יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 03/12/2020

אלו כץ - המדליסט האולימפי שנהרג בעזה

(בתמונה: ריצת 3000 מטר מכשולים במשחקי פריס 1924)

תחילת הקריירה הספורטיבית

אליאס ("אלו") כץ (1947-1901) היה רץ יהודי פיני שנולד וגדל בעיר טורקו. בהיותו בן 18, ניסה לראשונה את כוחו בריצה ל-1500 מטרים ולמרות שפתח בקצב של שיא עולם (58 שניות ל-400 מטרים ראשונים) הוא הצליח לסיים ראשון ב-4:19 ד' ונפל על הדשא תשוש ומאושר. הוא הצטרף למועדון "טורון אורהילולוטו" ותוך זמן קצר התיידד עם חבר אחר במועדון, גדול רצי שנות העשרים – פאבו נורמי. בין השנים 1925-1921 הוא ייצג את מועדון "הלסינגפורס סטיורנאן", מועדון הספורט היהודי של הלסינקי שב-1932 שינה שמו ל"מכבי הלסינקי" – מועדון הספורט היהודי הוותיק ביותר בעולם שפעיל ברציפות (נוסד ב-1906 ופעיל גם כיום). גובהו של כץ היה 1.75 מ' ומשקלו 60 ק"ג וסגנון הריצה שלו לא היה חלק אך הוא נחשב ללוחם גדול על המסלול. כץ ייצג את פינלנד בתחרות נגד צרפת ב-1923 וקבע באותה שנה שיא אישי ב-1500 מ' – 4:04.4 (השיא העולמי עמד אז על 3:54.7) ב-  3000 מ' הוא קבע 8:36.4 ד' וב-3000 מ' מכשולים 9:40.8 ד'.

משחקי פריס 1924

במבחנים לקראת משחקי פאריס 1924 הצליח כץ להבטיח מקום בנבחרת הפינית בריצה הקבוצתית ל-3000 מטרים (יחד עם נורמי ווילי ריטולה) וב-3000 מ' מכשולים. ריצת המכשולים נערכה במשחקי פאריס 1924 על הדשא, פנימה למסלול הריצה. במקצה המוקדם מספר 1 הגיע כץ ראשון עם שיא אולימפי חדש – 9:43.8. בגמר, פרץ וילי ריטולה מיד בראש וניצח בקלות בזמן 9:33.6. אחרי פתיחה בקצב רגוע, עבר כץ למקום השני אך כאשר נותרו שתי הקפות הוא פגע במכשול ונפל. מלא כעס על עצמו הוא קם והחל לרדוף כל עוד רוחו בו אחרי פול בונטן מצרפת ואולין מונטגיו מבריטניה. הוא הצליח במשימתו וזכה במדליית הכסף עם 9:44.0 ד'. יומיים אחרי גמר המכשולים נערכה הריצה הקבוצתית המוקדמת ל-3000 מטרים ופינלנד העפילה לגמר כאשר סיימה במקום הראשון במקצה. יומיים אחר כך נערכה תחרות הגמר. הדרוג בתחרות נקבע לפי סכום המיקומים של הרצים. פינלנד זכתה בזהב עם 8 נקודות (נורמי-1, ריטולה – 2, כץ – 5) והקדימה את בריטניה שהיו לה 14 נקודות (3 – 4 – 7). כץ סיים כמטר אחרי הבריטי שהגיע במקום הרביעי.

הקריירה הספורטיבית אחרי משחקי פריס 1924

כץ היה בשיא כושרו בשנת 1926 בה קבע את שיאו האישי במכשולים – 9:34.5 ד' – הישג השנה בעולם. הוא חזר למדי טורון אורהילולטו והיה שותף לשיא עולם בריצת 4X1500 מ' - 16:26.2 ד' ברביעייה שכללה גם את נורמי. כץ קבע באותה ריצה זמן מהיר משיאו האישי – 4:03.3  שהיה המהיר בין 4 הרצים. חמישה ימים אחר כך קבעה הרביעייה שיא חדש – 16:11.4 ד'. כץ עורר מהומה זוטא בפינלנד כאשר החליט "מסיבות ציוניות" להצטרף למועדון "בר כוכבא ברלין" שהחל מגייס לשורותיו אתלטים יהודים מצטיינים ממדינות שונות. את שיאיו האישיים ב- 3000 מ' (8:35.8) ו-5000 מ' (15:04.2) הוא קבע כאשר התגורר בגרמניה ב-1926 ו-1927. לקראת משחקי אמסטרדם 1928 הוא חזר לפינלנד אך פציעה מנעה ממנו השתתפות במשחקים.  כץ חזר לגרמניה והיה מאמן במועדון בר כוכבא אך לאחר עליית הנאצים לשלטון החליט לעלות לארץ ישראל.

בארץ ישראל

לא הרבה ידוע על ימיו בארץ אך בחיי הספורט כאן הוא לא הצליח להשתלב. הוא עבד בעבודות פיזיות קשות כמו סלילת כבישים ובהמשך מצא עבודה כמקרין סרטים בפני חיילי הצבא הבריטי. גם בדצמבר 1947, לאחר פרוץ מאורעות הדמים בארץ הוא לא חשש לצאת לעבודה במקומות מסוכנים ובהיותו במחנה צבאי ליד עזה הוא נורה על ידי צלף ונהרג. הוא הובא לקבורה ברחובות. במוזיאון בכפר המכביה שמורות כפיות בהן זכה כפרסים במרוצים. בשנת 1975 הוקדשה לזכרו אחת הריצות בכינוס הפועל ואת המדליות חילק חברו לנבחרת הפינית, וילי ריטולה. במשך מספר שנים בסוף שנות השבעים ותחילת השמונים. הוענק גביע לזכרו למנצח באליפות ישראל בריצה ל-20 ק"מ על מסלול.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.