דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

ורדיתה גור | טיפוח היציבה | 04/11/2013

האם יש פתרון לבעיית העקמת?- תגובות

תגובות לכתבה: האם יש פתרון לבעיית העקמת?

בעקבות הכתבה : "האם יש פתרון לבעיית העקמת?"

קיבלה ד"ר ורדיתה גור שתי תגובת המוצגות להלן יחד עם תגובתה

 

התגובה הראשונה התקבלה מד"ר דרור עובדיה  - מומחה לאורתופדיה,  מנהל השרות לטיפול במחלות עמוד שדרה - המחלקה לאורתופדיית ילדים ביה"ח דנה- דואק לילדים שליד איכילוב.

התגובה השנייה התקבלה מפרופ' מירובסקי  מנהל המחלקה האורתופדית, המרכז הרפואי "אסף הרופא,מנתח מומחה לעמוד השדרה 

לתגובתו של פרופ' מירובסקי, שפנה אלי גם בשאלה, עניתי במכתב אותו אני מצרפת לרצף התגובות.

תגובת ד"ר עובדיה:

בוקר טוב,

קראתי במהלך הסופ"ש את הכתבה.

היא כתובה היטב, מדעית, מבוססת על עובדות ולא על רחשי לב ונותנת לקורא מידע מהימן ומאוזן.

כה לחי!

המשך שבוע טוב ולהתראות

ד"ר דרור עובדיה                                              

 

תגובת פרופ' מירובסקי:

שלום,

מדובר בסקירה טובה והוגנת של אמצעי הטיפול השמרני בעקמת.

שאלתי היחידה היא האם אכן המטפלים השונים אכן מעבירים למטופלים את המידע כפי שהוא מוצג בסקירה שלך.

לצערי, ממש לאחרונה קיבלתי דווחים מהאורטוטיסט שאני עובר ומהמטופלים שהפניתי לטיפולים בשיטת שרוט

שהמטופלים והוריהם ציינו בפניהם שלא האואורטוטיסט ולא אני מוסמכים לטפל או להמליץ על טיפולים בשיטה ושרק כאלה שהוסמכו (כנראה הכוונה לריגו)

יכולים להמליץ ולטפל בעקמת.

לא נכנסתי למי אמר או מה אמר ואינני יודע אם מדובר במטפלים העובדים גם איתך אך כדאי שתעבירי את המידע הלאה שכן אני עצרתי

לאחרונה את כל ההפניות שלי לטיפולים בשיטה.

בברכה

פרופ' מירובסקי

 

ולהלן תשובתי לפרופ' מירובסקי:

לפרופ' מירובסקי שלום,

ראשית, תודה על שקראת וכמובן על שהתייחסת.

מתוך הדברים שכתבת אתמקד בתשובותיי, בשלוש הנקודות הבאות:

  1. עמדתו של כל צוות המרכז ליציבה, שבמכללה האקדמית בוינגייט, באשר למקומו של הטיפול הפיזיקלי/ תנועתי בתוך מכלול הטיפול בעקמת האידיופטית, של בני הנעורים.
  1. כיצד רואה חבר צוות שלנו את תפקידו, לצד האורתופד המומחה והאורטוטיסט המעורב בטיפול.
  1. מידת הזיקה/השייכות, שיש לעמדות שלנו, בהתייחס למדיניות המוצהרת של הפיזיותרפיה, שאימצה באופן גורף את שיטת "שרוט" (בעיצובו של ד"ר ריגו), כשיטת הדגל לטיפול בעקמת. ובזהירות מה אומר, ואף תפשה עליה חזקה ומידה של בלעדיות.

לא במתכוון ומבלי שידעתי את עמדתך אתה, ביחס לעמדות וההתנהלויות שציינת, הכתבה שלי שבאה כמענה  לשאלה שהופנתה , לאתר המכללה, כמו, כיוונה את תכניה ישירות, לשאלותיך.

נראה לי שמהאופן בו הצגתי את דבריי בכתבה, אפשר להבין בנקל, שעמדותיי/נו, בנוגע לסוגיות הנדונות, עומדות בסתירה מוחלטת, לאלו המיוצגות על ידי חלק מן הפיזיותרפיסטים אותם ציטטת. כדי לאשש את דבריי, להלן לקט קצר של ציטטות מתוך הכתבה שלי:

...."בחירת הטיפול הנכון והתאמתו לכול מקרה לגופו, תושפע, משיקולי דעת מקיפים וענייניים, של איש מקצוע (בדרך כלל אורתופד מומחה לנושא), שיודע לעשות את האבחנה הראשונית ואת ההבחנה בין הסוגים השונים".......

....."יש לבסס את הטיפולים, על טכניקות משיטות ייעודיות לטיפול בעקמת כמו: שיטת "קלפ" הוותיקה ושיטת "שרוט" העדכנית מבין השתיים. אך גם לשלב עקרונות, שאולים, מגישות תנועה אחרות כמו: מקנזי, מכלול ה- PNF, אוסטאופטיה, פלדנקרייז ועוד ובלבד שבחירתם תהיה מודעת מושכלת ועניינית"......

