דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 02/10/2016

הפינה האולימפית - לוס אנג'לס 1932

הסמל האולימפי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בשל המשבר הכלכלי בעולם, נאלצו מדינות רבות לשלוח למשחקים משלחות קטנות וכך, למרות שמספר המדינות המשתתפות לא ירד (47 לעומת 46 באמסטרדם 1928 ו-45 בפאריס 1924), מספר הספורטאים המשתתפים קטן מאד (1921 לעומת 3249 באמסטרדם ו-3256 בפאריס).

אתלטיקה

בייב דידריקסון

בייב דידריקסון (מימין) במשחקי לוס אנג'לס 1932

לתכנית התחרויות לגברים הוכנסה בפעם הראשונה ההליכה ל-50 ק"מ ולתכנית הנשים נוספו 80 מ' משוכות והטלת כידון אך נגרעה ממנה ריצת 800 המטרים. שיאים אולימפיים הושגו בכל המקצועות זולת שלושה : קפיצה לרוחק, קפיצה לגובה ויידוי פטיש. במכשולים רצו בטעות הקפה נוספת כך שמרחק הריצה היה בעצם 3460 מטר. זו הייתה הפעם הראשונה בה מדינות היו יכולות לשלוח לא יותר משלושה אתלטים למקצוע. באמסטרדם 1928 ניתן היה עדיין לשתף 4 במקצוע ובמרתון אפילו שישה.

רשימת השיאים האולימפיים שהושגו:

מקצוע

שיא אולימפי קודם

שיא אולימפי חדש

הערות

100 מ' גברים

10.6

אדי טולאן ורלף מטקלף (ארה"ב) 10.3 (10.38)

 טולאן נקבע כמנצח והישגו הוכר כשווה לשיא העולם.

200 מ' גברים

21.6

אדי טולאן 21.2 (21.12)

 

400 מ' גברים

47.6

ביל קאר (ארה"ב) 46.2 (46.28)

שיא עולם

800 מ' גברים

1:51.8

טומי המפסון (בריטניה) 1:49.8

שיא עולם

1500 מ' גברים

3:53.2

לואיג'י בקאלי (איטליה) 3:51.2

שיא העולם היה 3:49.2

5000 מ'

14:31.2

 לורי להטינן (פינלנד) 14:30.0

 לרלף היל מארה"ב נקבע זמן זהה. שיא העולם של לטינן היה 14:17.0

10,000 מ'

30:18.8

יאנוש קוסוצ'ינסקי (פולין) 30:11.4

שיא העולם היה 30:06.2

מרתון

2:32:36

חואן קרלוס סבלה (ארגנטינה) 2:31:36

הישג השיא  באותה התקופה היה 2:29:01.8 שעות

110 מ' משוכות

14.8

ג'ורג' סלניג ( ארה"ב) 14.4

השיא נקבע בחצי הגמר. שווה לשיא העולם

400 מ' משוכות

52.6

גלן הרדין (ארה"ב) 51.9

המנצח, בוב טיסדל מאירלנד, קבע 51.8 אך הישגו לא הוכר כשיא עולם מאחר שהפיל משוכה.

קפיצה במוט

4.20

ביל מילר (ארה"ב) 4.315

שיא העולם היה 4.37

קפיצה משולשת

15.525

צ'ואי נאמבו (יפאן) 15.72

שיא עולם

כדור ברזל

15.87

לאו סקסטון (ארה"ב) 16.005

שיא העולם היה 16.05

דיסקוס גברים

47.32

ג'ון אנדרסון (ארה"ב) 49.49

שיא העולם היה 51.73

כידון גברים

66.60

מאטי ירבינן (פינלנד) 72.71

שיאו העולמי של ירבינן היה 74.02

קרב-10

8053.290 (6587, לפי הטבלה הנוכחית)

ג'ים באוש (ארה"ב) 8462.235 (6736)

 לפי הטבלה הנוכחית הישגו של הזוכה בכסף, אקילס ירבינן מפינלנד שווה 6879 נק' (יותר מהמנצח)

4X100 מ' גברים

41.0

ארה"ב 40.0 (40.10) – בוב קיזל, אמט טופינו, הקטור דייר, פרנק וייקוף

שיא עולם

4X400 מ'

