דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

פטר דוידוביץ' | אתלטיקה | 15/05/2016

הקפיצה המשולשת, חלק ג'

ד"ר פטר דוידוביץ'

במדינות רבות הקפיצה המשולשת לא כלולה בתכנית הלימודים המומלצת אולי מפני שמדובר במקצוע שנתפס כקשה ושתהליך הלמידה שלו דורש הכנה רצינית ומגוונת. לעומת זאת בתכנית הלימודים מומלץ להכניס ניתורים רצופים על רגל אחת וגם ניתורים משולבים (בהם מחליפים מדי פעם רגל). בין צורות הניתורים המשולבים ממליצים גם על קפיצה משולשת, בצורות פשוטות ללא הרצה כלל או עם הרצה קצרה של 7-3 צעדים כבר בכיתות בית הספר היסודי.קופץ

תלמידים רבים אוהבים את האתגר שבקפיצה המשולשת ומאמר זה מיועד למורים שרוצים להכין אותם למקצוע.

המיומנויות המוקדמות שאמורות לאפשר לימוד יעיל של הקפיצה המשולשת הן:

א.      מיאוץ – נדרש בשלב ההרצה המטרה להשיג מהירות אופקית אופטימלית.

ב.      ניתור – מחייב שליטה של התלמידים בתרגילים ספציפיים (דילוגים, צעדי איילה, ניתורים על רגל אחת  וכו') ואף יכולת לבצע שילובים מגוונים של תרגילים אלה.

ג.       קפיצה לרוחק בסגנון צעד (נקרא לעתים גם "צעד וחצי" בספרות המקצועית). אם התלמידים שולטים בסגנון מיתוח – ברור שהדבר לא יפריע להליך הלמידה.

תהליך הלימוד של הקפיצה המשולשת יכלול את השלבים המתודיים הבאים:

א.      הכנה גופנית מוקדמת עם דגש על הכנת השרירים והמפרקים ופיתוח מתאים של כוח, יכולת הניתור ויתר מרכיבי הכושר הגופני.

ב.      לימוד המרכיבים הטכניים של הקפיצה המשולשת ושיפור והתאמת המיומנויות המוכרות מלימוד יסודות הניתור והקפיצה  לרוחק (כמו ביצוע נמרץ ונכון של הניתור).

ג.       לימוד הקפיצה המשולשת במתכונתה התחרותית.

ד.      שיפור הסגנון.

ההכנה הגופנית המוקדמת של התלמידים

כדי להצליח בלימוד מיומנויות מוטוריות בכלל וקפיצה משולשת בפרט, חייבים להביא את התלמידים לרמה מוטורית טובה ובמקביל לפתח להם את כל מרכיבי הכושר הגופני עם דגש מיוחד על הכוח ויכולת הניתור. נוכח אפיוני הקפיצה המשולשת מערכות השרירים והמפרקים עמודות במעמס גדול במיוחד ולכן המורים נקראים לזהירות יתרה.

  • מבחינה גופנית התלמידים יהיו מוכנים ללמוד את הקפיצה המשולשת כאשר יהיה מסוגלים לשאת את משקל גופם על רגל אחת בתנועה קלילה ורצופה ולהמשיך בתנועה זו גם כשמדובר בנחיתות על רגל אחת. מבחינה מוטורית התלמידים בשלים לקראת הקפיצה המשולשת כאשר הם יהיו מסוגלים לבצע:
  • ניתור על הרגל החזקה יותר וגם על הרגל החזקה פחות

  • שליטה על תנועות חלקי הגוף השונים

  • נחיתה נכונה וקלילה יחסית לאחר משימות מוטוריות בזמן המעוף.

כעיקרון, המורים היעילים מביאים את תלמידיהם לרמה הגופנית הנדרשת דרך שימוש בתרגילים מגוונים עם אמצעים שונים, תוך הרחבה מתמדת של יכולתם המוטורית, עוד לפני שיתחילו ללמד את הנושא המתוכנן. בקפיצה המשולשת הדבר הכרחי כדי למנוע פציעות מיותרות.

קבוצות השרירים המשמעותיות אותן חייבים להכין בשלב דרך תרגילים שונים:

1. חיזוק שרירי הגו דרך:

א. תרגילים המבוצעים בעיקר משכיבה על הבטן עם בני זוג או בלעדיהם, עם או בלי משקל יתר (כדורי כוח, משקולות וכו')

ב. זריקת חפצים לאחור מעל הראש

ג. תרגילים עם מכשירים כגן סולמות, ספסלים, מקבילים וגומיות כושר.

