דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

סיגל אילת-אדר | תזונה | 24/10/2013

המלצות תזונתיות למניעת מחלות לב, חלק ב'

תקציר המלצות תזונתיות למניעת מחלות לב וכלי דם (קרדיווסקולריות)

חלק ב'

בראש הועדה שגיבשה את ההמלצות עמדה ד"ר סיגל אילת-אדר

המסמך משותף  לאיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל.

טבלה מספר 7 מסכמת את המלצות הועדה לגבי סיבים תזונתיים:

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

כמות הסיבים התזונתיים המומלצת הינה 14 גרם ל- 1000 קילוקלוריות, 25 גרם לאישה ו- 38 גרם לגבר מעל גיל 18. לשם כך יש לצרוך לפחות 8 מנות ירקות ופירות ביום ולשלב קטניות ודגנים מלאים בתפריט היומי

B

מומלץ להגביר את צריכת הסיבים התזונתיים במטרה להפחית את הכולסטרול על LDL ורמות הסוכר בדם.

1

A

 
טבלה מספר 8 מסכמת את המלצות הועדה לגבי ירקות ופירות:

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

מומלץ לצרוך לפחות 8 מנות של פירות וירקות ביממה, עם העדפה לירקות שורש ופירות בצבעים כהים כמו: תרד, גזר, אפרסק, ופירות יער (מאחר שלרוב הם מכילים יותר רכיבי תזונה בהשוואה לשאר הירקות והפירות)

B

מומלץ לאכול את הפרי השלם במקום לשתות מיץ פירות בגלל תכולת הסיבים ותחושת השובע

A

מומלץ להשתמש בשיטות בישול (אידוי, הקפצה וכדומה) שמשמרות את רכיבי התזונה שמצויים בפירות ובירקות ללא תוספת מיותר של קלוריות, שומן רווי או שומן טרנס, מלח וסוכר

A

במקרים של מחלות המושפעות מרמת הפחמימות, האשלגן או הנתרן (סוכרת, כליות, קרישה) יש להתאים באופן אישי את צריכת הפירות והירקות

A

 
טבלה מספר 9 מסכמת את המלצות הועדה לגבי אגוזים ושקדים:
 

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

מומלץ לצרוך 30-20 גרם אגוזים לא מומלחים ביום או 150 גרם בשבוע כתחליף שווה קלוריות למזונות אחרים (על מנת למנוע צריכה קלורית עודפת ועלייה במשקל):

A

במטרה להפחית את רמת הכולסטרול בדם

A

במטרה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם

B

 

טבלה מספר 10 מסכמת המלצות הועדה לגבי סויה:

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

פולי סויה, טופו וחלב סויה מהווים מקור לחלבון מלא, העשוי לתרום לבריאות הלב, בהיותו מכיל רכיבי תזונה מגנים כגון שומן בלתי רווי וסיבים תזונתיים וניתן לשלבו בתפריט כחלופה למקורות חלבון מן החי. אין האמור לעיל למזונות מעובדים אחרים על בסיס סויה (שניצלים, נקניקיות) המהווים תחליף נחות לפולי סויה/טופו גולמיים בשל העיבוד התעשייתי. 

B

רק כמות גבוהה של חלבון סויה (כ-50 גרם ליום) הנצרכת כחלופה לחלבון מן החי בתפריט עשויה להפחית  את רמות הכולסטרול על LDL, וזאת באחוזים ספורים בלבד. ההשפעה על הסיכון למחלות לב וכלי דם, אם קיימת, היא מינימלית

1

A

מאחר שרק כמות גדולה של חלבון סויה עשויה להפחית את רמות הכולסטרול על LDL, ובשל ההשפעות ההורמונליות הפוטנציאליות, אין להמליץ על תוספי איזופלבנואידים )פיטואסטרוגנים) במזון או בכמוסות.

