גילית שטיינר | רפואה משלימה | 05/06/2016

אנחנו מה שאנו אוכלים

תזונה לקויה והשפעתה על התפתחות מחלות

מאת: ד"ר גילית שטיינר N.D. B.Sc. , ד"ר לנטורופתיה ובעלת תואר ראשון בכושר גופני

מנהלת ביה"ס לרפואה משלימה Medi Win במכללה האקדמית בוינגייט

gilit@wincol.ac.il

 052-2506998

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בשנים האחרונות מתרבים המחקרים העוסקים בחשיבות התזונה במניעת מחלות, בהשפעת תוספי התזונה וצמחי מרפא על בריאותנו וביכולתם לרפא מחלות שונות.

האדם - גוף ונפש, הוא ברובו תוצר של המזון שהוא מכניס לתוכו. אם, לדוגמא, נכניס במכונית שלנו דלק מלוכלך ולא מתאים, יתחילו לצוץ בה בעיות והיא לא תוכל לנוע כמו שצריך. אותו הדבר קורה בגוף שלנו, הדלק הלא מתאים, הוא המזון שאנו אוכלים, וכתוצאה מכך, מתחילים סימפטומים שונים ומשונים שבהמשך יתפתחו למחלות ואפילו למחלות כרוניות.

השימוש בתזונה לשם ריפוי הוא אבן היסוד ברפואה הטבעית, הנטורופתית. אך בעיקר צריך להשתמש בתזונה לשם מניעת מחלות.

ישנן סיבות שונות להתפתחות מחלות:

1) סיבות שאינן בשליטתנו:

• נטיות תורשתיות.
• פגמים גנטיים.

2) סיבות שבשליטתנו:

• רעלנים בגוף. 
• מחסור בוויטמינים, במינרלים ובאנזימים שונים.
• מצבי לחץ - מתחים, פחדים ודאגות, מחלישים את מערכת החיסון שלנו ופוגמים בבריאות שלנו.   

התפתחות המחלות השונות קשורה קשר ישיר לאיכות התזונה של האדם. אביא כדוגמא מספר סיבות תזונתיות להתפתחות מחלות שונות.

• השפעת מרכיבי התזונה על מערכת החיסון
• הבלוטה העיקרית של מערכת החיסון היא בלוטת ההרת (התימוס).
• תפקודה התקין של הבלוטה מושפע, בין היתר, מצריכה מספקת של ויטמין C, סלניום, אבץ, ויטמין E ובטא קרוטן, המונעים את הצטמקות הבלוטה בתהליכי הזקנה ומעודדים את פעולתה. תזונה מאוזנת יום יומית הכוללת בתוכה אספקת ויטמינים ומינרלים בכמות הצריכה היומית המומלצת, תבטיח את פעילותה התקינה של בלוטת ההרת.
• כדוריות הדם הלבנות גם הן חלק ממערכת החיסון. חלק מכדוריות הדם הלבנות מייצרות תרכובות כימיות (אינטרפרון, אינטרלוקין 2), ההורסות תאים סרטניים וחיידקים. חלק אחר של כדוריות הדם הלבנות מנטרל פעילות של וירוסים.
• הוויטמינים והמינרלים החשובים ביותר לתפקוד נורמלי של כדוריות הדם הלבנות : ויטמין C, אבץ, ויטמין A , ויטמין B6, מנגן ובטא קרוטן, המעודדים ייצור תרכובות אלו. 

השפעת תזונה לקויה על מערכת החיסון

מצבי רעב ותת-תזונה מצבי רעב ותת-תזונה, הגורמים למחסור באבות המזון, בוויטמינים ובמינרלים, מחלישים את המערכת החיסונית ומגבירים את התמותה ממגפות (The Journal of Nutritional Biochemistry, 1996; 7:683-690), מצב מוכר במדינות העולם השלישי. עם זאת, גם תזונה החסרה נוגדי חמצון ובעיקר ויטמין E וסלניום, מחלישה מאוד את המערכת החיסונית וחושפת את האדם למחלות שונות (Nutrition (Research, 1998 Jan.; (ii)S140-S146.

