| | 23/02/2019
יבשת אפריקה ובעיקר המדינות שמדרום לסהרה, מהווה מוקד פעילות רחב היקף לחברות ישראליות אשר פעלו ביבשת בתחומי עשייה שונים החל משלהי שנות ה-50'. תחילת הפעילות היתה בהובלת משרד החוץ שבתוך תקופה קצרה הקים נציגויות בעשרות מדינות באפריקה והניח בכך את היסודות לפעילות בתחומי החקלאות, בטחון ופיתוח תשתיות. בהמשך נכנסו ליבשת יותר ויותר חברות פרטיות אשר ביצעו פרויקטים מרשימים בתחומים שונים. במשך השנים ידעו הקשרים העיסקיים עליות וירידות שהושפעו ממהלכים פוליטיים ומאירועים דוגמת מלחמות ששת הימים ויום כיפור. עם זאת לאורך כל התקופה התבססה באפריקה אחיזה עיסקית ישראלית מסיבית בתחומים מגוונים. ההחמרה הנוכחית ברמת איום הטרור והפשיעה ביבשת אפריקה הינה בגדר אור אדום מהבהב המצביע על קיומו של סיכון משמעותי אך יחד עם זאת המצב מהווה גם הזדמנות מבחינת חברות האבטחה המתמחות בניהול סיכונים מסוג זה,לטובת כל גורם המתכוון לפעול במקום, על מנת להבטיח את שלום אנשיו ואת נכסי ארגונו .
מפגן כוח בולט של התנועות האסלאמיות הרדיקליות ברחבי צפון אפריקה התרחש בינואר האחרון, כאשר 41 בני ערובה זרים (אזרחי ארה"ב, בריטניה, יפן, נורבגיה, פיליפינים , צרפת, מלזיה ורומניה) נחטפו על ידי קיצונים אסלמיים בשדה הגז Amenas שבסמוך לגבול אלג'יריה - לוב. אירוע זה ממחיש את רמת חופש הפעולה ממנו נהנים ארגוני הטרור בזירה, כתוצאה מהיעדר מערכות שלטוניות וביטחוניות מסודרות, בדגש על מדינות דוגמת מאלי ולוב. גם במדינות יציבות יותר לכאורה, ניכרת מגמה גוברת של פעילות טרור, כפי שמתרחש מידי יום בניגריה.
יותר מ -230 אזרחים זרים נחטפו באזור הדלתא בניגריה מאז ינואר 2007. בשנים האחרונות ניכרת מגמה הולכת ומחמירה, לביצוע פיגועי חטיפה ופיגועים במגוון דפ"אות המתמקדים במתקני אנרגיה (נפט וגז). מלבד הפגיעות החוזרות ונשנות בצנרת ההולכה של הנפט, הרי שגם ספינות המשמשות את מתקני ההפקה הימיים ואסדות הנפט המוצבות מול הדלתא מהוות גם הן יעד בולט לפיגועים.
מינואר 2007 ועד יוני 2012 הוצאו לפועל לא פחות מ- 79 פיגועים ונסיונות פיגוע בזירת הסאהל בלבד. ניגריה שהיא יצרנית הנפט הגדולה ביבשת אפריקה, היא גם מודל לבעיה בטחונית ולרמת איום גבוהה כלפי מתקני האנרגיה הממוקמים בה.
ואולם הבעיה העיקרית איננה רק הבטחון המדרדר בניגריה אלא היעדר היציבות במערב אפריקה בכלל. אפריקה משמשת בשנים האחרונות את אל קאעדה כמקלט ובסיס לפעילים שעברו הכשרה ואימוני לחימה באזורים השבטיים בפקיסטן. כתוצאה מהלחץ המסיבי המופעל נגד אל קאעדה באפגניסטן-פקיסטן, הרי שהאיומים המשמעותיים כיום אינם דווקא מכוון אל קאעדה ה"מקורי", אלא של ארגונים המזוהים עם אל קאעדה ובמיוחד אלו הפועלים באפריקה, דוגמת אל קאעדה במגרב האיסלמי (AQIM) El Shabaabבסומליה והארגון הניגרי Boko Haram שהפכו לאיום ממשי ביבשת אפריקה בכלל ובאיזור הסאהל בפרט. "פס הייצור" לגורמי טרור ביבשת, התמקד בשנים האחרונות במאלי שהפכה "חוף מבטחים" לפעילי טרור וולא לחינם החליטה ממשלת צרפת לצאת למבצע Serval במטרה לבער את קיני אל קאעדה במדינה.
אף מדינה לא הרגישה את ההשפעות של נפילת משטר קדאפי באופן כה משמעותי כמו מאלי שאמנם חוותה כבר בעבר חוסר יציבות, הפיכות, מרידות מאוכלוסיית הטוארג והשפעות של ארגוני פשע וטרור, אולם בשנה האחרונה, חוותה מאלי את כל הבעיות בו זמנית.