2. חיזוק שרירי הגו, שרירי הבטן ומרימי הירך דרך תרגילים מתאימים עם משקל הגוף, בזוגות, עם או בלי מכשירי יד, זריקת חפצים קדימה מעל הראש של מכשירים שונים.

3. חיזוק שרירי הרגליים והכנת מפרקי הקרסול, הברך והירך למעמסים גדולים יותר.

התרגילים המומלצים הם:

א.      ניתורים שונים (חופשיים, על מכשירים ומעל מכשירים וממכשירים)

ב.      תרגילים איזוטוניים (כפיפת ברכיים עם משקל הגוף ובמקרה הצורך עם משקל יתר כאשר העומסים מותאמים לרמתם של התלמידים).

ג.       תרגילים בעלייה, בחולות, על מדרגות וריצה בירידה המכוונים לשיפור יכולת הניתור ומיומנות הקפיצה (כולל הנחיתה).

ד.      ניתורים עם משקל על הכתפיים (חליפות עם משקלות, שקי חול).

כדי להשיג שיפור ביכולת התלמידים חייבים לבצע תרגילים אלה לכל אורך השנה ולא רק בשיעור בודד כחלק מיחידות הוראה שהמורה מקדיש ללימוד נושא מוטורי מסוים.

כאשר המורה השתכנע שתלמידיו מוכנים ובשלים ללמוד את הקפיצה המשולשת הוא יתחיל בלימוד המרכיבים הטכניים שלה. למעשה מדובר בהתאמת צעדי הדילוג, צעדי האיילה והקפיצה לרוחק לאפיונה ודרישותיה של הקפיצה המשולשת. בהמשך אציג תרגילים המובילים להשגת מטרה לימודית זו.

תרגילים ללימוד הצעד הראשון (צעד הדילוג)

1.   צעדי דילוג ברצף עם התרוממות מרגל אחרת לסירוגין (שמאל- ימין-שמאל-ימין...).

2.   ניתורים רצופים, התרוממות מאותה הרגל ( שמאל-שמאל-שמאל... או ימין-ימין-ימין...) שלוש ארבע פעמים, כ-10 עד 20 מטר על כל רגל. עם הזמן מאריכים את המרחק.

הערה: כבר משלב זה יושם הדגש על הנחה נמרצת ופעילה מאד של הרגל המנתרת על הקרע, כאשר הרגל מונחת בתנועת גריפה מלמעלה כלפי מטה ומקדימה לאחור. בכך תנחת הרגל המנתרת לא הרבה לפני קו הכובד (קו ניצב ממרכז הכובד אל הקרקע). כל התרגילים מתבצעים על משטחים רכים וישרים.

3.   5-3 צעדי הליכה – דילוג – המשך תנועה – משובים ותיקונים, עד ביצוע נכון ומתאים למשולשת.

4.   5-3 צעדי ריצה – דילוג –המשך תנועה – משובים ותיקונים, עד ביצוע נכון ומתאים למשולשת.

לאחר ארבעה התרגילים הראשונים נקפיד על ביצועים שמאפשרים:

  • מעוף שטוח יחסית של מרכז הכובד בזמן הדילוג.
  • תנועה עגולה, שוטפת ויעילה של הרגל המנתרת קדימה, כדי לאפשר השלמת הצעד, תוך כדי התקדמות ממשית של מרכז הכובד.
  • שמירת החלק העליון של הגוף במצב זקוף המאפשר שליטה ואיזון לקראת המשך המשימות המוטוריות.

5.      צעדי דילוג להשגת מרחק.

א.      5-3 ניתורים על אותה הרגל עם מדידת המרחק.

ב.      ניסיון להגיע רחוק יותר בכל ביצוע לאחר מספר צעדים זהה.

ג.       הקפדת על עמדת הגוף בזמן המעוף, פעילות הידיים ופעילות הרגל החופשית.

6.   דילוגים על מכשולים נמוכים. לדוגמה: מניחים שני ספסלים שבדיים במרחק של כמה מטרים זה מזה. מנתרים ברגל ימין אל הספסל – מנתרים ברגל ימין מהספסל – נוחתים אחרי הספסל בשתי רגליים ואז הולכים אל הספסל הבא וחוזרים על התרגיל אך הפעם גם הנחיתה היא על רגל ימין.