A

ההמלצה לנשים עם היסטוריה של סרטן השד ולילדים ונוער עד גיל 18 היא להגביל את צריכת הסויה עד ל-3 מנות בשבוע )מנה=קציצת סויה/טופו ביתית/ כוס חלב סויה(

1

B

 
טבלה מספר 11 מסכמת את המלצות הועדה לגבי חלב ומוצריו:

 

 

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

מומלץ לשלב מוצרי חלב  (רצוי דלי שומן וללא סוכר מוסף) כחלק מתזונה מאוזנת

B

צריכת מוצרי חלב דלי שומן מפחיתה את לחץ הדם

1

A

קיים קשר אפידמיולוגי בין צריכת מוצרי חלב להפחתת אירועים של מחלות לב וכלי דם, תסמונת מטבולית וסוכרת

B

לא מומלץ לקחת תוספי סידן ו/או ויטמין D בכמוסות או במזון לצורך מניעת מחלות לב וכלי דם (ניתן לקחת תוספים במקרים אחרים כמו אוסטיאופורוזיס)

3

C

 
טבלה מספר 12 מסכמת את המלצות הועדה לגבי אלכוהול:

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

כל עוד לא פורסמו מחקרי התערבות מבוקרים המגדירים את התועלת לעומת הנזק הכרוך בשתיית אלכוהול באופן סדיר, אין המלצה להתחיל ולצרוך אלכוהול לשם הגנה על בריאות הלב

3

C

באדם ללא נטייה להתמכרות, הנוהג לשתות אלכוהול באופן קבוע, שתיית משקה אלכוהולי ביום לנשים ועד שני משקאות ביום לגברים, בשילוב עם ארוחה, קשורה בסיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולרים

1

B

מי שנוהג לצרוך אלכוהוליש להגביל צריכה: עד מנת משקה ביום לנשים ועד 2 מנות משקה ביום לגברים

3

B

יש להיזהר ואף להימנע משתיית אלכוהול בחולים עם מחלת כבד ו/או כבד שומני, יתר לחץ דם, שומנים גבוהים בדם ונשים בהריון

3

B

אין לשתות אלכוהול לפני נהיגה ו/או ביצוע פעולות המחייבות ריכוז, קואורדינציה וכושר שיפוט ברמה גבוהה

3

A

 
טבלה מספר 12 מסכמת את המלצות הועדה לגבי קפה וקפאין:

 

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

על מנת לא להגביר את הסיכון לתחלואה ולתמותה קרדיווסקולארית, ו/או תופעות לוואי בריאותיות מומלץ לצרוך קפאין בכמויות הבאות:

  • אוכלוסייה בוגרת בריאה )למעט בעלי רגישות יתר לקפאין( - עד 400 מ"ג ליום
  • נשים הרות: עד 300-200 מ"ג ליום
  • ילדים בני 6-4 שנים: עד 45 מ"ג קפאין ליום

B

 

טבלה מספר 13 מסכמת את המלצות הועדה לגבי תה:

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

שתיית תה ירוק קשורה לסיכון מופחת לשבץ מוחי ולמחלות קרדיווסקולריות אולם לא ידוע אם הקשר סיבתי ומהו המינון המומלץ

B

שתיית תה ירוק קשורה בסיכון מופחת לשבץ ולמחלות לב וכלי דם, אבל סיבתיות הקשר והכמות הנחוצה עדיין אינם ידועים

B

 
טבלה מספר 14 מסכמת את המלצות הועדה לגבי שוקולד:
 

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

לא מומלץ לצרוך שוקולד במטרה למניעת מחלות קרדיווסקולריות

3

C

שוקולד מריר ובפרט בעל אחוז מוצקי קקאו גבוה יותר, עשיר יותר בנוגדי חמצון ועל כן עדיף באופן כללי על פני שוקולד חלב

B

 

טבלה מספר 15 מסכמת את המלצות הועדה לגבי שום:

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

אכילת שתי שיני שום ליום עשויה להפחית באופן שולי את רמת הכולסטרול בדם

C

 

טבלה מספר 16 מסכמת את המלצות הועדה לגבי ביצים:

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

צריכה של עד 5 ביצים בשבוע אינה מעלה באופן משמעותי את הסיכון הקרדיווסקולרי באנשים בריאים.