התמקדות האיום על סקטור הנפט והגז באזור הסאהל
בעשור האחרון בוצעו במקומות שונים בעולם מספר פיגועי טרור משמעותיים כנגד תעשיית הנפט והגז שלהם דוגמת האירועים הבאים: פברואר 2002, סירה תופת עמוסה בחומרי נפץ התנפצה על דופן מיכלית הענק הצרפתית MV לימבורג סמוך לחופי תימן. כתוצאה מהפיצוץ נהרג איש צוות אחד,אחרים נפצעווכמות של 90,000 חביות נפט נשפכו לים. ארגון אל קאעידה לקח את האחריות לפעולה. בחודש דצמבר 2004, אוסמה בן לאדן עודד את חייליו "לרכז פעולות כנגד מתקני נפט, בעיקר בעיראק ובמפרץ הפרסי". בנסיון להצדיק כיוון זה של ג'יהאד, הסביר כי "ארה"ב מנצלת את משאבי האנרגיה של המדינות הערביות במחיר מגוחך". ב-2006 בוצע פיגוע (מדורג) על ידי ארגון אל קאעדה בניסיון לפוצץ רכב תופת באבקאייק שבערב הסעודית, באחד מבתי הזיקוק הגדולים בעולם. הפיגוע נכשל בשלבי הפריצה לתוך המתחם המוגן.
בשנים האחרונות התפשט הטרור כנגד תשתיות האנרגיה, והוא איננו "מוגבל" עוד לאיזור המפרץ והמזרח התיכון. בשנת 2007, פרסם אל קאעידה הודעה לעיתונות על הכוונה לתקוף אינטרסים ומתקני אנרגיה של ארה"ב במדינות אחרות: "מתקני הנפט מהם ארצות הברית נהנית, יותקפו בכל האזורים (של העולם), ולא רק במזרח התיכון". במשתמע, כיוונה הנהגת אל קאעדה למטרות בצפון אפריקה ובאזור הסאהל, אזור בו מאז שנת 2006, נהנה הארגון מתמיכה מקומית במגרב האיסלמי (AQIM). לפני הקמתה של קבוצה זו, פעל באזור הארגון, GSPC שהתמקד בפעולות כנגד מתקני נפט באלג'יריה כיעד מועדף. הארגון ביצע סידרה של פעולות טרור כנגד עובדים ומתקנים של חברות הנפטSonatrach Sonelgaz וENTP-, הפועלות בדרום אלג'יריה. עשרות אנשים נהרגו בפיגועים אלו ונזק רב נגרם לתשתיות ההפקה, הייצור וההולכה. עם זאת, אף אחת מפעולות הטרור הללו לא היתה דומה לפיגוע הטרור הדרמטי שבוצע ב 16 בינואר 2013. במתקן הגז הטבעי ב-Amenas שבמזרח אלג'יריה. לא פחות מ- 40 מחבלים שנכנסו לאלג'יריה מלוב ומצפון מאלי, תקפו שני אוטובוסים שהסיעו עובדים ממפעל הגז הטבעי בסמוך לעיירה בAmenas במזרח אלג'יריה ובמקביל תקפו והשתלטו – בקלות רבה יש לומר, וזאת בהיעדר מערך אבטחה סביר,- על מתקן הגז תוך שהם תופסים מאות עובדים כבני ערובה. לאחר נסיונות עקרים ולא מקצועיים לנהל מו"מ עם המחבלים, בוצעו שתי פעולות השתלטות וחילוץ על ידי יחידת העילית של הצבא האלג'יראי. תוצאות הרות אסון של הפעולה גררו ביקורת רבה במערב. לפחות 39 בני ערובה זרים נהרגו ועוד רבים נפצעו. הצבא האלג'יראי חיסל את מרבית המחבלים ולכד 3 מהם. על פי הצהרת הארגונים המעורבים הרי שהפיגוע בוצע כנקמה על ההתערבות הצבאית הצרפתית במאלי.
גם בניגריה, כאמור - יצרנית הנפט הגדולה באפריקה, גדל איום הטרור באופן משמעותי מאז תחילת ההתערבות הצרפתית במאלי, זאת בעקבות תמיכת הממשל באבוג'ה במהלכים הצבאיים הננקטים על ידי צרפת.