גובה המכשול בתחילה הוא 30-20 ס"מ. בשלב הראשון מבצעים רק ניתור אחד דימני, כאשר המכשול מחייב התרוממות אנכית מכוונת. קטע ההליכה בין הניתורים מאפשר התאוששות, קבלת משובים והכנה לניתור הבא. יש להקפיד לבצע הרבה ניתורים גם על הרגל החלשה יותר.

7.  צעדי דילוג משולבים על מכשולים. לדוגמה: ניתור ברגל ימין אל המכשול – ניתור ברגל ימין מהמכשול – נחיתה על שתי רגליים – הליכה – ניתור ברגל שמאל אל המכשול הבא – ניתור ברגל שמאל מהמכשול – נחיתה בשתי רגליים – ניתור ברגל ימין אל מכשול שלישי – ניתור ברגל ימין מהמכשול – נחיתה בשתי רגליים.

8.  ניתורים על רגל אחת בעלייה על מדרגות. יש לתרגל כמובן ברגל ימין וגם ברגל שמאל.

9.  ניתור ממכשול ונחיתה על משטח רך על הרגל מנתרת.

10.   ניתורים על רגל אחת אל מכשול וממנו והתרוממות מידית אל מכשול קרוב נוסף: ניתור רק ברגל ימין אל המכשול – מהמכשול – נחיתה על רגל ימין  וניתור מיד אל המכשול הבא – ניתור מהמכשול – נחיתה ברגל ימין. יש לנסות לבצע גם ברגל השנייה.

11.   מספר צעדי ריצה קלה ואחריהם ניתור על רגל ימין, נחיתה עליה, המשך ריצה ושוב ביצוע ניתור ונחיתה על אותה הרגל. יש לתרגל כמובן בשתי הרגליים.

12.  סדרה של ניתורים על רגל אחת שבחלק מהם מעבר משוכות נמוכות (או מכשול מתאים אחר) בלי לדרוך על המכשול. לדוגמה: מציבים שתי משוכות נמוכות. מבצעים שמונה ניתורים רצופים על רגל אחת בהם הניתור השלישי והשישי הוא מעל משוכה.

13.  סדרת ניתורים על רגל אחת כולל ניתורים אל מכשול קשיח (ארגז, ספסל שבדי וכו') וגם ניתורים ממנו. לדוגמה: מציבים ארבעה ספסלים במרחקים לא גדולים: ניתור אל הספסל הראשון – ניתור ממנו – נחיתה בין הספסל הראשון לשני – ניתור מהספסל השלישי וכן הלאה.

14.  בניית מסלול מכשולים באורך 50 עד 150 מטרים. ריצה בין המכשולים וניתור מעליהם בהתאם להוראות המורה (מעבר עם דריכה על המכשול, מעבר ללא דריכה, נחיתה על הרגל המנתרת, נחיתה על הרגל ההפוכה וכו').

15.  צעדי דילוג עם דגש על הנפת הרגל המובילה (המונפת)

16.  צעדי דילוג עם דגש על עבודת ידיים (יד ורגל נגדית או הנפת שתי הידיים בו-זמנית).

17.  לאחר הרצה של 5-3 צעדים (אחר כך אפילו 9-7 צעדים) ניתור מחוץ לבור ברגל ימין ונחיתה בתוך בור החול על רגל ימין. יש לתרגל גם עם רגל שמאל. יש להקפיד שזווית הניתור תהיה שטוחה (חדה) יותר מאשר בקפיצה לרוחק (17-15 מעלות). ולכן המעוף יהיה שטוח יחסית. לאחר הניתור, הרגל המונפת, לאחר שתרמה להתרוממות יעילה, יורדת בתנועה סיבובית עגולה ונשארת סבילה יחסית. הרגל המנתרת, לעומת זאת,  נמשכת קדימה ולמעלה (כפופה בברך) עד שהירך מקבילה כמעט למסלול ומיד אחר כך מתיישרת ויורדת בצורה יעילה. הנחיתה תהיה קרובה יחסית לקו הכובד.

