חיפוש סגור

| | 16/12/2021

כמה זה עולה לנו .../ מיכאל שרון

חמישה פיגועים חווינו בשבועות הספורים שבין החודשים ספטמבר - נובמבר 2021. "גיאה'ד", "גל טרור", "התקוממות", הגדרות שונות מבית מדרשה של התקשורת בישראל. כאשר תחושת הביטחון מתערערת בעקבות רצף פיגועים, רבים מאנשי האבטחה מנסים להבין האם זהו ביטוי לתמורה בשטח או שפיגועים המתרחשים מעת לעת הם חלק משגרת חיינו במדינת ישראל (דו"חות שב"כ המפורסמים בשנים האחרונות – לרבות באתר שב"כ באינטרנט - מלמדים שפיגועי טרור מסוכלים כמעט מדי יום). אין ספק שרצף הפיגועים שהוצאו לפועל בחודשיים האחרונים מדאיג וחזקה על שירותי הביטחון שהם עוסקים בכך. רוב הפיגועים הללו אירעו אמנם בגזרת ירושלים אך הסלמה ניכרת גם בכבישי יו"ש שם היא מתבטאת בעלייה דרמטית באירועי זריקות האבנים, יידויי בקבוקי תבערה וניסיונות דריסה על צירים המובילים ליישובים.

כבר חווינו הסלמות בעבר. [1]לפני כארבע שנים, ביום שישי, 14 ביולי 2017 , בעקבות הפיגוע בהר הבית בו רצחו מחבלים, ערבים ישראלים שני שוטרי משמר הגבול, סגרה ישראל את הר הבית למשך יומיים והציבה גלאי מתכות בחלק משעריו. אנשי הוואקף קראו לציבור המוסלמי לסרב להיכנס דרך השערים כל עוד גלאי המתכות מוצבים בהם וניהלו את התפילות מחוץ להר הבית. סביב הר הבית התחוללו עימותים והתפרעויות. ביום שישי 21 ביולי שלאחר מכן עברו התפילות בשקט, אך לאחריהן התפתחו התפרעויות במזרח ירושלים, שכללו זריקות אבנים וירי זיקוקים לעבר השוטרים, במהלכן נהרגו שלושה ערבים שהשתתפו במהומות ומאות נפצעו.

באותו יום שישי 21 ביולי יוצא מחבל, עומר עבד אל-ג'ליל, מוסלמי בן 19 מהכפר כובאר הסמוך לחלמיש, כתב לפני צאתו לפיגוע בפוסט בפייסבוק: "יש לי הרבה חלומות ואני מאמין שהם יתגשמו. אני אוהב את החיים ואוהב לשמח אחרים, אבל מהם חיי כשרוצחים נשים וילדים וכשמטנפים את אל-אקצא שלנו".

המחבל חדר ליישוב חלמיש בטיפוס על הגדר, תוך שהוא מפעיל את מערכת ההתרעה. סייר היישוב שהוקפץ למקום לא הבחין בדבר וחשב שמדובר בנגיעה של חיה. סמוך לשעה 21:30 נכנס המחבל לבית משפחת סולומון, שבו ישבו עשרה מבני המשפחה לסעודת ליל שבת, שבעקבותיה תוכננה גם חגיגת שלום זכר להולדת נכד במשפחה. המחבל תקף בדקירות סכין, רצח את יוסי סולומון בן 70 ואת שני ילדיו חיה סולומון בת 46, ואלעד סולומון בן 36. אשתו של אלעד, מיכל, מילטה את הילדים הקטנים לחדר אחורי והזעיקה את המשטרה. שכן, לוחם מיחידת עוקץ בחופשה ששמע את הצעקות רץ לזירת הפיגוע, ירה במחבל דרך חלון המטבח ופצע אותו. בעת טיפול צוותי הרפואה בנפגעים במקום זינק המחבל לעבר החובשים אך נבלם על ידי כוחות הכוננות שבמקום. המחבל נעצר ונלקח במסוק לבית חולים לטיפול בפצעיו.

[2]ביום רביעי בתאריך 6.9.2017 התקיימה ישיבת ועדת משנה בכנסת שדנה בענייני איו"ש ברשות ח"כ דאז מרדכי יוגב. בישיבה אמר סרן עזריאל פרלמן שהיה אז נציג פקמ"ז:" יש הרבה לקחים שעולים מהפיגועים האלה לגבי מרכיבי הביטחון, ועל זה אנחנו באים לדבר עכשיו. בסוף צריכים לבנות חליפה מלאה ליישובים. אם נותנים חליפה חלקית, קשה מאוד להתמודד עם האירועים. אם אנחנו מדברים על נווה-צוף, החליפה שם נכון להיום לא נותנת מענה שלם, כך שבסוף המפעיל שיושב ושומע שהגדר צועקת לו, לא באמת יודע להגיד. זה נכון שהוא צריך לעשות את כל הפעולות ואת כל הסד"כ, אבל בקצה הוא לא יודע להגיד אם זה גשם שיורד עכשיו או חזיר בר שהתנגש, כי אין לו את יכולת הזיהוי הוויזואלית."

