דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | אתלטיקה | 13/10/2012

מעשיות השליחים, חלק כ"א

מאת: יורם אהרוני

לאחר ההישג המצוין באליפות העולם בסיביליה (38.81 ש') היו בישראל תקוות כי ניתן להתקדם עוד בספרינט ובשליחים בזירה העולמית. במאמר שפרסם אריה קוקס בגיליון מספר 99 של 'עולם הריצה' הוא הראה את גודל ההישג של הרביעייה הישראלית באליפות העולם 1999. הוא הצביע על כמה נקודות: 1) מעולם לא הצליחה נבחרת לאומית לשפר שיא לאומי בשליחים בצורה כה דרסטית. לפני 1999 השיא היה רק 40.00, כלומר שיפור של 1.19 ש' בשנה אחת; 2) מניתוח תוצאות של נבחרות אחרות שקבעו תוצאות ברמה של 38.80 ש' עולה כי כולן, ללא יוצאת מן הכלל, כללו בהרכבן רק רצים שקבעו 10.40 ש' ומטה בריצת מ' לבודדים, בעוד שברביעייה הישראלית היו שני רצים שלא ירדו מ-10.50 ש'.

 בגביע אירופה דרג ב' בסלובקיה בחודש יולי 2000 קבעה הרביעייה הישראלית (כפיר גולן, גדעון יבלונקה, טומי כפרי, אלכס פורחומובסקי) זמן של 39.23 ש' ודורגה ראשונה. באליפות ישראל, במקצה הזמנה קבעה הרביעייה זמן של 39.52 ש'. באליפות היה כפרי ראשון בין הישראלים ב-100 מ' (10.27) לפני יבלונקה (10.29), פורחומובסקי (10.43), גולן (10.50) ומיקי בר יהושע (10.60). בין המשתתפים במוקדמות היה קופץ המוט אלכס אוורבוך שקבע זמן של 10.64 ש'. בריצת 200 מ' השווה יבלונקה את השיא הישראלי כאשר קבע 20.89 ש'.

בריצת 100 מ' במשחקים האולימפיים סידני 2000 ניצח מוריס גרין מארה"ב (9.87 ש') לפני אטו בולדון מטרינידד (9.99) ואובדלה תומפסון מברבדוס (10.04). הנציג הישראלי, טומי כפרי, קבע במקצה המוקדם 10.43 ש' מול רוח של 0.5 מ'/ש'. תוצאה של 10.42 ש' הספיקה לעלייה לרבע הגמר. אלכס פורחומובסקי ויתר על הריצה בגלל פציעה ושמר עצמו לשליחים. גדעון יבלונקה קבע 20.92 ש' בריצת 200 מ' וגם הוא החמיץ עלייה לרבע הגמר במאית אחת של שנייה.

לא פחות מ-40 נבחרות גברים התייצבו למירוץ השליחים הקצר במשחקים האולימפיים סידני 2000. נקבע כי לחצי הגמר יעלו שתיים הראשונות מכל אחד מחמשת המקצים המוקדמים ועוד 6 "מפסידות מהירות". מהמקצה הראשון עלו חוף השנהב (39.06) ותאילנד (39.13) בעוד אחת המועמדות למדליה, בריטניה, נפסלה. מהמקצה השני העפילו לחצי הגמר 5 נבחרות: ברזיל (38.32), איטליה (38.84), ניגריה (38.85), ג'מייקה (38.97) וסלובניה (39.25, שיא לאומי). ישראל שובצה למקצה השלישי.   אם הייתה משחזרת הרביעייה את ההישג מאליפות העולם בסביליה, שנה קודם לכן , שם קבעה הישג של 38.81 ש', היא הייתה יכולה לנצח במקצה. הפעם נעדר המזנק מסביליה, רפי יער, ואת מקומו תפס כפיר גולן. החלפות המקל לא היו מושלמות והנבחרת הישראלית קבעה 39.76 ש' ודורגה שישית במקצה בו הגיעה ראשונה צרפת (39.00 ש') לפני יוון (39.21) וקנדה (39.26). זמנה של ישראל היה ה-27 בטיבו מתוך 40 המשתתפות. קובה הייתה ראשונה במקצה הרביעי (38.74) ואתה עלו אוסטרליה (38.76) וטרינידד (39.12). מהמקצה החמישי עלו ארה"ב (38.15) יפאן (38.52) ופולין (38.74 ש'). ארה"ב הציבה רביעייה עם שני מחליפים: במקום ג'ון דראמונד וברנרד ויליאמס רצו קני ברוקנבאר וטים מונטגומרי. בחצי הגמר רצה ארה"ב כבר בהרכב מלא והייתה ראשונה במקצה הראשון (37.82 ש') לפני ג'מייקה שקבעה שיא לאומי (38.27). קובה הייתה ראשונה במקצה השני (38.16) לפני ברזיל (38.27) ויפאן (38.31). המארחת, אוסטרליה, נפסלה. בגמר קבעה רביעיית ארה"ב 37.61 ש' לפני ברזיל (37.90, שיא לאומי), קובה (38.04) וג'מייקה (38.20, שיא לאומי).