18.  אותו תרגיל בניתור רחוק יותר מן הבור כך שהנחיתה תהיה על מסלול ההרצה. לאחר הנחיתה על הרגל המנתרת ממשיכים במספר צעדי ריצה קלה.

תרגילים לצעד השני ("הצעד", צעד האיילה)

הצעד השני בקפיצה המשולשת הינו בהמשך לצעד הדילוג ולכן הוא אחד השלבים הרגישים בקפיצה כולה. התלמיד חייב לשמור על המהירות האופקית  שנותרה לו משלב ההרצה ולרכך את כמה שאפשר את הזעזוע שנגרם בצעד הראשון. הפעילות הנמרצת על הרגל המנתרת , ההקפדה על  הנפה מודגשת ויעילה ברגל המובילה ותנועת הידיים המאפשרת שמירה על איזון הגוף ושהייה ארוכה באוויר גם במעוף השני, הינם תנאים ללימוד הקפיצה המשולשת. דברים אלה אמורים להשיג דרך התרגילים המומלצים שלהלן:

1.    ריצת ניתורים בה הצעדים מתארכים באופן הדרגתי.

2.   5-3 צעדי הליכה (בשלב מאוחר יותר – ריצה)  ומעבר לצעד איילה נכון ומבוקר.

3.   צעדי איילה (צעדי רחיפה) רצופים. אלה הם צעדים בהם מנתרים מרגל לרגל תוך התקדמות: ימין – שמאל – ימין – שמאל – ימין...

4.   צעדי איילה רצופים עם דגש על סיום שלב הדחיפה בכל צעד: בעלייה, בחולות, על מדרגות ומעל מכשולים סבירים. הדגש יהיה על הנחה נכונה של הרגל המונפת על הקרקע (התנועה מקדימה לאחור ומלמעלה למטה, באופן נמרץ ופעיל מאד, עם מתח מוקדם בשרירים).

5.   צעדי איילה על מסלולים מותאמים תוך הכתבת אורכם (לדוגמה, דרך הנחת חישוקים על מסלול ההרצה המוביל לבור הנחיתה). הנחיתה בבור על שתי הרגליים.

6.  תרגילים עם ארגזי קפיצה מותאמים ויציבים בגובה 50-30 ס"מ אל בור הנחיתה:

א. צעדי איילה על המסלול הצעד האחרון על הארגז ולאחריו נחיתה בבור על שתי הרגליים.

ב. מעמידה על רגל אחת על ארגז, ניתור אל הבור ונחיתה על הרגל האחרת.

ג. שני ארגזי ניתור מונחים על הדשא במרחק מתאים לפני הבור. התלמיד עומד על הארגז הראשון מנתר ממנו לדשא, נוחת על הרגל הפוכה וממנה מנתר לארגז הבא שממנו שוב מתבצע ניתור – נחיתה על הרגל ההפוכה וממנה ניתור לבור ונחיתה בשתי רגליים. הערה: כאשר עובדים עם קבוצת תלמידים גדולה כדאי לבנות כמה קבוצות עבודה. ככל שרמת התלמידים יותר גבוהה ניתן להציב את הארגזים במרחק גדול יותר זה מזה.

ד. צעדי איילה רצופים על הדשא לכיוון הבור עם מעבר מכשולים בדרך כמו סרט גומי התלוי בין שני עמודים, כדורי כוח המונחים זה על זה, משוכות נמוכות וכו'. הנחיתה בבור על שתי הרגליים. המכשולים מונחים במרחק גדול יחסית זה מזה כך שלא בכל קפיצה צריך לעבור מעל מכשול.

ה. רצף של צעדי איילה מעל מכשולים כך שבכל צעד צריך לעבור מעל מכשול.

ו. מציבים ארגזי ניתור או מכשולים קשיחים בדרך אל הבור. מבצעים רצף של צעדי איילה כשרגל אחת מנתרת מהמסלול והרגל האחרת מנתרת מהמכשול. הערה: בפעילות עם מספר רב של תלמידים מומלץ להכין מספר מסלולים עם ארגזים בגבהים שונים ובמרווחים שונים כך שהפעילות תתאים למספר גדול של תלמידים בו-זמנית.

7.   רצף של צעדי איילה בגומיית כושר כאשר בן זוג מבצע התנגדות מבוקרת על ידי משיכת הגומייה לאחור בכוח שיהווה התנגדות אך יאפשר להתקדם בצעדי האיילה.

