דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

דפוסי השתתפות של נשים ארץ ישראליות באולימפיאדות ובמכביות

מיכאל בר-אלי, אדרה שפיגל, מיכל יערון

מחקר זה מהווה ניסיון ראשון מסוגו לתקוף בצורה מסודרת שאלות סוציולוגיות הנוגעות למצב האישה בספורט התחרות-יצוגי הישראלי, תוך התבססות על גישת הסגמנטציה של שוק העבודה. הנתונים נאספו מתוך ארכיונים ומקורות ספרותיים. הממצאים מצביעים על יציבות ניכרת לאורך השנים (בערך 3-4 גברים על כל אישה) של השתתפות נשים וגברים ישראלים באולימפיאדות ובמכביות בין השנים 1932-1996; עם זאת, שיעורי השתתפות הנשים באולימפיאדות היו נמוכים קצת יותר בהשוואה למכביות. נמצא כי נשים נוטלות לאורך זמן חלק במספר הולך וגדל של ענפי ספורט, ואולם התגלו גם רמות גבוהות/ בינוניות ויציבות של דיפרנציאציה לפי מין באולימפיאדות/ מכביות, בהתאם. בנוסף לכך נמצא ריכוז גבוה מאוד ויציב של נשים בענפי ספורט נפרדים המתויגים כ"נשיים", בעיקר באולימפיאדות.

ככלל, נמצא כי האולימפיאדות והמכביות הולכות אט אט ונעשות דומות קצת יותר לאורך זמן אלה לאלה במרבית המדדים שנבדקו. נראה כי מימד המקצוענות משחק תפקיד מרכזי בהסבר ממצאים אלו, אשר תומכים בגישת הסגמנטציה של שוק העבודה. ספורט נתפס במקורו כפעילות "גברית", וכאב טיפוס מובהק של "מעוז שליטה גברי" בחברה. למרות שנשים נטלו תמיד חלק בספורט במידה זו או אחרת, הרי שהעלייה המואצת בהשתתפותן בספורט, הינה התפתחות של העשורים האחרונים. נהוג בדרך כלל להניח, שהעליה בהשתתפות נשים בספורט מייצגת שינויים בחיי הנשים בתחומי חברה.

לקריאת המאמר המלא