דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

ההשפעה של הפרעות חזותיות ושל הפרעות קוליות על ביצועים מוטוריים של מתעמלות צעירות

רונית אבני, רוני לידור

הספרות של הפסיכולוגיה הקוגנטיבית, של הפסיכולוגיה של הספורט והלמידה המוטורית, עוסקות בהרחבה בחקר יכולת הקשב של האדם. היבטיה התיאורטיים של יכולת הקשב נבחנו מזויות רבות, אולם ההיבטים המעשיים הקשורים ביכולת זו הוזנחו מעט במשך השנים. מטרתו של המחקר הזה היא לבחון את יכולת הקשב של מתעמלות צעירות בתנאים רגילים של למידה ובתנאים שבמהלכם נחשפו המתעמלות להפרעות קוליות ולהפרעות חזותיות. עשרים מתעמלות (10 מתחילות ו - 10 מקצועיות) ביצעו מיומנות של הליכה על קורה מבלי להיחשף להפרעות חיצוניות ובתנאים של הפרעה קולית ושל הפרעה חזותית. ארבעה משתנים תלויים נמדדו במהלך הביצועים של המתעמלות: זמן הביצוע של המטלה העיקרית (הליכה על קורה), מספר המילים, מספר הצבעים ומיקום הצבעים שכל מתעמלת התבקשה לזכור במהלך הביצוע של המטלות המשניות. ניתוחי שונות דו-כיווניים 2X9), 2X3) עם מדידות חוזרות על המשתנה סדרת הביצוע, ומבחני-t בלתיתלויים נערכו על המשתנים התלויים. הניתוח הסטטיסטי הראה שהמתעמלות המקצועיות ביצעו את מטלת ההליכה על הקורה מהר יותר מהמתעמלות המתחילות במהלך שלביו השונים של הניסוי, אולם לא הצליחו לבצע במדויק יותר את המטלות המשניות. ממצאי מחקר זה מאוששים את ההנחה שרמת מיומנות גבוהה עשויה לסייע למתעמלות לשמור על רמת ביצוע, גם כאשר תנאי הסביבה חושפים את המתעמלות לגירויים סביבתיים שאינם רלוונטיים לסביבת הביצוע. עם זאת, במטרה לשפר את יכולת המתעמלות למקד את הקשב ביעילות רבה מומלץ לבצע אימוני קשב ייחודיים בסביבה שבה מתבצעת המטלה.

לקריאת המאמר המלא