר שימש להערכת הביצועים של כל משתתף על ידי אמידה של שלושה פרמטרים: מדד היעילות (כלומר, רמת היכולת ההתקפית), נפח המשחק וניקוד הביצועים.

בעניין הביצועים בכדורעף, הבנים היו בעלי מדד יעילות גבוה יותר מאשר הבנות והפרמטרים של הביצועים על פני שלושת המשחקים היו יציבים.

מניתוח הביצועים בכדורסל עלה כי הבנים היו בעלי מדד יעילות ונפח משחק גבוהים יותר בהשוואה לבנות, ולמי שהתאמן בספורט זמן נוסף בבית הספר היתה רמה גבוהה יותר בנפח המשחק. ניתוח היציבות על פני שלושה משחקי כדורסל הניב את התוצאה לא יציב עבור הפרמטרים המחושבים.

ממצאים אלה נחוצים בשביל המורים כדי לתכנן תוכניות נאותות ומותאמות לתמיכה ברמות שונות של פיתוח מיומנות.

למאמר באתר JPES

תקציר המאמר תורגם מאנגלית בידי חוה שטראוס מהמכללה האקדמית בוינגייט