8.   רצף של צעדי איילה כאשר התלמיד לובש חליפת משקולות (חליפה מיוחדת בה ניתן להניח בכיסים משקולות קטנים או למלא אותם בחול).

9.   רצף של צעדי איילה עם דגש על עבודת הידיים (יד ורגל נגדית או הנפת שתי הידיים בכל צעד איילה).

תרגילים המשלבים צעדי קפיצה עם צעד איילה (ובהמשך גם עם קפיצה לרוחק)

המטרה בתרגילים מסוג זה היא להתאים ביצועים טכניים מוכרים (דילוגים וניתורי איילה)  לדרישות הקפיצה המשולשת. הדגש בביצוע תרגילים אלה צריך להיות לכן על:

  • העברה שוטפת של מרכז הכובד קדימה לאחר הניתור.

  • כניסת מרכז הכובד למסלול שטוח יחסית בזמן הדילוג.

  • המשך טבעי ורצוף של צעד האיילה.

יש לשים לב לכך שגם לאחר שבוצע צעד האיילה, התלמיד יהיה במצב המאפשר את המשך הקפיצה. להלן התרגילים:

1. שילוב צעדי דילוג ואיילה במקצב הקפיצה המשולשת (שמאל – שמאל – ימין או ימין - ימין – שמאל...)

הערה: בעבודה עם תלמידים חשוב לשמור על איזון בין מספר הניתורים שמבצעים על כל רגל ואולי אף לדרבן אותם לבצע יותר ניתורים על הרגל הפחות חזקה כדי להביא לאיזון מסוים ולפתח את יכולת הניתור כפי הרצוי.

2. שילוב צעדי דילוג ואיילה במקצבים שונים: שמאל – שמאל – שמאל – ימין – ימין -ימין – שמאל – שמאל –שמאל – ימין...

ימין – ימין – ימין – שמאל – שמאל – שמאל – ימין – ימין -  ימין – שמאל...

שמאל – שמאל – שמאל – ימין – שמאל – שמאל – שמאל – ימין – שמאל...

ימין – ימין- ימין – שמאל – ימין- ימין- ימין- שמאל – ימין....

שמאל – שמאל – ימין – ימין – שמאל – שמאל – ימין – ימין...

ימין – ימין – שמאל – שמאל – ימין –ימין – שמאל – שמאל...

הערה: בכל תרגיל מסוג זה חשוב לדרוש מהתלמיד להתחיל את השילובים מדי פעם ברגל האחרת ולכן רשמתי שילובים המתחילים ברגליים השונות. השאיפה היא להגיע לזמן שהיה אחיד באוויר בלי קשר לרגל המנתרת. לצורך העניין ניתן להשתמש באמצעים אקוסטיים כמו מחיאות כף או תיפוף כדי להבטיח מקצב אחיד.

3.      שילוב צעדי דילוג ואיילה עם משקוליות יד קטנות

4.      שילוב צעדי דילוג ואיילה במקצבים שונים עם נחיתה בשתי רגליים על מזרן קפיצה לגובה.

5.      שילוב צעדי דילוג ואיילה המבוצעים על משטחים שונים (דשא, חול, מזרנים). הדבר מחייב שמירת איזון, שליטה במקצב וקואורדינציה טובה.

6.      הרצה של 5-3 צעדים, צעד דילוג ואחריו צעד איילה. הנחיתה בבור על הרגל החלשה. זהו למעשה שילוב של שני הצעדים הראשונים בקפיצה המשולשת. על התלמיד להקפיד שגם הצעד השני יהיה ארוך וכבר בשלב זה כדאי להדגיש במחיאות כפיים את מקצב הצעדים של התלמיד.

7.      אותו תרגיל אך הנחיתה בצעד השני על מסלול ההרצה ואחריו ממשיכים בריצה קלה עוד מספר צעדי ריצה קפיציים.

הערה יש לסמן (הן בבור והן על מסלול ההרצה) את המקום המיועד להנחת הרגל לאחר המעוף השני כדי להבטיח את היחס הרצוי בין אורכם של שני הצעדים הראשונים. הסימון יכול להיות על ידי חישוקים, או אמצעי עזר דומה. יש להקפיד על הנחה פעילה ונמרצת של הרגל המנתרת על המסלול בכל ניתור, לאחר כל מעוף.