נחזור לרגע למאמרו של קוקס שנכתב אחרי משחקי סידני. קוקס הצביע על הסיבות להצלחת הרביעייה הישראלית בסביליה: 1) עבודה שקטה של הרביעייה עם המאמנת מירה דוידוביץ'; 2) חילופים כמעט אופטימליים בין חברי הרביעייה כאשר כל אחד נותן את "ריצת חייו"; 3) כושר פנטסטי של הרץ המסיים, פורחומובסקי. קוקס הגדיר את ההישג כ"נס ספורטיבי" וכי לא היה שותף להערכה כי נבחרת ישראל הולכת לשפר בקלות את השיא במשחקי סידני. את ההערכה כי ניתן לשפר את השיא שאפו האופטימיסטים בעיקר מן השיפור ביכולתו של גדעון יבלונקה שבעונת 2000 שיפר את שיאו האישי ב-100 מ' מ-10.50 ש' ל-10.29, אולם אלה לא לקחו בחשבון את הירידה ביכולתו של אלכס פורחומבסקי שבעונת 1999 קבע 10.20 ש' ואילו ב-2000 רק 10.34.

25 נבחרות נשים השתתפו במוקדמות השליחות בארבעה מקצים. שלוש הראשונות מכל מקצה ועוד ארבע "מפסידות מהירות" העפילו לחצי הגמר. במשחקים אלה לא מוכרת כיום זוכה במדליית הזהב בריצת 100 מ'. זו שהגיעה ראשונה, מריון גונס מארה"ב (10.75 ש') הודתה בשנת 2007 כי השתמשה בסמים והחזירה את כל המדליות בהן זכתה. במקום השני הייתה היווניה אקטריני תאנו (11.12) אך מאחר שגם היא ריצתה עונש הרחקה על שימוש בסמים (התחמקה מבדיקה ערב משחקי אתונה 2004) הוחלט שהיא תישאר הזוכה במדליית הכסף בסידני 2000 ולא תשודרג לזהב.

