דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 26/06/2016

הפינה האולימפית - לונדון 1908

במשחקי לונדון 1908 השתתפו 22 מדינות ב-24 ענפי ספורט.  נשים השתתפו בענפים הבאים: קשתות (25 משתתפות), החלקה אמנותית על קרח (7), טניס (10), שייט (1), סירות מרוץ (1). התחרויות בשייט ובסירות מרוץ היו מעורבות עם גברים. משחקי לונדון היו הראשונים בהם נערכו אירועים רשמיים מחוץ לעיר המארחת ואחד מאירועי השייט נערך בסקוטלנד מאחר שלא נרשמו אליו צוותים זרים ושתי הסירות של הצוותים הבריטיים היו בסקוטלנד, הוחלט שזה יהיה מיותר להוביל אותן לאי וייט, שם נערכו תחרויות השייט.לונדון

 

אתלטיקה

לתכנית הוכנסה לראשונה תחרות הטלת הכידון. היו שתי תחרויות: באחת נדרשו המתחרים לאחוז בכידון במרכזו (כפי שנהוג כיום) ובאחרת הם יכלו לבחור בכל סגנון שרצו אך רוב המתחרים הטילו בשתי התחרויות באותה השיטה... היו גם שתי תחרויות שונות בזריקת דיסקוס: אחת רגילה ואחת "בסגנון יווני" בה נדרשו המשתתפים לעמוד על מעין משטח מוגבה ונדרשו לזרוק מהמקום ללא סיבוב. לראשונה היה גם מירוץ שליחים אך ללא מקל: רץ שסיים את חלקו היה צריך לגעת ברץ הבא. המרחק הכולל היה 1600 מטר.  הרץ הראשון והשני עברו 200 מ' כל אחד, השלישי 400 מ' והרביעי 800 מ'. התחרויות נערכו על מסלול בהיקף 1/3 מייל (536 מטר) שמסביבו היה מסלול גדול עוד יותר בהיקף 603 מ' ששימש לתחרויות האופניים. בשטח הפנימי של המסלול נערכו מלבד מקצועות השדה באתלטיקה (קפיצות וזריקות)  גם תחרויות שחייה, היאבקות, כדורגל, התעמלות וקשתות. חלק מהתחרויות נערכו במקביל לתחרויות האתלטיקה. אפשר לטעון כי לראשונה בתולדות המשחקים התחרו במשחקים אלה רוב האתלטים הטובים בעולם. השיטה בה עלו רצים לגמר במקצועות הריצה הייתה אכזרית ולא הוגנת מאחר שרק מנצחי המקצים העפילו לגמר. קרה לפעמים שכמה רצים מעולים שובצו למקצה אחד בעוד במקצים אחרים הרמה הייתה נמוכה יותר.

שיאים אולימפיים שנשברו:

מקצוע

השיא הקודם

השיא החדש

השיאן

ההישג הטוב בתקופה

400 מ'

49.2

48.4 ש' בחצי הגמר

וינדהם הלסוול

47.8

800 מ'

1:56.0

1:52.8

מל שפרד

הישג שיא. הישג השיא הקודם היה 1:53.4

1500 מ'

4:05.4

4:03.4

מל שפרד

3:59.8

110 מ' משוכות

15.4

15.0

פורסט סמיתסון

הישג שיא לתקופה שבדיעבד היה השיא הראשון הרשמי שהוכר

400 מ' משוכות

57.6

55.0

צ'רלס בייקון

הישג שיא לתקופה שבדיעבד היה השיא הראשון הרשמי שהוכר

קפיצה במוט

3.50

3.71

אד קוק ואלפרד גילברט

3.90

קפיצה לרוחק

7.34

7.48

פרנק איירונס

7.61

קפיצה משולשת

14.47

14.92

טים אהירן

14.94

זריקת דיסקוס

39.28

40.89

מרטין שרידן

43.69

יידוי פטיש

51.23

51.92

ג'ון פלנגן

52.90

 
 