B

באנשים הסובלים מסוכרת, מחלת לב כלילית ו/או היפרכולסטרולמיה אשר אינה מאוזנת ע"י טיפול תרופתי, הסיכון מאכילת ביצים עלול להיות מוגבר, ומומלץ להגביל את צריכתן ל-4-3 ביצים בשבוע, כולל ביצים הנמצאות במזונות מורכבים.

B

 

טבלה מספר 17 מסכמת את המלצות הועדה לגבי נתרן (מלח):

 

 

 

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

מומלץ להגביל את צריכת המלח היומית עד ל-6 גרם ליממה (2.3 גרם נתרן). כדאי להחליף  את  השימוש במלח לשימוש בתבלינים אחרים ובעשבי תיבול. יש להשתמש בנתונים לגבי כמויות המלח במוצרי מזון שונים.

1

B

רצוי להפחית ככל האפשר את השימוש במזון תעשייתי מוכן מראש, חטיפים וירקות מומלחים ולבדוק את תכולת הנתרן במוצרי המזון  הנקנים.

1

B

יש להגביר את המאמצים להפחתת כמות הנתרן במוצרים תעשייתיים דרך חקיקה

1

B

 

טבלה מספר 18 מסכמת את המלצות הועדה לגבי דגים:

המלצות לאוכלוסייה הכללית/מניעה ראשונית:

 

 

 

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

מומלצת צריכת מִגוון של דגים,  רצוי שמנים (כמו הרינג, מקרל, סלמון, סרדינים, פורל וכדומה), לפחות פעמיים בשבוע. כל מנת דגים ) 85-55 גרם) צריכה לספק 1000-500 מ"ג חומצות שומן EPA+DHA

A

רצוי לא לצרוך מעבר ל-200   גרם ביום של דגים המכילים רמות גבוהות של כספית  )כגון כריש, מקרל גדול, דג חרב) ולא לעבור צריכה של 400 גרם ביום של דגים המכילים כספית ברמה נמוכה  )טונה טריה, פארידה- Red Snapper , דג חנית Marlin ). ניתן להפחית את כמות חלק מהמזהמים על ידי הורדת העור והשומן שעל פני הדג לפני הכנתו.

1

B

לילדים ונשים בהריון מומלץ להימנע מאכילת דגים עם פוטנציאל לרמות גבוהות של מזהמים. דגי ים מיובאים שעלולים להכיל מזהמים ולכן אינם מומלצים יותר מפעמיים בשבוע לילדים ולנשים בהריון.: כריש, מקרל גדול, דג חרב. ניתן לאכול טונה לבנה בשימורים, סלמון, שפמנון ודגי אגמים.

3

B

 
המלצות לאוכלוסייה בסיכון גבוה לתחלואה קרדיווסקולרית ו/או מניעה שניונית:
 

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

לאנשים חולי לב,שאינם צורכים מנת דגים לפחות פעמים בשבוע, ניתן לשקול תוסף עם מינון יומי מקביל של EPA + DHA  (כ-1 גרם ליממה(.

1

A

 
לטיפול בהיפרטריגליצרידמיה (רמות גבוהות של שומנים בדם):

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

ניתן להשתמש בתוספי תזונה של  4-2 גרם ביום חומצות שומן  EPA+DHA  כאפשרות טיפולית תחת מעקב רפואי, אולם אין מחקרים מבוקרים שבדקו באופן ספציפי את ההשפעה של טיפול זה על תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית.

B

 
טבלה מספר 19 מסכמת את המלצות הועדה לגבי פיטוסטרולים:

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

ניתן לשקול שילוב של 2-1 גרם ביום פיטוסטרולים/פיטוסטנולים במסגרת הטיפול בהיפרכולסטרולמיה מתונה. הטיפול עשוי להפחית את רמות הכולסטרול על LDL ב-15-10% ויכול להוות אלטרנטיבה לטיפול באנשים עם רמות כולסטרול מתונות שאינם יכולים להשתמש בתרופות אחרות להורדת כולסטרול בדם.