3:14.2

ארה"ב 3:08.2 (3:08.14) –איבאן פוקואה, אד אבלוביץ', קרל וורנר, ביל קאר

שיא עולם

100 מ' נשים

12.2

סטלה וולש (פולין) 11.9

שווה לשיא העולם

4X100 מ' נשים

48.4

ארה"ב 47.0 – מרי קאריו, איולין פורטש, אנט רוג'רס, בילי פון ברמן

שיא עולם

קפיצה לגובה נשים

1.595

ג'יין שילי ובייב דיריקסון (ארה"ב) 1.65

שיא עולם. שילי הוכרזה כמנצחת אחרי שסגנונה של דידריקסון הוכרז כלא חוקי

זריקת דיסקוס נשים

39.62

ליליאן קופלנד (ארה"ב) 40.58

שיא העולם היה 42.43

 

כוכבת תחרויות האתלטיקה הייתה מילדרד ("בייב") דידריקסון מארה"ב שניצחה ב-80 מ' משוכות ב-11.7 ש' (שיא עולם), בהטלת כידון עם 43.68 מ' ודורגה שנייה בקפיצה לגובה בהחלטה מעוררת מחלוקת של השופטים. ארה"ב המשיכה במנהג שלה לשתף בשליחים גם רצים שלא ייצגו אותה בתחרויות האישיות. ב-4X100 גברים ייצגו אותה הרצים שסיימו במקומות 4 ו-5 במבחנים בריצות ל-100 ו-200 מ', ב-4X400 הורכבה הנבחרת מהמנצח, הרביעי, החמישי והשביעי במבחנים ואילו ברביעיית הנשים נכללה רק אחת שייצגה את המדינה בתחרות האישית ל-100 מ'.

שחייה

התחרויות היו בשליטה של הגברים מיפאן והנשים של ארה"ב. מרבית השיאים האולימפיים נשברו.  תכנית המשחים הייתה זהה לזו שבאמסטרדם 1928.

השיאים האולימפיים שנשברו:

מקצוע

שיא אולימפי קודם

שיא אולימפי חדש

הערות

100 חופשי גברים

58.6

יסוג'י מיאזאקי (יפאן) 58.0

השיא נקבע בחצי הגמר. שיא העולם היה 57.4

400 חופשי גברים

5:01.6

באסטר קראבה (ארה"ב) 4:48.4

שיא העולם היה 4:47.0

1500 חופשי גברים

19:51.8

קוסוו קיטאמורה (יפאן) 19:12.4

שיא העולם היה 19:07.2

200 חזה גברים

2:48.8

ריזו קויקה (יפאן) 2:44.9

השיא נקבע בחצי הגמר. בגמר דורג קויקה במקום השני

4X200 חופשי גברים

9:36.2

יפאן 8:58.4 – יסוג'י מיאזאקי, מאסאסנורו יוסה, היסאקיצ'י טויודה, טקאשי יוקוימה

שיא עולם

100 חופשי נשים

1:11.0

הלן מדיסון (ארה"ב) 1:06.8

שיאה העולמי של מדיסון היה 1:06.6

400 חופשי נשים

5:42.8

הלן מדיסון 5:28.5

שיא עולם

100 גב נשים

1:21.6

אלינור הולם (ארה"ב) 1:18.3

השיא נקבע בחצי הגמר והיה איטי בעשירית השנייה משיא העולם של הולם

200 חזה נשים

3:11.2

קלייר דניס (אוסטרליה) 3:06.3

שיא העולם היה 3:03.4

4X100 חופשי נשים

4:47.6

ארה"ב 4:38.0 – ג'וזפין מק-קים, הלן ג'ונס, אלינור סבילה, הלן מדיסון

שיא עולם

 