באחד מהמחקרים שנעשו בנושא נמצא, כי מחסורים בוויטמין C, במינרלים, באבץ, במגנזיום ובמנגן, גרמו לעלייה של פי 5 בתחלואה לאסתמה. הסיבה העיקרית לעלייה זו, היא התזונה המערבית המכילה מזונות מעובדים, החסרים ויטמינים ומינרלים (Thorax, 1997 Feb.; 52(2):166-170). בנוסף לכך, עודף משקל, רמות גבוהות של כולסטרול בדם וכן רמות גבוהות של שומנים בדם, גורמים לירידה בפעילות הנייטרופילים כנגד החיידקים, ובעלייה בתחלואה ובתמותה כתוצאה מזיהומים (Scandinavian Journal of Haematology, 1977; 19:293-303). 

גורמים תזונתיים המחלישים את פעילות מערכת החיסון

1. צריכה מוגברת של סוכרים פשוטים מפחיתה את יכולתן של כדוריות הדם הלבנות מסוג נוייטרופילים לכתר ולהרוס חיידקים.
2. ריבוי של שומנים בדם וכולסטרול מעכבים את יכולתן של כדוריות הדם הלבנות מסוג לימפוציטים להתרבות וליצור נוגדנים, ומעכבים את יכולת הנוייטרופילים לנדוד לאזור הזיהום, לכתר ולהרוס את החיידק.
3. אלכוהול גבוה בדם מנטרל אף הוא את פעילותן של כדוריות הדם מסוג נוייטרופילים.

השפעת התזונה הלקויה על התפתחות מחלות כלי-דם ולב

• טרשת העורקים, היצרות של כלי-הדם, והסיבוכים הנובעים ממנה, הן הסיבות העיקריות למוות בעולם המערבי: התקפי לב, מחלות לב ניווניות ושבץ מוחי.
• טרשת עורקים מתחילה בגיל צעיר, אך עקב אופייה הסמוי של המחלה, היא אינה מאובחנת עד שפגיעותיה מאיצות מחלה קלינית רצינית ולעתים קטלנית.

שלבי התפתחות הטרשת

הפרוסטגלנדינים הם קבוצה של חומרים שומניים בעלי פעילויות ביולוגיות שונות. חלקם משפיע על הרחבת כלי הדם ועל דילול הדם, וחלקם משפיע על היצרות כלי הדם וקרישת הדם.

בתהליכי הנשימה בגופנו וכתוצאה מאכילת מזון מקולקל ומטוגן, נוצרות מולקולות של רדיקלים חופשיים, אשר מצבם החשמלי הלא יציב משפיע על פעילותם המזיקה. הרדיקלים החופשיים פוגעים בשכבה הפנימית של כלי הדם (האנדוטל), הבאה במגע עם הדם, ונוצר פצע שגורם לדימום. כמו כן, הרדיקלים החופשיים מפרים את איזון הפרוסטגלנדינים לטובת אלו המשפיעים על היצרות כלי הדם וקרישת הדם. אם יש די חומרי גלם משקמים, כמו ויטמין C, ובעזרת פרוסטגלנדינים מדללי דם, הפצע נסגר ומגליד, אך במקרה שאין די חומרים משקמים, הפרוסטגלנדינים שמגבירים קרישת דם, יגורו לפעילות יתר, הדם הקרוש ישקע שכבה על גבי שכבה, ובמקום הפגיעה ייווצר פצע קטן.

בפצע הנוצר בדופן הפנימי של כלי הדם, ישקעו גם כולסטרול, שומנים, סידן ומתכות רעילות (כתוצאה מעישון בעיקר), וכשהפצע ימשיך לגדול ויגרום לחסימה של יותר מ- 75% בכלי הדם, זרימת הדם בכלי הדם תפחת ויתחיל להיווצר נזק באיברים הפנימיים.  תהליך זה של טרשת עורקים מתרחש באטיות במשך שנים.

תהליך נוסף שמתרחש וגורם לטרשת עורקים הוא עלייה מתמדת בדם של הומוציסטאין.