2א

A

 
טבלה מספר 20 מסכמת את המלצות הועדה לגבי נוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים) ויטמיני E  ו-C:

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

לאור עדויות רבות ממחקרי התערבות מבוקרים לגבי חוסר התועלת שבטיפול בויטמינים בעלי תכונות נוגדות חמצון, אין להמליץ על תוספי תזונה אלו לצורך מניעת מחלות קרדיווסקולריות.

3

A

 
טבלה מספר 21 מסכמת את המלצות הועדה לגבי ויטמין D:

 

 

 

 

 

 

 

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

בשלב זה לא ניתן להמליץ על בדיקה שגרתית של רמת ויטמיןD  בדם כחלק מבדיקות סקר למטרת מניעת מחלות קרדיווסקולריות.

3

C

תיקון החסר באנשים עם רמת ויטמין D נמוכה בדם עשוי להפחית את התחלואה והתמותה הקרדיווסקולרית.

B

לא מומלץ להוסיף ויטמין D לצורך מניעת תחלואה קרדיווסקולרית באנשים עם רמת ויטמין D בתחום הנורמה.

3

C

 
טבלה מספר 22 מסכמת את המלצות הועדה לגבי מגנזיום:

 

 

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

בשלב זה לא ניתן להמליץ על בדיקה שגרתית של מגנזיום בדם בכלל האוכלוסייה כחלק מבדיקות סקר למטרת מחלות קרדיווסקולריות.

3

C

תיקון החסר באנשים עם רמת מגנזיום נמוכה בדם עשוי להפחית את התחלואה והתמותה הקרדיווסקולרית, בעיקר לאחר אוטם שריר הלב.

A

לא מומלץ להוסיף מגנזיום לצורך מניעת תחלואה  קרדיווסקולרית באנשים עם רמת מגנזיום בתחום הנורמה.

3

A

 
טבלה מספר 23 מסכמת את המלצות הועדה לגבי תוספי חומצה פולית וויטמין B12:

 

 

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

באנשים עם רמות נמוכות של פולאט ו/או ויטמין B12 בדם יש לתקן את החסר לצורך מניעת מחלות נוירולוגיות והמטולוגיות. לנשים בגיל הפיריון מומלץ לצרוך 400 מק"ג פולאט ליום למניעת התפתחות מומים מולדים בתעלה העצבית של העובר

1

A

תוספי חומצה פולית וויטמיני B אינם יעילים לצורך מניעה ראשונית או שניונית של מחלת לב כלילית ומניעת שבץ מוחי

3

A

 
טבלה מספר 24 מסכמת את המלצות הועדה לגבי קואנזים Q10 :
 

המלצות הועדה

חוזק ההמלצה

רמת ההוכחה

בהיעדר נתונים נוספים על יעילותו של Q10 בחולים עם אי-ספיקת לב ו/או מטופלי סטטינים, לא ניתן להמליץ כיום על טיפול שגרתי בתוספי Q10 בקבוצות טיפול אלו.

3

 
 

המלצות הועדה לגבי ממתיקים מלאכותיים:

על פי עמדת  איגוד הלב האמריקאי בכל הקשור לצריכת ממתיקים מלאכותיים בבני אדם, צוין כי ה- FDA אישר 5 ממתיקים מלאכותיים לשימוש: אססולפאם  K, אספרטיים ,נאוטם, סכרין וסוכרלוז. צריכה של כל אחד מממתיקים מלאכותיים אלה במינון שאינו עולה על תקן ADI )הצריכה היומית המקובלת) אינה מהווה סיכון בריאותי. בנוסף לממתיקים שמאושרים ע"י ה- FDA  , משרד הבריאות הישראלי אישר שימוש גם בממתיקים ציקלמט, טאומטין ונאוהספרידין. לפי המידע הקיים היום בספרות, הסיכון שממתיקים מלאכותיים יגרמו לסרטן בבני אדם לא הוכח, ומכיוון שלא נמצאו מחקרים שבדקו אם קיים קשר בין צריכת ממתיקים מלאכותיים למחלות לב וכלי דם,  אנו נמנעים מלצאת בהמלצות תזונתיות בנושא.