התעמלות

לא התקיימו תחרויות לנשים אך לעומת זאת הגברים התחרו ב-11 מקצועות: בנוסף ל-8 התחרויות המקובלות כיום (קרב רב אישי, קרב רב קבוצתי, מתח, מקבילים, טבעות, קרקע, סוס סמוכות, סוס קפיצות) היו תחרויות גם בטיפוס על חבל, תרגילים עם אלות ואקרובטיקה. רומאו נרי מאיטליה ניצח בקרב-רב שכלל 10 מקצועות (תרגילי חובה ורשות במתח, מקבילים, טבעות, סוס סמוכות וסוס קפיצות, אך לא נכללו בו תחרויות בתרגילי קרקע), הוביל את איטליה לניצחון בקרב רב הקבוצתי וניצח גם במקבילים. תחרות הטיפוס על חבל נערכה בפעם האחרונה במסגרת האולימפית והשתתפו בה רק שלושה נציגים מארה"ב ושניים מהונגריה. התחרות הייתה של טיפוס על זמן על חבל בגובה 8 מ'. כל משתתף קיבל שלושה ניסיונות ונלקח בחשבון הטוב שבהם. בני בס מארה"ב ניצח בזמן של 6.7 שניות.

אופניים

התכנית הייתה זהה לזו שבאמסטרדם 1928. מירוץ הכביש נגד השעון היה למרחק 100 ק"מ ושלטו בו האיטלקים. אטילו פאבסי סיים ראשון – 2:28:05.6, גוגלילמו סגאטו היה שני – 2:29:21.4 וג'וזפה אולמו סיים רביעי. קבוצה איטלקית ניצחה גם במירוץ הרדיפה ל-4000 מ' על המסלול. במירוץ נגד השעון ל-1000 מ' על המסלול ניצח דנק גריי מאוסטרליה בשיא אולימפי חדש – 1:13.0 ד'.

סיוף

תכנית התחרות הייתה זהה לזו שבאמסטרדם 1928. הונגריה ניצחה בתחרות הקבוצתית בחרב כשבהרכבה היה בפעם הראשונה אלאדאר גרביץ' (1910 – 1991) שהיה בנבחרת הזוכה בזהב במקצוע זה בשנים 1932 – 1960. בתחרות האישית בחרב הוא זכה בזהב ב-1948, בכסף ב-1952 ובארד ב-1936. אשתו ובנו זכו גם הם במדליות אולימפיות בסיוף. שנים מחברי הנבחרת ההונגרית היו יהודים ונספו בשואה – אטילה פטשאואר ואנדרה קאבוס. צרפת זכתה בתחרות הקבוצתית ברומח למרות שבתחרות האישית במקצוע דורגו נציגי איטליה במקומות 1, 3 ו-4. בדקר הייתה התמונה דומה: צרפת ניצחה בתחרות הקבוצתית למרות שנציגי איטליה זכו בתחרות האישית במקומות 1, 3 ו-4. בתחרות לנשים ניצחה אלן מולר-פרייס שייצגה את אוסטריה. היא נולדה בגרמניה ובגיל 13 עברה לאוסטריה כדי להתאמן בסיוף. היא רצתה לייצג את גרמניה במשחקים אך מאחר שלא נבחרה (יש אומרים בשל שורשים יהודיים במשפחתה) היא ייצגה את אוסטריה.  מולר פרייס השתתפה גם במשחקי ברלין 1936, לונדון 1948, הלסינקי 1952 ומלבורן 1956 (בגיל 44).

הוקי

השתתפו רק 3 נבחרות שהתחרו ביניהן בשיטת ליגה. התוצאות: הודו – יפאן 1:11. הודו – ארה"ב 1:24. יפאן - ארה"ב 2:9. כך, למרות שסיימה עם שני הפסדים והפרש שערים של 3 – 33, קיבלה נבחרת ארה"ב את מדליית הארד.

