דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | כושר גופני | 14/03/2015

תאומים ופעילות גופנית

קשה מאד להעריך את השפעת הפעילות הגופנית על הבריאות. יש מחקרים רבים המראים כי אנשים העוסקים בפעילות גופנית הם בריאים יותר אך קשה להסיק מהם שהבריאות קשורה לפעילות הגופנית. מחקרים כאלה מבוססים בדרך על שאלונים וראיונות עם אנשים המנסים לשחזר את הרגלי הפעילות הגופנית שלהם לאורך שנים ועל  ה"תיקים הרפואיים" שלהם.

 כדי להסיק כי הפעילות הגופנית תורמת לבריאות היה צריך לערוך מחקר ארוך טווח בו קבוצה אנשים בעלי רקע דומה של מצב בריאותי ופעילות גופנית יחולקו באופן מקרי לשתי קבוצות: אחת תעסוק באופן שיטתי בפעילות גופנית ואילו האחרת תמנע מכך. מחקרים כאלה, קשה מאד עד בלתי אפשרי לבצע בבני אדם, ודאי שלא לאורך תקופות זמן ממושכות. בעיה נוספת במחקרים כאלה היא שבלתי אפשרי לבצע בהם בקרה על המטען הגנטי של המשתתפים.

מסיבה זו, מתבצעים במקומות שונים בעולם מחקרים על אוכלוסיות של תאומים זהים (בעלי מטען גנטי זהה). מחקר כזה מבוצע בפינלנד בו אותרו תאומים זהים והחל מגיל 16, חוזרים ובודקים אותם, מדי כמה שנים. החוקרים ניסו לזהות בתוך אוכלוסיית המחקר, תאומים צעירים יחסית הנבדלים מאד בהרגלי הפעילות הגופנית שלהם. זה לא היה קל כי מרבית זוגות התאומים הראו גם דפוסים דומים של פעילות גופנית אולם בכל זאת אותרו 10 זוגות תאומים גברים כאלה בהם אחד התאומים עונה להגדרה של "פעיל גופנית" ואילו את האחר, בעיקר בגלל לחצי פרנסה ומשפחה, ניתן לסווג כ"בלתי פעיל".

 זוגות התאומים שנבדקו היו בני 32 עד 36 שנים.

כמה מההבדלים בממוצעי הבדיקות מופיעים בטבלה:

 

לא פעילים

פעילים

משקל (ק"ג)

77.8

75.8

היקף מותניים (ס"מ)

88.6

85.3

אחוז שומן

24.0

20.7

צריכת חמצן מרבית (מ"ל/ק"ג/דקה)

37.3

43.6

כוח איזומטרי של פושטי הירך (ניוטון)

591

619

 

בבדיקות דם נמצא כי ה"בלתי פעילים" החלו להראות סימנים של רגישות לאינסולין מה שיכול להביא בשלבים מאוחרים יותר להופעת מחלת הסוכרת. הנבדקים עברו גם סריקת תהודה מגנטית של המוח ונמצא כי לפעילים היה  יותר "חומר אפור" בעיקר באזורים במוח האחראיים על בקרה מוטורית וקואורדינציה.

החוקרים מציינים כי ההבדלים בפעילות הגופנית בין התאומים היו רק בשלוש השנים האחרונות שלפני הבדיקות. ראיונות מוקדמים יותר בוצעו לתאומים לא מצאו הבדלים בכמות הפעילות בגיל הנעורים (18-16), במחצית הראשונה של שנות העשרים לחייהם וגם לא במחצית השנייה של שנות העשרים. לפיכך ההבדלים בכושר גופני, מצב בריאותי ומצב המוח נובעים כנראה בעיקר מהבדלים בפעילות הגופנית בשלוש השנים שלפני הבדיקות מאחר שלתאומים יש מטען גנטי זהה, רקע גדילה זהה ולא נמצאו גם הבדלים בהרגלי התזונה שלהם. רק אחד מה -"לא פעילים" היה מעשן כך שגם גורם זה לא תרם  הרבה להבדלים.

המחקר הוא קטן בהיקפו וכמובן אין בו הקצאה מקרית של נבדקים לקבוצות אבל בכל זאת הוא מוסיף עוד מידע על השפעת הפעילות הגופנית על הכושר הגופני, המצב הבריאותי ומבנה המוח.

מקורות:

1)    ROTTENSTEINER, MIRVA; LESKINEN, TUIJA; NISKANEN, EINI; AALTONEN, SARI; MUTIKAINEN, SARA; WIKGREN, JAN; HEIKKILÄ, KAUKO; KOVANEN, VUOKKO; KAINULAINEN, HEIKKI; KAPRIO, JAAKKO; TARKKA, INA M.; KUJALA, URHO M. Physical Activity, Fitness, Glucose Homeostasis, and Brain Morphology in Twins. Medicine & Science in Sports & Exercise: Volume 47(3), March 2015, p 509–518

2)    GRETCHEN REYNOLDS. One Twin Exercises, the Other Doesn’t. http://well.blogs.nytimes.com/2015/03/04/one-twin-exercises-the-other-doesnt/?ref=health&_r=0  


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.