אמירותיו של סרן (כיום רב סרן) עזריאל פרלמן מעידות על הבנת משימתו ולקיחת אחריות לא רק על האירוע עצמו אלא על ראיה עתידית ומוכללת של נווה צוף ויתר היישובים ביו"ש. אם לאחר אירוע שכזה מתקיים תחקיר, מתקבלים תקציבים להוספת מרכיבי ביטחון חיוניים, מתקיימים דיוניים בקרב רבש"צים וכוחות הביטחון על אופן הכנת הכוחות לאירועים שכאלו אזי ניתן לקבוע כי הפקנו לקחים. רק כך ניתן למנוע את האירוע הבא.

כיום דצמבר 2021 נראה שאנו חוזרים למציאות ביטחונית דומה לזו שהתקיימה בשנת 2017. ההסתות ברשתות החברתיות בערבית, השיח סביב הר הבית, טענות שמדינת ישראל פוגעת בכבוד האסירים מחד ומנגד רשות פלסטינאית שממשיכה לאבד מכוחה ואהדת הצעירים לארגון הטרור חמאס, כל אלו ועוד עלולים להביא להחמרה מתמשכת של המציאות הביטחונית. כמנהלים ואנשי אבטחה, אל לנו לעמוד מנגד. גם כאשר האירועים מתרחשים במרחב הציבורי, יש להקדים ולפעול באופן פרואקטיבי, הן בהידוק מערכי האבטחה והן בתדרוך תושבים לערנות, דיווח והתנהגות ביטחונית מונעת. חוט שני עובר בין האירועים שהתרחשו ומילא ברור שהיריב פועל כל הזמן לבצע את זממו - כאמור רק בשנת 2020 סיכל השב"כ, צה"ל וכוחות הביטחון למעלה [3]מ-340 מפיגועים. 

בעידן של היום, טכנולוגית הצילום בכל כיס, ניתנת לנו הזדמנות נדירה לבחון וללמוד מהתנהגות כוחות הביטחון/אזרחים בעת התחרשות תקיפת יריב. חשוב לציין, כי כאשר מעבירים ביקורת על תגובתם צריך לעשות זאת בצנעה, בשטח קיימים גורמים משפיעים מה שאין כן בתנאי מעבדה. עריכת תחקיר חשובה לאין ערוך, הפקת הלקחים והטעמתם על ידי אימון ותרגול תוביל לידי מוכנות גבוהה יותר.

בכדי לצמצם את נזקי האירועים צריכים כוחות הביטחון לבצע תחקירים, לתרגל את הכוחות ולהכין את התושבים למציאות משתנה. רק לפני מספר חודשים בזכות ערנותה של תושבת נמנע פיגוע ע"י מחבל המחופש לחייל, סמוך ליישוב עלי. גם בגזרת ירושלים תושב אשר הגיב למתרחש נטרל מחבל סמוך לישיבת עטרת כהנים.   

לצד השבח העצום לכוחות האבטחה והביטחון יש לנו את החובה לבדוק היטב את פעולות ההכנה שבצענו לקראת אירועי חירום. בסוף, נצטרך לעמוד מול עצמנו במראה וכדי שנוכל להישיר מבט עלינו לדעת שעשינו הכול. זהו הדבר הכי חשוב שימנע את הפיגוע הבא ואף יבנה את החוסן הנפשי ויקבע את האופן בו יוכלו כוחותינו מפקדינו להתמודד עם אירועים קשים, שלמרבה הצער, גם הם מנת חלקנו.

בהערכה עצומה לכוחות האבטחה, הביטחון, חירום והצלה.  

_______

*מיכאל שרון
מוביל תחום אבטחת יישובים במרכז לניהול וביטחון במכללה האקדמית בווינגייט. לשעבר רבש"צ וקב"ט קדומים.
מרצה ומדריך בבית הספר הצבאי להגנת  היישוב.
יועץ אבטחה ומוביל תכניות מתקדמות לאבטחת יישובים באזורי סיכון

[1] ויקפדיה

[2] פרוטוקול הקיים באינטרנט

[3] מתוך אתר של  שירות הביטחון הכללי

מאמרים רלוונטים נוספים

מסע הסהר האיסלאמי למערב – ישירות אל הבטן הרכה / מאת מאיר גרשוני

14/02/2019

קרא עוד

רשות לאומית לאבטחה – חזון או תעתועים / מאת ניר רן

14/02/2019

קרא עוד

"אור אדום" במערב אפריקה / מאיר גרשוני

23/02/2019

קרא עוד

הפיגוע במנצ'סטר - אבטחת אירועים על פרשת דרכים / מאיר גרשוני

14/02/2019

קרא עוד

רוח הלחימה – ניצחון בכל מחיר / מאת ניר רן

14/02/2019

קרא עוד

פיגועי ליל שישי, 13 נובמבר בפריז - הלם, לא הפתעה / מאיר גרשוני

14/02/2019

קרא עוד