סיכום

  1. כללי
  • יש לשאוף להשגה של משקל בריא ושמירה עליו.
  • התזונה צריכה להיות מגוונת, ולהיות משולבת עם פעילות גופנית סדירה.
  • מומלץ להעדיף מזון טרי או קפוא, ללא תוספת של סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות.
  • מומלץ להשתמש בשיטות בישול (אידוי, הקפצה וכדומה( שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות.

2. מומלץ לכלול את המרכיבים הבאים:

  • ירקות ופירות מסוגים שונים, רצוי במגוון צבעים  (לפחות 8 מנות ביממה). במידת האפשר רצוי להימנע מהסרת הקליפה.
  • קטניות, דגנים מלאים, לחם מקמח מלא ומאכלים עתירי סיבים תזונתיים ודלים במלח.
  • שומן מהצומח, עם עדיפות לשמן זית ושמן קנולה, אבוקדו, אגוזים, שקדים וטחינה )לא כולל שמן דקל וקוקוס).
  • מוצרי חלב דלי שומן.
  • דגי ים שמנים (3-2 מנות בשבוע) ולהעדיף את החלקים הרזים של עוף, הודו ובשר בקר.

3. מומלץ להמעיט ככל האפשר בצריכת:

  • בשרים עתירי שומן, בעיקר בשרים מעובדים עתירי שומן ונתרן.
  • מרגרינות מוקשות ודברי מאפה  (המכילים שומן צמחי מוקשה) עתירי שומן טרנס
  • מאכלים עתירי מלח, בעיקר מוצרי מזון מעובדים, משומרים ו/או מומלחים
  • מאכלים עם תוספת סוכר

4. שתייה:

  • מומלץ לשתות כמות מרובה של מים, בעיקר בחודשי הקיץ.
  • מומלץ לא להרבות בשתייה של מיצים טבעיים ולהימנע משתיית משקאות ממותקים.
  • ממחקרים תצפיתיים נראה ששתיית חלב, תה (בעיקר ירוק( או אלכוהול בכמות מתונה קשורה להיארעות נמוכה יותר של מחלות קרדיווסקולריות.

5. תוספי תזונה:

  • באנשים עם מחלת לב כלילית שאינם מרבים באכילת דגי ים מומלץ לקחת תוספי אומגה 3 (רצוי משמן דגים) במינון של כגרם אחד  EPA + DHA ביממה.
  • באנשים עם רמות גבוהות  של הכולסטרול על LDL, ניתן להוסיף פיטוסטרולים במינון של 1.5-2.0  גרם ליממה.
  • מחלות לב וכלי דם

6. אימוץ דפוסי אכילה ספציפים שעשוי להקנות יתרון במצבים רפואיים מסויימים.

  • דיאטת DASH  יעילה במיוחד לאנשים עם יתר לחץ דם או לחץ דם גבולי.
  • דיאטה דלת פחמימות מתאימה לאנשים עם משקל עודף ולאנשים עם תסמונת מטבולית.
  • תזונה ים תיכונית נמצאה כבעלת יתרון באנשים עם מחלת לב כלילית או סוכרת כמו גם באוכלוסייה הכללית.

7. באנשים עם מחלות ספציפיות כגון סוכרת, אי-ספיקת כליות או מחלות כבד יש צורך להתאים את התזונה באופן אישי בהדרכת תזונאי דיאטן.

מקור:

המלצות תזונתיות למניעת המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות

מסמך עמדה משותף מטעם: האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל. מאי 2011. http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type7/Ne36_CardNutrition.pdf


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.