המשפחה הצרפתית בשבי Boko Haram
התערבות הצבאית הצרפתית נגד קבוצות איסלמיות בצפון מאלי – אזור בו לBoko Haram יש קשרים אידיאולוגיים ואופרטיביים עם קבוצות אלו – מהווה מאיץ להרחבת איום הטרור למדינות הדרום, שם מרוכזים מרבית מתקני הנפט המערביים. בהקשר זה, אציין את האפשרות שגורמי הטרור האסלאמיסטים הניגרים עשויים לנסות ל"שווק" את פעולות הטרור שלהם (חטיפות, ופיגועים כנגד תשתיות) לארגונים מקומיים הממוקמים בדרום, דוגמת ה- MEND (Movement for the Emancipation of the Niger Delta) הגם שאין מידע קונקרטי אודות שיתוף פעולה אופרטיבי כזה בין הצפון והדרום, הרי שארגונים וחברות מערביות הפועלים במקום חייבים לקחת זאת בחשבון.
חמש קבוצות טרור מהוות כיום איום ישיר על חברות הנפט הפועלות בסאהל ומערב אפריקה: אל קאעידה במגרב האיסלמי (AQIM), התנועה לייחוד וג'יהאד במערב אפריקה (MUJAO), Boko Haram הניגרי והפלג הבדלני שלו Ansaru. וארגון MEND (Movement for the Emancipation of the Niger) Delta) כל המנהיגים של ארגוני הטרור הנ"ל הצהירו על כוונתם לפגוע באינטרסים מערביים באזור, ובמיוחד בתשתיות אנרגיה ועובדים של חברות הנפט המהווים יעד עיקרי ומועדף.
ב-6 אפריל 2013 תקף ארגון ה MEND ספינת משטרה ששייטה בדלתא. שנים עשר שוטרים נהרגו בפיגוע. התנועה לאמנציפציה של דלתא ניז'ר (MEND), נטלה אחריות לפיגוע ואיימה להמשיך את מסע האלימות נגד שלטונות ניגריה וחברות נפט (בעיקר בינלאומיות) באזור.
האיום מצד ארגון ה- MEND, בא כנקמה על כליאתו של של מנהיג ארגון Okah על ידי בית משפט בדרום אפריקה למאסר של 24 שנים. דובר הארגון הוציא הודעה לעיתונות לפיה "כל חברות הנפט והציבור מתבקשים להתעלם מהתחושה הכוזבת של הביטחון שהשלטון מנסה למכור..." .
התקפות טרור אלו גורמות לשיבושים קריטיים לתעשיית הנפט, כפי שבאו לידי ביטוי בסגירה של קו צינור הנפט Bonny oil pipeline, שהוליך לא פחות מ- 150.000 חביות ליום !!, זאת בעקבות פיגועים חוזרים ונשנים בצינור. בסוף מרץ 2013, הודיעה גם חברת Shell על החלטתה לסגור את הצינור המרכזי בניגריה, Nembe Creek Trunkline, לתקופה בלתי מוגבלת , כתוצאה מחבלות וגניבות נפט בהיקפים חסרי תקדים בשנה האחרונה.
מנהיג הארגון נידון ב -26 במרץ ל-24 שנתי מאסר בדרום אפריקה, בעקבות ביצוע שני פיגועי רכב תופת בבירת ניגריה אבוג'ה וברציחתם של 10 אנשים. ראוי לציין כי הארגון כמעט ולא היה פעיל זאת בעקבות הסכם עם הממשלה הניגרית לפיו המנהיגות ורבים מחברי הארגון יזכו לחנינה (זו אגב הסיבה מדוע מנהיג הארגון נשפט בדרום אפריקה ולא בניגריה) ואף לתשלומים נדיבים במגמה לשמור על "שקט תעשייתי" (תרתי משמע), למרות זאת הארגון קיבל על עצמו אחריות לפיגוע בצינור נפט הגולמי בבעלות חברת הנפט והגז הלאומית האיטלקית, Eni באפריל שנה שעברה.
בתמונה: מנהיג ה- MEND במשפט בדרא"פ
אין ספק כי הגברת קצב הפיגועים תהווה בעיה גדולה לחברות הנפט הבינלאומיות הפועלות בניגריה, אשר נאלצות כבר היום להתמודד עם גניבת נפט בקנה מידה תעשייתי - חמישית מתפוקת הנפט היומית- 2,000,000 חביות – נגנבת כיום, בשווי של כמיליארד דולר לחודש (!!) וזאת על פי אומדני הממשלה.
ניגריה "מובילה" אמנם בהיקף וחומרת הפיגועים, אולם גם מדינות אחרות במערב אפריקה מושפעות מפעילות הטרור של ארגוני הטרור והקבוצות האיסלמיות בסאהל. ניכר כי עיקר הפעילות של הארגונים הנ"ל לבסס מתמקדת בביסוס תשתית מקומית במדינות הסמוכות ואף במעגל רחוק יותר (ראה דרום אפריקה). בתוך כך נכללות המדינות: בנין, בורקינה פאסו, חוף השנהב, גינאה קונאקרי וסנגל, שם ארגוני AQIM וMUJAO פועלים באופן נמרץ למדי. דוגמה בולטת להקמת תשתית פוטנציאלית היא סנגל אשר 90% מהאוכלוסייה בה היא מוסלמית ומכאן ועד לבניית תאים רדומים הדרך קצרה למדי.