האירוע הזכור ביותר מהמשחקים היה ההתמוטטות של המוביל במרתון, האיטלקי דורנדו פייטרי בתוך האצטדיון והפסילה בשל העזרה שקיבל משופטים. באותו הזמן נערכה בתוך האצטדיון תחרות הקפיצה במוט. קופצי המוט חולקו לשלושה מקצים מוקדמים ושמונת בעלי ההישגים הטובים המשיכו לתחרות הגמר אך נקבע כי ההישגים במוקדמות יחשבו בגמר. ההישג הטוב במוקדמות היה של אד קוק שעבר 3.71 מ' ואילו בגמר הוא הסתפק ב-3.66. לעומת זאת אלפרד גילברט, גם הוא מארה"ב עבר 3.66 במוקדמות ו-3.71 בגמר. לפי החוקה היה צריך לערוך תחרות הכרעה אך בשל השעה המאוחרת ואירועי המרתון הוחלט להעניק בתחרות שתי מדליות זהב (וגם שלוש מדליות ארד). הישגי שיא נקבעו גם בתחרות ההליכה. ג'ורג' לרנר קבע 1:15:57.4 שע' בתחרות ל-10 מייל ובדרך הוא שיפר גם את הישג השיא ב-9 מייל (1:07:37.8 שע').

הרבה נכתב על ריצת הגמר ל-400 מטר בה השתתפו שלושה נציגים מארה"ב ונציג אחד מבריטניה – וינדהם הלסוול. הריצה באותה תקופה לא  הייתה בשבילים. בכניסה ליישורת האחרונה הוביל ג'ון קרפנטר  והלסוול היה צמוד אליו מאחור.  כאשר ניסה הלסוול לחלוף על פני מהצד החיצוני חסם קרפנטר את דרכו. הוא אמנם חצה ראשון את קו הסיום אך נפסל והוחלט לערוך למחרת ריצה חוזרת בלעדיו, הפעם בשבילים עם חוטי הפרדה. ראשי הנבחרת של ארה"ב הורו לרצים האחרים לא להתייצב וכך רץ הלסוול לבד במרוץ החוזר.   הדו"ח הרשמי של המשחקים מתאר בפירוט רב את הדיונים שנערכו בעקבות האירוע ובין היתר מובאת עדותו של אחד השופטים הבריטיים שעמד סמוך לאירוע שמציין בסוף עדותו כי  הייתה לו הכרות קודמת עם הלסוול: "... מיסטר הלסוול אינו חבר אישי שלי, אני מכיר אותו רק כמתחרה...".

שחייה

התחרויות נערכו בבריכה באורך 100 מטר שנבנתה בתוך האצטדיון האולימפי. במהלך המשחקים הוקם איגוד השחייה העולמית. היו ששה מקצועות שכולם נכללים עד היום בתכנית האולימפית. בכל התחרויות הוצבו התוצאות הטובות בהיסטוריה עד אז:

מקצוע

הישג

השחיין

100 מ' חופשי

1:05.6 ד'

צ'רלי דניאלס (ארה"ב)

400 מ' חופשי

5:36.8 ד'

הנרי טיילור (בריטניה)

1500 מ' חופשי

22:48.4 ד'

הנרי טיילור

4X200 מ' חופשי

10:55.6

בריטניה

100 מ' גב

1:24.6

ארנו ביברשטיין (גרמניה)

200 מ' חזה

3:09.2

פרד הולמן (בריטניה)

 
 

התעמלות

התקיימו שתי תחרויות: קרב אישי ותחרות קבוצתית בתרגילים חופשיים. התחרויות נערכו באצטדיון המרכזי. המקצועות בקרב-רב האישי היו כולם של תרגילי רשות: מתח – תנועות סיבוב; מתח – תנועות איטיות, מקבילים, טבעות – מצבים ללא תנועה; טבעות – מעופים; סוס סמוכות; טיפוס על חבל.  בתחרות הקבוצתית קבוצה הייתה צריכה  16 עד 40 מתעמלים שבצעו יחדיו תרגילים חופשיים עם מכשירי יד. הזמן המרבי לתרגיל – 30 דקות! כמו כן נכללו מופעי ראווה לא תחרותיים שבהם הותרה השתתפות נשים.

בין המלצות הועדה המארגנת לגבי העתיד:

לשנות את שיטת הניקוד כך שיוענקו נקודות  רק בטווח 10-0, במקום השיטה בה הוענקו עד 24 נקודות לתרגיל. הניקוד צריך שיהיה מבוסס על האלמנטים הבאים: קושי התרגיל ואיכות ביצועו, סגנון, רצף וגיוון. להוציא מהתכנית את  תחרויות הטבעות מאחר שקשה להציב באצטדיון את מתקן התלייה שלהן ומאחר שהתרגילים דומים מאד לאלה המבוצעים  על מתח. תחרויות הטיפוס על חבל צריכות לכלול גם מדידת זמן וגם את גובה הטיפוס.