חתירה

גם במקצוע זה ההשתתפות הייתה מועטה. בסירות סקאל ליחידים היו 5 מתחרים וארבעה מהם העפילו לגמר. בסירות סקאל לזוגות התחרו 5 צוותים, בזוגות בלי הגאי 6 צוותים, בזוגות עם הגאי 4 צוותים (גמר ישיר), ברביעיות בלי הגאי היו 5 צוותים, ברביעיות עם הגאי – 7 צוותים ובשמיניות עם הגאי התחרו 8 צוותים. חוקת החתירה הייתה כזו שכדי לנפות נבחרת אחת מתוך 5 נדרשו שני סיבובי מוקדמות: משני המקצים המוקדמים העפילו המנצחים ישירות לגמר בעוד  לכל שאר הנבחרות ניתנה הזדמנות בתחרות נוספת ממנה העפילו עוד שתי נבחרות לגמר. ארה"ב זכתה ב-3 מדליות זהב (שמיניות, זוגות עם הגאי, סקאל זוגות), בריטניה זכתה בשתי מדליות זהב (רביעיות בלי הגאי וזוגות בלי הגאי) גרמניה זכתה ברביעיות עם הגאי ואילו בתחרות לסקאל יחידים הגן בובי פירס מאוסטרליה על התואר בו זכה באמסטרדם 1928. פירס, כמו החותר מארה"ב ג'ק קלי ב-1920, לא התקבל לתחרות החתירה היוקרתית בהנלי שבאנגליה מאחר שעסק בעבודה גופנית. חוקי החובבות של המועדון באותה תקופה מנעו השתתפות מאנשים שעסקו בעבודה גופנית. המקרה של קלי זכה לתהודה רבה אך בכל זאת נמנעה מפירס ההשתתפות בהנלי ב-1928. ב-1931, כאשר עבד כסוכן מכירות של ויסקי בקנדה אושרה השתתפותו בהנלי והוא זכה בתחרות.

שייט

התקיימו תחרויות בשישה דגמים. בסירות "8 מטר" (שאורכן למעשה 15 מטר...) השתתפו שני צוותים שייצגו את ארה"ב וקנדה. בכל תחרות היו על הסירה 6 אנשי צוות והיה מותר להחליף אנשי צוות בין השיוטים.  ארה"ב שיתפה 12 שייטים וזכתה בכל ארבעת השיוטים. בסירות "6 מטר" (שאורכן 11-10 מטר) השתתפו שלושה צוותים ובכל השיוטים סיימה שבדיה ראשונה לפני ארה"ב וקנדה. בתחרות לזוגות בדגם "סטאר" (דגם בו התחרו ברציפות עד סידני 2000) היו 7 צוותים והזוג המנצח היה מארה"ב .  בתחרות בדגם "ציפור שלג" ליחידים השתתפו 11 שייטים. הסירות סופקו על ידי המארגנים והוחלפו ביניהם בכל יום. אם משתתף היה חולה אפשר היה להחליף אותו באחר. התקיימו 11 שיוטים והמנצח היה ז'ק בפטיסט לברן מצרפת שצבר 87 נקודות והקדים בשתי נקודות את ההולנדי בוב מאס. בתחרויות השיוט קיבלו המשתתפים נקודה אחת על כל שיוט אותו סיימו ונקודה נוספת על כל משתתף אותו הקדימו כך שהמנצח בכל שיוט זכה ב-11 נקודות.

היאבקות

בתאם לחוקה שהייתה מקובלת באותה תקופה מתאבק המשיך בתחרות עד שצבר 5 נקודות שליליות. נקודה שלילית אחת הוענקה על ניצחון בנקודות ושלוש נקודות על הפסד.  שיטה מוזרה זו הביאה לכך למשל שבתחרות במשקל נוצה בסגנון יווני-רומי דורג הגרמני וולפגנג אהרל במקום השני בלבד למרות שניצח בכל חמשת הקרבות בהם השתתף! הסיבה לכך הייתה שכל ניצחונותיו היו בנקודות ולכן הוא צבר 5 נקודות שליליות. הזוכה בזהב, ג'ובאני גוצי מאיטליה השתתף בשלושה קרבות בלבד. בשני הראשונים הוא ניצח בהכנעה (0 נקודות) ובשלישי הפסיד לאהרל (3 נקודות).