"....יודגש, שטיפול תנועתי טוב ומיומן, ככול שיהיה, אינו יכול לעצור ובוודאי לא לתקן עקמות מבניות שהקוד הגנטי "גזר" עליהן החמרה מעבר ל 300-250 מעלות. מכיוון שכך, אין לראות בו, חלופה (אלטרנטיבה) לטיפול במחוך, באם רופא מומחה נתן התוויה לכך. עם זאת, ובנוסף למה שניכתב, אין להפחית מהערך המוסף של הטיפול התנועתי; כמכין"........

..."מנקודת מבט שלי, במקום להוציא אנרגיות מיותרות על התעסקות בחולשות של המחוך, יש לחבור לאורתופד מומחה ובעל ניסיון בתחום, ולהישמע להנחיותיו. באם ניתנה התוויה למחוך, יש להסתייע באורטוטיסט, שהומלץ על ידי הרופא, לעשות התאמה מרבית של המחוך למטופל(ת) ולהשלים את המלאכה על ידי טיפול תנועתי ייעודי"......

למען הגילוי הנאות, חשוב לי להבהיר, שאני אינני פיזיותרפיסטית בהכשרתי המקצועית. מסלול ההכשרה שלי, עבר את המכללה בוינגייט, אוניברסיטת ת"א (מדעי הרוח, חינוך ובית ספר לרפואה – החוג לאנטומיה), אוניברסיטת "בוסטון" בארה"ב, המחלקה לשיקום אורתופדי  (בי"ח שיבא). בנוסף לכל אלו עברתי רצף של השתלמויות; חלקן בבית ספר לפיזיותרפיה (לשעבר) במכון וינגייט, "לימודי המשך באורתופדיה", "החוג לרפואת ספורט", וקורסים מעשיים למיניהם.

בהדגשה, נוספת אומר, שהעובדה שרוב שנותיי עבדתי במסגרת אקדמית/קלינית, כראש "מגמת היציבה" במכללה "וראש המרכז השיקומי" (עד לפני שנתיים), נטעה בי, כנראה, קודים התנהגותיים שנשענים על יושרה מקצועית מוקפדת, על מידע רחב יריעה ועל כלים לשיפוט עצמאי. את כל אלו שקדתי להנחיל גם לתלמידיי ולחבריי בצוות ההוראה והשיקום.

כל אלה ביחד, מונעים ממני ומאנשי הצוות שלנו, (כולם בוגרי מגמת היציבה במכללה, בעלי תואר שני והכשרות מעשיות מגוונות) סגידה לדרך, או לאישיות, תהייה כל אחת מהן, ידועה ופופולרית ככל שתהייה. תחת זאת, אנחנו מתייחסים בכובד ראש מקצועי לכל שיטה או מידע רלוונטי, שמגיע לפתחנו, כמו גם לכל בעל מקצוע אחר בתחום עיסוקינו.

אם להחיל את הדברים הללו על הסוגיה בה עסקינן. אדגיש, כפי שפרטתי בכתבה, שגישות הטיפול המיושמות במרכז לשיקום היציבה, אינן מונחות שיטת טיפול אחת. כל שיטה והערך המוסף שלה, כל אחת, כבודה במקומה מונח, וההחלטה לבחור בה או בעקרונות שלה, כמודליטי (MODALITY) לטיפול, נעשית באופן מושכל, על פי מידת התאמתה לבעיה היציבתית שמאתגרת אותנו.

מאז ומעולם הדגשתי בפני הורי המטופלים (מחפשי "השיטה"), שאנחנו לא פועלים על פי "שיטה" אלא "בשיטתיות" הניגזרת ממכלול הידע שלנו ובסיוע אורתופדים מומחים. הנימה שבוטאה בכתבה שלי, היא גם הנימה המאפיינת את השיח, בצוות המרכז השיקומי, ובמגמת ההתמחות האקדמית.

אי לכך, לא סביר שמישהו מחברי הצוות שלנו או בוגרנו הפזורים (גם אלו שהשתלמו בשיטת "שרוט"), ינקטו עמדה, כמו זו שתיארת בתגובתך.

אסיים את דבריי, בהבאת ציטטה מתוך סעיף "האתיקה המקצועית" של המרכז השיקומי, שנמצא בתוך דף עמדה שפרסמתי ב- 2010 וממשיך להתוות לנו כיוון גם היום :

אתיקה מקצועית

צוות המרכז מודע לכך, שחלק מבעיות היציבה עשויות לנבוע מסיבות רפואיות שאינן נהירות לו ועל כן הוא מציב גבולות ברורים בין נושאים ובעיות שהם בתחום התמחותו וכישוריו, לבין אלה המחייבים בירור ומעורבות של המערכת הרפואית. הצוות יודע לכבד התוויות לטיפולים רפואיים ומסייע למטופלים להיענות לטיפולים הללו תוך שילובם במערך התנועתי.

ושוב תודה לתגובתך, נשמח לשיתוף פעולה מקצועי בהמשך.

נ.ב  את עמדתי המקצועית לגבי שיטת "שרוט" (שנבטה בגרמניה באמצע המאה הקודמת) וזכתה לאחרונה, לעדנה (אולי מוגזמת?) תחת שרביטו של ד"ר ריגו הספרדי, בכתבה אחרת.

בברכה

ד"ר ורדיתה גור

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)

העתק:

יעל רובין ,MA  -  BPTראש המרכז לשיקום היציבה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)

מר שלמה בן גל - מנכ"ל המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט) 

פרופ' רוני לידור - סגן נשיאת המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.