חומצות אמינו, הן החלק הבסיסי של חלבון. חומצת האמינו מתיונין, היא חומצת אמינו הכרחית שהגוף לא יכול לייצר אותה, אלא חייב לקבל אותה מהמזון. בתהליך חילוף החומרים של חומצת האמינו מתיונין נוצרת חומצת האמינו הומוציסטאין. בהמשך התהליך, בעזרת ויטמין B6, הופכת חומצת האמינו הומוציסטאין לחומצת האמינו ציסטאין, החשובה כמרכיב של אנטי אוקסידנטים מצד אחד, ומצד שני, עוזרת בטיהור הגוף מרעלים. עודפים של הומוציסטאין הופכים בעזרת ויטמין B12 וחומצה פולית חזרה למתיונין. כאשר מסלולים אלה תקינים, ריכוז ההומוציסטאין בדם נמוך מאוד.

כשיש חוסר בוויטמינים אלה, ריכוז ההומוציסטאין בדם יעלה. גם הומוציסטאין בריכוז גבוה תפגע בשכבה הפנימית של העורקים, תגביר פעילות רדיקלים חופשיים, ובכך תתרום את חלקה לתהליך הטרשתי.

חסימת כלי הדם יכולה להיות במוח (אירוע מוחי), בלב (התקף לב) או בכליות (אי-ספיקת כליות).

סיבות תזונתיות לטרשת עורקים (אתריוסקלרוזיס):

*  אכילת מזונות המכילים שומנים רוויים, וכמו כן, שימוש בשמן מחומם המייצר רדיקלים חופשיים.  צריכת מזונות המספקים חומצות שומן מסוג טרנס, חומצות שומן הנוצרות בתהליך הפיכת השמן הצמחי לשמן מוקשה (כמו שניתן למצוא במרגרינה, עוגיות ולחם לבן).

בארה"ב נערך מחקר, שבו נטלו חלק 80,082 אחיות בגילאי 59-34 שלא סבלו ממחלות לב, עודפי כולסטרול או אירוע מוחי. המחקר עקב אחריהן במשך 14 שנים, ובניתוח התוצאות ולאחר ניפוי כול גורמי הסיכון האחרים, נמצאה הגדלה ניכרת של הסיכון ללקות בהתקף לב בשימוש בכמות גדולה של חומצות שומן צמחיות מסוג טרנס ((New England Journal of Medicine, 1997; 337:1491-1499.

* אכילת פחמימות פשוטות (סוכר לבן, דברי מאפה מקמח לבן) גורמת לעלייה בטריגליצרידים (בשומני הדם) .

* מחסור בוויטמינים ובמינרלים (בעיקר באנטי-אוקסידנטים) .

* מחסור בוויטמין B6 , בוויטמין B12 ובחומצה פולית יגרום לרמה גבוהה של  ההומוציסטאין.

* עישון יגרום לשקיעה של מתכות רעילות  בפצע הנמצא בדופן כלי הדם.

אין ספק, ומחקרים הוכיחו זאת, כי אכילת מזון המכיל נוגדי חמצון שונים, וכמו כן, אכילת מזון דל בשומן ובסוכר, יכולה למנוע התפתחות של טרשת עורקים.

השפעת התזונה על התפתחות סוכרת - Type 2

 סוכרת מבוגרים (Type 2) הנה אחת מהמחלות הכרוניות הנפוצות ביותר וקשורה לסגנון החיים המערבי שכולל צריכה מוגברת של סוכר, שומנים רוויים ושתייה מרובה של קפאין.

הסיבות להתפתחות המחלה (הקשורות לתזונה לקויה):

1. אכילת פחמימות פשוטות (מוצרי סוכר לבן וקמח לבן)  גורמת למעבר מהיר של הסוכר ממערכת העיכול לדם. רמת סוכר גבוהה בדם גורמת להפרשה מוגברת של אינסולין, אשר תפקידו לפנות את הסוכר מהדם לתאי הגוף. הפרשה מוגברת ותמידית של אינסולין מהלבלב גורמת להיחלשותו ולהגברת חוסר רגישותו לרמת הסוכר בדם. כמות הסוכר  בדם תמשיך לעלות, וכך אנו עדים להתפתחותה של סוכרת מבוגרים.
2. שתייה מוגברת של קפאין (קפה, תה, קוקה קולה ומוצרי קקאו) גורמת לפעילות יתר של בלוטת יותרת הכליה (האדרנל) ולהפרשה מוגברת של אדרנלין, המפרק את מאגרי הגליקוגן (סוכר השריר) המגיעים לדם ומעלים את רמת הסוכר בדם.
3. אכילה מוגברת של שומנים רוויים, שומנים מהחי, גורמת לפגיעה בקולטני האינסולין שעל קרומי התאים, ואז נמנעת כניסת הסוכר מהדם לתאים, ורמת הסוכר בדם עולה.