קרב- 5 מודרני

קרב חמש מודרני

התחרויות בענף זה החלו במשחקי סטוקהולם 1912 והיו בשליטה של המתחרים משבדיה. הראשון ממדינה אחרת שזכה במדליה היה הלמוט קאהל מגרמניה שזכה בארד במשחקי אמסטרדם 1928. השליטה של השבדים נמשכה גם במשחקי לוס אנג'לס 1932 והמנצח הפעם היה  יוהאן אוקסנסטירנה בן ה-32 שהייתה זו לו ההשתתפות היחידה במשחקים. הוא תפס את המקום הרביעי במקצוע הראשון -  מעבר מסלול מכשולים בשדה ברכיכה על סוס,  דורג במקום ה-14 בסיוף בדקר, שני בקליעה באקדח אש-מהירה, חמישי בשחייה ל-300 מ' (4:52.8 ד')  ושביעי במירוץ שדה ל-4000 מ' (16:25.6 ד').  הניקוד היה לפי מיקום ולפיכך הוא צבר 32 נקודות (4+14+2+5+7=32). שני דורג בו לינדמן בן ה-33 משבדיה עם 35.5 נק' (ראשון ברכיבה, שני משותף בסיוף, 19 בקליעה, תשיעי בשחייה ורביעי בריצת שדה). לינדמן זכה בזהב במשחקי  פאריס 1924 ובכסף באמסטרדם 1928. במשחקי לוס אנג'לס 1932 הוא נטל חלק גם בתחרויות הסיוף בדקר (התחרויות במסגרת ענף הסיוף). שלישי בתחרות הקרב-5 המודרני היה ריצ'רד מאיו מארה"ב שצבר 38.5 נק' (שני ברכיבה, רביעי משותף בסיוף, ראשון בקליעה, 14 בשחייה, 17 במירוץ שדה). יוהאן אוקסנסטירנה, היה קצין בצי השבדי ובזמן מלחמת העולם השנייה שימש כנספח צבאי בלונדון. את התשדורות המוצפנות שלו לסטוקהולם העביר לגרמנים  פקיד בסטוקהולם שהיה ממונה על פענוח התשדורות ושיתף פעולה עם הצבא הנאצי. וכך, בלי ידיעתו, היה אוקסנסטירנה למקור מידע חשוב עבור הגרמנים.

אלפיניזם

הפעם הראשונה (מתוך שלוש) בה הוענקו מדליות אולימפיות במקצוע זה הייתה במשחקי החורף של שנת 1924, בשאמוני, צרפת. המדליה (או המדליות, לא ברור אם הוענקה מדליה אחת או שכל חברי המשלחת קיבלו מדליות) הוענקה למשלחת בין לאומית שניסתה שלוש פעמים להעפיל לפסגת האברסט, ללא הצלחה. יותר מאוחר בשנת 1924 חזרו כמה מחברי המשלחת  וניסו שוב לטפס לפסגת ההר. בין חברי המשלחת היה ג'ורג' מלורי שמצא שם את מותו וגופתו נמצאה שם רק בשנת 1999. קיימת עד היום מחלוקת אם הוא הגיע  לפסגה או לא.

המדליה בלוס אנג'לס 1932 הוענקה לאחים הגרמנים  פרנץ וטומי שמיד שהיו הראשונים להעפיל להר המטרהורן בהרי האלפים,  מצידו הצפוני.  הם עשו זאת בשנת 1931. בעת משחקי לוס אנג'לס 1932 כבר לא היה טוני בין החיים -  הוא נהרג בתאונת טיפוס באוסטריה. טוני שמיד לא היה היחיד שהוענקה לו מדליה אולימפית אחרי מותו. במשלחות לאברסט ב-1922 נכללו גם שבעה סבלים (שרפות) מנפאל שמצאו את מותם במפולת שלגים בשנת 1922. בתחרויות האמנות שהיו חלק מהמשחקים האולימפיים בשנים 1912 – 1948 הותרה הגשת יצירות לתחרויות גם  של אנשים שכבר מתו. כך קרה שג'וזה דופון מבלגיה שמת ב-1935 זכה במדליית ארד בפיסול במשחקי ברלין 1936. בסך הכל היו 23 אנשים שניתן לומר עליהם כי השתתפו במשחקים האולימפיים אחרי מותם (כולם בתחרויות האמנות והאלפינזם). מצער עם זאת לדעת כי מרק סלבין שלא זכה להתחרות במשחקי מינכן 1972  אינו נחשב כמי שהשתתף במשחקים האולימפיים ברשימות של הוועד האולימפי הבין לאומי. ביום בו עמד סלבין להתחרות בהיאבקות בסגנון יווני-רומי, הוא היה בין בני הערובה שהוחזקו על-ידי הטרוריסטים  מארגון "ספטמבר השחור" ומצא את מותו בניסיון החילוץ הכושל של כוחות הביטחון הגרמניים.


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.