טניס

היו בתכנית שני ענפים שאחד הוא הטניס המוכר יותר שכונה "טניס דשא" והאחר  כונה פשוט טניס או בשמו הצרפתי - Jeu de Paume. זהו משחק טניס במגרש סגור שנעשה בו שימוש גם בקירות. בצד אחד של המגרש יש קיר עם מעין גגון משופע. כמו כן נכלל בתכנית משחק מחבט נוסף – ראקטס, משחק הדומה לסקווש. במשחק הטניס הרגיל היו שני טורנירים: טורניר באולם שנערך בחודש מאי בו היו תחרויות לגברים ונשים אך בכל אחת מהן השתתפו רק חמישה נציגים מבריטניה ושניים משבדיה  וטורניר על מגרשי הדשא של וימבלדון בחודש יולי שבו השתתפו  31 גברים  וחמש נשים (כולן מבריטניה).המנצחת הייתה דורותי למברט צ'מברס שזכתה 7 פעמים בטורניר וימבלדון. היא הייתה גם שחקנית בדמינטון מצטיינת.

אופניים

כאמור, התחרויות נערכו באצטדיון במסלול חיצוני למסלול הריצה. מזג האוויר היה גשום רוב הזמן והדבר לא הקל על המשתתפים שסבלו לא מעט מתקרים. התחרויות נערכו במקביל לתחרויות האתלטיקה באצטדיון. במקצה המוקדם של התחרות ל-100 ק"מ  חצה אחד משופטי תחרות ההליכה את מסלול האופניים ונפגע על ידי רוכב בלגי שנפל מאופניו ולא יכול היה להמשיך אך בכל זאת הועלה לגמר מאחר שנקבע כי הוביל לאורך מספר גדול של הקפות. התחרות ל-100 ק"מ הייתה היוקרתית ביותר  והנסיך מוולס תרם גביע אותו העניק למנצח, צ'רלס ברטלט מבריטניה.

סיוף

נערכו תחרויות אישיות וקבוצתיות בדקר ובחרב.  תחרויות הרומח היו רק של תצוגה. כל נבחרת בחרה שני משתתפים להם הוענקו מדליות מזכרת. התחרויות נערכו  באוויר הפתוח במתחם סמוך לאצטדיון המרכזי בשעה שנערכו בו רוב התחרויות בענפים האחרים.  ההונגרים שלטו בתחרות החרב וזכו בחמישה מתוך ששה המקומות הראשונים בתחרות האישית וזכו כמובן גם בתחרות הקבוצתית. בדקר שלטו הצרפתים שגרפו את כל המדליות בתחרות האישית וניצחו בתחרות הקבוצתית.

היאבקות

התחרויות נערכו  על מזרונים שהונחו באצטדיון המרכזי. לראשונה היו תחרויות נפרדות בסגנון חופשי (חמש קבוצות משקל) וסגנון יווני-רומי (ארבע). המנצח במשקל כבד בסגנון יווני-רומי , היהודי הונגרי ריכרד וייס, היה ספורטאי רב-גוני שלבד מהיותו אלוף מדינתו בהיאבקות זכה בתארים לאומיים גם ביידוי פטיש,  הרמת משקלות וסיוף.

לוח הזמנים באצטדיון המרכזי, אצטדיון וייט סיטי

כאמור, באצטדיון נערכו אירועים במספר ענפי ספורט במקביל. לוח הזמנים מראה זאת.

יום שני, 13 ביולי

3:00 – מצעד משלחות

3:30 – טקס פתיחה

4:00 – מוקדמות ריצת 1500 מ', מוקדמות שחייה 400 מ'

4:15 – מוקדמות אופני טאנדם

4:30 – מופעי התעמלות של קבוצות מדנמרק, שבדיה ונורבגיה, המשך מוקדמות ריצת 1500 מ'

5:00 – קפיצות למים

5:15 – המשך מוקדמות אופני טאנדם

6:00 – משחק פולו על אופניים

יום שלישי, 14 ביולי

10:00 – יידוי פטיש בשלוש קבוצות, מוקדמות אופניים 20 ק"מ

11:00 – מוקדמות הליכה 3500 מ'

2:30 – תחרות אישית בהתעמלות מכשירים ובאותו זמן גם תחרות קבוצתית בהתעמלות חופשית – התרגיל של נבחרת דנמרק; תחרות קפיצה למים

3:30 – גמר הליכה 3500 מ'

3:55 – מוקדמות ריצה קבוצתית 3 מייל

4:00 – מוקדמות תחרות ספרינט באופניים (הקפה אחת של מסלול האופניים), התרגיל הקבוצתי של בריטניה בהתעמלות