במחקר שנערך בקרב 42,504 משתתפים ועקב אחרי אורחות חייהם, נרשמו במשך 12 שנה 1,321 מקרי סוכרת. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות לפי הרגלי התזונה: בקבוצה אחת היו נחקרים המקפידים על הרבה ירקות ופירות, ובקבוצה השניה, מזון מערבי, הכולל בשר, מוצרי מזון מטוגנים ומוצרי חלב עתירי שומן. נמצא כי למשתתפים בקבוצה שהקפידה על מזון עתיר פירות וירקות היה סיכוי נמוך יותר מ-50% ללקות בסוכרת ( Annals of Internal Medicine. 2002).

השפעת התזונה על התפתחות - לחץ דם גבוה

לחץ דם גבוה נחשב ללחץ דם מעל  150/90 מ"מ כספית.

הגורמים התזונתיים הקשורים לעלייה בלחץ הדם הם:

א) עודף מלח - צריכה גבוהה של נתרן (מלח) וצריכה קטנה של אשלגן גורמות לעלייה בנפח הדם ולעלייה בלחץ הדם. דיאטה עתירה באשלגן ודלה בנתרן מונעת את השפעת הנתרן על הפרשה מוגברת של אדרנלין, ומונעת עלייה בלחץ הדם. (הגבלה ברמת הנתרן בלבד אינה מונעת את העלייה בלחץ הדם, היא חייבת להיות מלווה בהגברת קליטת האשלגן).

ב)  אורח חיים  - צריכה מוגברת של קפה, אלכוהול, עישון, מגבירה הפרשת אדרנלין מיותרת הכליה (האדרנל), שגורמת להיצרות כלי הדם ולעלייה בלחץ הדם. העישון גורם לעלייה בלחץ הדם, גם בגלל כמות הקדמיום הנוצרת מעישון הסיגריות.

ג) עודף משקל – ישנן הוכחות רבות לכך שההשמנה היא גורם עיקרי לעלייה בלחץ הדם. בגלל רמות אינסולין רבות בדם, עולה כמות הנתרן בדם, הגורמת, כפי שכבר נאמר, לעלייה בלחץ הדם.

השפעת התזונה על בריחת סידן - אוסטאופורוזיס

אוסטאופורוזיס היא מחלה מטבולית המתבטאת בירידה מואצת של כמות רקמת העצם בשלד. העצמות נעשות פריכות, חלשות ופגיעות יותר לשברים. סידן הוא אחד המרכיבים החשובים ברקמת העצם, אך אינו היחיד. מינרלים עיקריים נוספים הם זרחן, מגנזיום, אבץ, בורון  וויטמין D,  חסרונם יגרום להיחלשות העצם ולרגישות לשברים.

השלד הוא רקמה חיה, שבה מתרחשים כל הזמן תהליכים של בנייה והרס. כל עוד המצב מאוזן, נשמרת מסת העצם. בתקופות מסוימות גובר אחד התהליכים על השני. 

בגיל ההתבגרות, מואץ קצב בניית העצם, ואילו בגיל הזקנה, מואץ קצב הרס העצם.

שתייה מוגברת של קפה מגבירה את הפרשת הסידן בשתן. (על כל 300 מ"ג קפאין (2-3 כוסות קפה),  הולכים לאיבוד כ - 30 מ"ג סידן.

בשתיית קפה נטול קפאין הכמות ההולכת לאיבוד היא חצי מזו שבשתיית קפה רגיל.

אלכוהול - מפריע ביצירת הורמונים הקשורים לבניית עצם.

