דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

שימוש בארגומטר גלילים להערכת כושר אנאירובי של שחקנים ושחקניות כדורסל בכיסא גלגלים

ישעיהו הוצלר, גיא סלומון 

ארגומטר גלילים הוא אמצעי חדש יחסית להערכת כושר גופני של בני אדם בעלי פגיעות בגפיהם התחתונות. בין מרכיבי הכושר הגופני הרלוונטים לאוכלוסיה זו מייחסים לאחרונה חשיבות מרובה לכושר האנאירובי. תחום יכולת זה מבטא את המאמץ הנעשה בפרקי זמן קצרים (של כמה שניות ועד שתי דקות) באמצעות אנרגיה המיוצרת על ידי הגוף, בלא צורך בחמצון פחמימות. רבות ממשימות התנועה היום-יומיות של המשתמשים בכיסא גלגלים מבוססות על תחום יכולת זה. חלק ניכר מהפעילות הספורטיבית, ובעיקר כדורסל בכיסא גלגלים, מושתת גם הוא על משימות בתחומי זמן אלה. לפיכך יש לייחס חשיבות מרובה לאבחון הכושר הגופני בתחום הכושר האנאירובי אצל שחקני כדורסל (נשים וגברים). 

מטרתו של מחקר זה היא לאפיין את התוקף הנראה של המבדק ולהצביע על שימושים מעשיים בו. שנים עשר גברים ושמונה נשים המשתתפים בנבחרות ישראל כדורסל בכיסאות גלגלים נטלו חלק במחקר. הם קיימו שני מבדקי שדה, המשקפים פעילויות טיפוסיות למשחק הכדורסל, ואת המבחן האנאירובי של וינגייט בגרסה מותאמת לארגומטר גלילים, שהוצב בזירת האימון. המתאמים בין זמני הביצוע במבדקי השדה והמרחקים במבדקי המעבדה היו גבוהים (r=-.78-.84). ההבדלים בין קבוצת הגברים והנשים שנבדקו בעזרת מבחן t היו גבוהים ומובהקים (p>0.001). נתונים אלה מצביעים על תוקף נראה של המבדק, כמו גם על קשר גבוה (r=.80) בין תדירות הנעת כיסא הגלגלים במבדק המעבדה לבין זמן הביצוע במבדקי השדה. כדי לאפשר אבחון אמין מומלץ לאפיין בעתיד את דרגות הדיוק ואת המהימנות של המבחן האנאירובי באמצעות ארגומטר גלילים. כמו כן יש לחקור את עומס הבלימה המיטבי במהלכו של המבחן.

לקריאת המאמר המלא