מלבד האיום המוחשי המלווה את הפעילות היומיומית של חברות האנרגיה בזירה, צפויות חברות הנפט והגז באזור להיחשף יותר ויותר גם להתמודדות עם התנכלויות בתחום הסייבר. האיום בתחום זה גבוה יותר מאשר כלפי תחומים עסקיים אחרים, עקב העובדה שמרבית, אם לא כלל המערכות התפעוליות של מתקני האנרגיה, נשלטים מרחוק באמצעות מערכות ממוחשבות. (ראה מתקפת הסייבר שבוצעה בשלהי 2012 על תשתיות המידע של חברת הנפט הסעודית Aramco).
נושא זה ראוי להרחבה בדיון נפרד.
לסיכום, חברות מערביות ובדגש על חברות בתחום האנרגיה המפעילות תשתיות הנפט (עובדים, מתקני ייצור, בתי זיקוק, צינורות, נקודות הפצה, פלטפורמות ימיות, ספינות שרות ועוד) ממאוריטניה עד צ'אד, אלג'יריה וניגריה, חשופות כולם לאיומי טרור גוברים אשר מזה זמן אינם מוגבלים עוד לאזור הסהרה חסר החוק, אלא נמצאים בתהליך התפשטות מואץ למערב אפריקה ומרכזה.
חטיפת המשפחה הצרפתית ב-19 פברואר 2013 בגבול ניגריה-קמרון, ממחישה את חומרת האיום גם במדינות בהן לכאורה היה עד עכשיו, לכאורה, שקט יחסי. המשפחה אגב שוחררה בסוף השבוע 20/4.
החלטתן של ענקיות נפט וגז לבטל או להפסיק פעילות עיסקית, דוגמת BP אשר החליטה ב -28 בינואר מיד לאחר הפיגוע ב-Amenas על הפסקה מיידית בתוכניות קידוח בלוב, כמו גם החלטת Shellלעצור את הזרמת הנפט בצינור ההולכה הראשי בניגריה, מעידים על חלחול ההכרה בגודל האיום על העובדים והמתקנים שלהם, ובמשתמע הכרה בעובדה המרה שאין בידם מענה אבטחתי הולם לאיומים הנוכחיים.
ניתן להניח ברמה גבוהה של וודאות כי כבר בתקופה הקרובה ייתקלו חברות שיפעלו באזור ובדגש על תחום הנפט והגז, בדרישה להעלאת שיעורי הביטוח וביטוחי המשנה לפרויקטים בתחום האנרגיה, שדרוג עלויות עבור בונוסים לעובדים הזרים המועסקים באזורים מסוכנים ובמקביל דרישות להגברת אמצעי האבטחה והבטיחות, התקנים והנהלים באתרי הנפט השונים.
התגברות איומי הטרור והפשיעה יוצרת מציאות כלכלית וחברתית חדשה המשפיעה על זמינותם של משאבים שיבשת אפריקה עשירה בהם. זהו כאמור אור אדום מהבהב המצביע על קיומו של סיכון כלפי גורמים זרים המבקשים לפעול באזור. שיכוך האיומים האלו מותנה בתצורה בהימצאותם של מערכי מודיעין ואבטחה יעילים שיהיו מסוגלים להרתיע יריבים, לסכל ניסיונות לפגיעה בחיי אדם ולגרימת נזק ולתת מענה אפקטיבי בשעת חירום. קיימת זהות אינטרסים מיוחדת בצירופן של שתי הנקודות הללו. מחד זהו איום קיומי עבור חברות וארגונים הפועלים ביבשת ומאידך זוהי הזדמנות עסקית עבור חברות אבטחה המתמחות בניתוח סיכונים, למתן שירותי ייעוץ והכוונה להקמתם של מערכי המודיעין והאבטחה המתאימים.
המאמר פורסם במגזין הביטחון האינטרנטי I-ihls בתאריך 4 מאי 2013
הכותב הינו ראש חטיבה לשעבר בשב"כ וכיום סגן נשיא חברתMAYDEX AG המתמחה בתכנון אבטחת תשתיות אנרגיה ומרצה בכיר בבית הספר לניהול אבטחה וחירום במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט).
פרטים אודות קורס מנבטים
25/12/2019
14/02/2019
29/07/2021
14/02/2019
29/07/2021
14/02/2019