אכילה מוגברת של חלבון מהחי - מגבירה הפרשת סידן בשתן.

מוצרי חלב - אינם מהווים פתרון לצריכה מספקת של סידן, כיוון שזמינות הסידן בחלב נמוכה.

המלצות כלליות לתזונה נכונה

 

 

 

 

 

 

 

 

1. צריכת פחמימות בין 55% ל-70% מהערך הקלורי של המזון, תלוי ברמת  הפעילות של  האדם. הפחמימות הן הדגנים  המלאים, הקורנפלקס, הפסטות והירקות כמו - תפו"א, אפונה, תירס ושעועית.  מומלץ להעדיף פחמימות מורכבות על פני פחמימות פשוטות בשל הסיבות הבאות: שחרור הסוכר לדם נעשה בצורה מבוקרת ואטית יותר, וע"י כך נשמרת רמת סוכר קבועה בדם לאורך זמן, דבר שאינו גורם להפרשה מוגברת של אינסולין ולהיחלשות  הלבלב, ומצד שני, מאפשר לשמור על משקל תקין. הפחמימות המורכבות משמשות יותר לייצור אנרגיה ופחות  לייצור שומנים, דבר חשוב במניעת מחלות לב וכלי-דם. הפחמימות מכילות סיבים תזונתיים - לניקוי הגוף מרעלים. הפחמימות נותנות הרגשת שובע, כיוון שהן סופחות אליהן נוזלים ומגדילות את נפח הקיבה, וכמו כן, הן סופחות גם עודפי כולסטרול ושומנים ולכן עוזרות במניעת מחלות לב וכלי דם. הפחמימות המורכבות מכילות ויטמיני B קומפלקס, החשובים למניעת מחלות לב: חומצה פולית, ויטמין B6 ,וויטמין B12.

2. צריכת חלבונים בשיעור של כ-15% מהערך הקלורי של המזון. לאדם מבוגר שלא עושה פעילות גופנית דרושה כמות של 0.8 גר'  חלבון לכל קילוגרם ממשקל הגוף. הבעיה של התזונה המערבית היא שאוכלים בה יותר מדי חלבונים, אשר עודף מהם הופך לשומן בגוף.  רצוי להפחית באכילת בשר אדום, שמכיל הרבה שומן רווי, ולהרבות     בחלבון צמחי, שנמצא בחומוס, בפול, בסויה, בעדשים ועוד.

3. כמות השומנים המומלצת היא בין 15% ל-30%, כאשר מומלץ שלפחות חצי מהכמות תסופק משומן מן הצומח.  על האדם לצרוך חומצות שומן הכרחיות (אומגה - 3 , אומגה – 6), שהגוף לא יכול לייצר, ואשר נמצאות בדגים מהים הצפוני ובזרעי פשתן, כי הן חשובות במניעת מחלות לב וכלי דם.

4. להגביר צריכת פירות וירקות. רצוי לגוון ככל שניתן כדי לקבל מהמזון כמות מגוונת של ויטמינים ומינרלים, בעיקר אנטי-אוקסידנטים. כמו כן, קליפתם של הפירות והירקות מכילה סיבים תזונתיים, החשובים לניקוי הגוף, לפעילות מעיים תקינה ולהוצאת רעלים מהגוף.

5. לדאוג לכמות מספקת של סידן ומרכיבי עצם אחרים בתזונה, כדי   למנוע בריחת סידן בגיל מבוגר.

6. להפחית צריכת מלח  המעלה לחץ דם, ולהפחית בצריכתם של קפאין ואלכוהול  המגבירים הפרשת אדרנלין מבלוטת יותרת הכליה.

7. להרבות בשתיית נוזלים. מים מהווים כ - 66% מגופנו.

8. להימנע מעישון המגביר ייצור אדרנלין, מפחית ריכוז ויטמין C בדם, הנחשב לאנטי אוקסידנט ואנטי-סטרס.

9. ולסיום, המלצה אישית שלי, לקחת תוספי תזונה כגיבוי לתזונה הנכונה ורק לאחר התייעצות עם נטורופת. ושיהיה לבריאות! 

---

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.