במקצה המוקדמות הראשון הגיעה ראשונה צרפת (43.23) ואתה עלו יוון (43.46) ופולין (44.05). המקצה השני היה מהיר בהרבה: ג'מייקה 42.46, גרמניה 42.82, סין 43.07, בריטניה 43.26. אלופת העולם ,בהאמה הייתה ראשונה במקצה השלישי (42.58) לפני פינלנד (43.66) וגאנה (43.77, שיא לאומי). ארה"ב (ללא ג'ונס) הייתה ראשונה במקצה הרביעי (42.92) לפני רוסיה (43.15), ניגריה (43.28) ומדגסקר שקבעה שיא לאומי של 43.61 ש' ואולי שיא עולמי במספר אותיות בהן נרשמים שמות חברות הרביעייה: Monica Rahanitraniriana, Ony Paule Ratsimbazafy, Rosa Rakotozafy, Hanitriniaina Rakotondrabé....בחצי הגמר הראשון הקדימה בהאמה (42.42) את ארה"ב (עדיין ללא ג'ונס, 42.82) וניגריה שקבעה זמן זהה לארה"ב. בחצי הגמר השני הייתה ג'מייקה (ללא מרלין אוטי) ראשונה (42.15) לפני צרפת (42.42) וגרמניה (42.85). בגמר, פתחה המזנקת של בהאמה, סבתדה פיינס, פער של כמטר על המזנקת של ארה"ב, קריסטי גיינס. הרצה השנייה של ארה"ב, טורי אדוארדס אולי צמצמה מעט את הפער מול צ'נדרה סטורופ מבהאמה. ההחלפה בין אדוארדס לננסין פרי הייתה גרועה וזה אפשר לפולין דיויס-תומפסון לפתוח פער של 4 מ' על ארה"ב. גם ההחלפה בין פרי למריון ג'ונס הייתה לא טובה וכך יצאה לדרך המסיימת של בהאמה, דבי פרגוסון, ביתרון של 6 מ' על ארה"ב. בהאמה סיימה ראשונה (41.95) לפני ג'מייקה (42.13) וארה"ב (42.20). המסיימת של ג'מייקה הייתה מרלין אוטי. עבורה הייתה זו מדליה אולימפית שמינית, 20 שנה אחרי שזכתה במדליה הראשונה במשחקי מוסקבה 1980. בשנת 2009 הוחלט כי אוטי תקבל מדליית ארד גם בריצת 100 מ', עקב פסילתה של ג'ונס, וכך יש במאזנה של אוטי 9 מדליות אולימפיות, יותר מכל אתלטית אחרת. למעשה הייתה צריכה ארה"ב להיפסל בשליחים בשל פסילתה של ג'ונס, אך חברותיה של ג'ונס לנבחרות השליחים של ארה"ב (היא הייתה חברה גם ברביעייה המנצחת ב-400X4 מ') עתרו לבין הדין הגבוה לספורט (CAS) נגד ההחלטה. טענתן הייתה כי לפי החוקה לא ניתן לשנות תוצאות של משחקים אולימפיים אחרי יותר משלוש שנים. בסופו של דבר התקבלה העתירה מאחר שנקבע כי בעת המשחקים בסידני לא הייתה תקנה בחוקה הקובעת כי נבחרת שליחים נפסלת במידה שאחד החברים ברביעייה נתפס על סמים. הפרצה הזו בחוקה תוקנה מאוחר יותר אך נבחרות ארה"ב בשליחים ממשיכות להחזיק במדליות בהן זכו בסידני 2000.

בשנת 2000 נקבע שיא ישראלי במירוץ השליחות – 45.68 ש' על-ידי הרביעייה שסיימה במקום השלישי בגביע אירופה לאומות דרג ב' שהתקיימה בעיר בנסקה-ביסטריצה בסלובקיה. שיא זה החזיק מעמד עש שנת 2015.  ההרכב: סווטלנה גנזדילוב, אירינה לנסקי, אולגה דור (דוגדקו), עדי זלנקו. ההישגים האישיים הטובים ביותר של חברות הרביעייה באותה שנה היו: לנסקי 11.70, גנזדילוב 11.89, דור 12.21, זלנקו 12.22 ש'. השיא הקודם היה 46.66 ש' והוא נקבע בשנת 1989 על ידי רביעיית הנבחרת בתחרות בצפון אירלנד. כל חברות הקבוצה היו מהפועל ירושלים: תמי בלוך, פועה נייגר, עידית מורלי וגילי דישון. הישגיהן האישיים הטובים בשנת 1989 היו: דישון 11.99, נייגר 12.26, בלוך 12.41, מורלי 12.71 ש'.


המאמר הקודם: 

מעשיות השליחים, חלק כ'

המאמר הבא: 

מעשיות השליחים, חלק כ"ב


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.