8.      הרצה של 7-5 צעדים וקפיצה לרוחק בסגנון צעד עם ניתור על הרגל החלשה יותר. זה למעשה תרגול של הצעד השלישי במשולשת.

9.      הרצה של 7-3 צעדים – צעד איילה וקפיצה לרוחק עם נחיתה בבור (שני הצעדים האחרונים במשולשת).

תרגילים ללימוד הקפיצה במתכונתה התחרותית

לאחר שהתלמידים שולטים במרכיבים הנדרשים לקפיצה המשולשת ניתן ללמד את הקפיצה במתכונתה התחרותית. שילוב כל המרכיבים הטכניים כגון עיצוב הטכניקה התחרותית מתבצעים תחילה בתנאים מקלים, שיאפשרו לבצע בשלמותה את המיומנות המורכבת כל כך. ניתן להקל על התלמידים את ביצוע המיומנות, תחילה מהמקום ואחר כך מהרצה קצרה ובינונית במהירויות המאפשרות שליטה מלאה על הביצועים. מספר תרגילים מומלצים:

1.      קפיצה משולשת מהמקום. מסמנים את העקבות שהתלמיד הותיר בשני הצעדים הראשונים תוך תשומת לב מיוחדת לצעד השני.

2.      קפיצה משולשת מהרצה של 7-5-3 צעדים. הדגש יושם לסירוגין על הצעדים השונים (פעם על הדילוג, פעם על צעד האיילה ופעם על הקפיצה). המורה ימליץ על תרגילי עזר שתוארו בהתאם לצורך.

3.      אותו תרגיל עם סימון הצעדים הראשונים.

4.      אותו תרגיל עם הארכת ההרצה עד 11-9 צעדים.

5.      אותם תרגילים בתנאי תחרות קבוצתית או כיתתית.

שיפורים טכניים

בתנאים של בית הספר אין סיבה מיוחדת להעמיק בשיפור הסגנון אך כאשר מחליטים לקדם את יכולת התלמידים בקפיצה המשולשת יש לתת תשומת לב לכל המרכיבים הטכניים ובמיוחד לשיפור הניתורים והמעופים, ההתמצאות באוויר והנחיתות הפעילות והנמרצות. כל זאת המידה משמעותית יותר מאשר ביתר מקצועות הקפיצה בהם מרכיב טכני מסוים משפיע באופן משמעותי על ההישג. הכיוונים בהם ניתן לקדם את התלמידים בלי להגיע למשמעת אימונים מיוחדת הינם:

1.      שיפור מתמיד של יכולת ומיומנות הניתור במקביל לטיפוח המרכיבים הרלוונטיים של הכושר הגופני.

2.      שיפור שלושת צעדי הקפיצה לפי הערכת המורה או המאמן. ניתן לשפר כל אחד מהצעדים בנפרד, להשפיע על שילוב צעדים מסוימים לפי הצורך או לחפש את היחס המתאים בין אורך הצעדים  (בעיקר שני הראשונים) במסגרת של קפיצה מאוזנת כדי להגיע ליעילות שתאפשר צעד שלישי טוב.

3.      קביעת ההרצה המתאימה לכל תלמיד כאשר אחר כך יש להתרכז בניצול המהירות האופקית שהושגה בהרצה ובביצוע יעיל של הניתור והצעד הראשון. באימונים יש להפנים את אפיוני הריצה כגון אורך ההרצה, השגה הדרגתית של המהירות האופטימלית, הדיוק והיציבות בריצה, מקצב הצעדים האחרונים, התאמת הניתור למהירויות ההולכות וגדלות בלי לפגוע בביצוע הטכני ובלי להפסיד מהמהירות האופקית.

4.      שיפור מתמיד בביצוע השלם של הקפיצה. על המורה להתייחס בעיקר לצורת התנועה ולמקצבה בתנאי הרצות שלמות כפי שמתבטא הדבר בתחרויות.


זהו עיבוד של המאמר המקורי שהופיע במגזין "עולם הריצה", גיליון 71, עמודים 10 – 12, אוקטובר-דצמבר 1994. המאמר המקורי מכיל גם איורים ורשימת מקורות שלא צורפו כאן.


לחצו כאן לקריאת הקפיצה המשולשת, חלק א'

לחצו כאן לקריאת הקפיצה המשולשת, חלק ב'


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.