4:45 – המשך מוקדמות שחייה 400 מ'

5:00 – מופע התעמלות של פינלנד

5:20 – גמר ריצת 1500 מ'

5:30 – גמר אופניים 20 ק"מ

6:00 – מופע התעמלות של גרמניה

7:00 – מופע התעמלות של איטליה

יום רביעי, 15 ביולי

10:00 – הטלת כידון סגנון חופשי בשמונה קבוצות, מוקדמות 100 ק"מ באופניים

11:00 – חצי גמר שחייה 400 מ'

11:30 – קפיצות למים, גמר ריצה קבוצתית 3 מייל

2:30 – מוקדמות שחייה 200 מ' חזה, מוקדמות ריצה 5 מייל, התעמלות קבוצת של נבחרת פינלנד, המשך תחרות התעמלות מכשירים

3:15 – תרגיל התעמלות קבוצתית של צרפת

3:30 – שלב שני בתחרות ספרינט אופניים

3:45 – קפיצות למים

4:00 -  תרגיל קבוצתי של שבדיה בהתעמלות

4:30 – גמר ספרינט אופניים, המשך מוקדמות ריצה 5 מייל, מופעי התעמלות של נבחרות נשים

5:00 – סבוב שני באופני טאנדם 200 מ', משחק כדורמים בלגיה נגד הולנד

יש לציין כי ארבעה רצים שהשתתפו בבוקר בגמר הריצה הקבוצתית ל-3 מייל זינקו למוקדמות התחרות האישית ב-5 מייל שנערכו אחרי הצהריים. שלושה מהם לא סיימו אבל הרביעי העפיל לגמר וסיים בו במקום החמישי.

יום חמישי, 16 ביולי

תחרויות באתלטיקה (הליכה 10 מייל מוקדמות וזריקת דיסקוס), שחייה, אופניים והתעמלות

יום שישי, 17 ביולי

תחרויות אתלטיקה (גמר הליכה 10 מייל , הטלת כידון עם אחיזה במרכזו) קשתות, משיכת חבל, שחייה ואופניים.

שבת, 18 ביולי

תחרויות אתלטיקה (זריקת דיסקוס בסגנון קלסי, ריצת מכשולים), שחייה, אופניים, משיכת חבל ומופעי ראווה בהתעמלות

יום שני, 20 ביולי

תחרויות אתלטיקה (מוקדמות 100 ו-800 מ', מוקדמות 400 מ' משוכות, מוקדמות וגמר קפיצה לרוחק מהמקום), קשתות, היאבקות ושחייה.

יום שלישי, 21 ביולי

תחרויות אתלטיקה (חצי גמר 100 מ', מוקדמות 200 מ', מוקדמות 400 מ', חצי גמר 400 מ' משוכות, גמר 800 מ', קפיצה לגובה), היאבקות וקפיצות למים.

יום רביעי, 22 ביולי

תחרויות אתלטיקה ( גמר 100 מ', חצי גמר 200 מ', חצי גמר 400 מ', גמר 400 מ' משוכות, קפיצה לרוחק),  שחייה והיאבקות.

יום חמישי, 23 ביולי

תחרויות אתלטיקה (קפיצה לגובה מהמקום, מוקדמות 110 מ' משוכות, גמר 200 מ', גמר 400 מ'), שחייה והיאבקות.

יום שישי, 24 ביולי

תחרויות אתלטיקה (קפיצה במוט, חצי גמר 110 מ' משוכות, מוקדמות שליחים 200 – 200 -400- 800 מ', סיום מרתון שהוזנק בארמון וינדזור), שחייה והיאבקות.

שבת, 25 ביולי

תחרויות אתלטיקה (גמר חוזר 400 מ', קפיצה משולשת, גמר 110 מ' משוכות, גמר שליחים), היאבקות ושחייה.

תחרויות הכדורגל נערכו באצטדיון בין ה-19 ל-24 באוקטובר. משחק הלקרוס היחיד נערך באצטדיון ב-24 באוקטובר, ומשחק הראגבי היחיד נערך באצטדיון ב-26 באוקטובר. טורניר ההוקי מה-29 עד ה-31 באוקטובר  ואחריו נערכה מסיבת הסיום בה השתתפו המארגנים והמשתתפים הבודדים שעדיין נותרו בלונדון.


עוד על משחקי לונדון 1908 קראו כאן: סיפורי לונדון 1948


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.