דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | אתלטיקה | 26/04/2015

אימוני גובה של אלופים אולימפיים

אתלטי צמרת במקצועות סבולת כמו ריצה למרחקים ארוכים, הליכה ספורטיבית, רכיבה על אופניים ושחייה, מרבים לצאת למחנות אימונים בתנאי גובה. יש המבקרים גישה זו וטוענים כי בתנאי גובה לא ניתן להגיע לעומסי אימון כמו בתנאי השוררים ב"גובה פני הים" ולכן הוצעה גישה אחרת לאימוני גובה: לשהות במחנה אימונים בתנאי גובה אך את האימונים לבצע ב"גובה פני הים". התגובות הפיסיולוגיות לאימונים ולשהות  בתנאי גובה (בגובה של כ- 2000 מטר מעל פני הים) קשורות לביצועי סבולת: עליה בריכוז ההמוגלובין בדם, שיפור התהליכים במיטוכונדריה ושיפור היכולת להתמודד עם ריכוזים גבוהים של חומצת חלב בדם.

במחקר שבוצע באיטליה מתועדים מחנות אימונים של שני אתלטים שזכו במדליות אולימפיות במשחקים האולימפיים אתונה 2004: רץ המרתון סטפנו בלדיני (Stefano Baldini) וההלך ל-20 ק"מ איבאנו ברונטי (Ivano Brugnetti). כמה נתונים על האתלטים מובאים בטבלה מספר 1:

 

סטפנו בלדיני (מרתון)

איבאנו ברונטי (20 ק"מ הליכה)

שנת לידה

1971

1976

גובה (מטר)

1.76

1.75

משקל (ק"ג)

58

59

צריכת חמצן מרבית (מ"ל/ק"ג/דקה)

82.3

75.0

מהירות התקדמות ב-צח"מ (קמ"ש)

22.8

16.0

שיא אישי בקריירה

2:07:22 שעות (2006)

1:19:36 (2007)

ההישג הטוב ב-2004

2:08:37

1:19:40

קצב התקדמות בשיא (דקות לק"מ)

3:01

3:59

קצב בשיא (אחוזים מצח"מ)

86.7

93.7

אזור קצב אימונים 1 (80-70% מקצב תחרות)

3:47 – 4:20 דקות לק"מ

5:00 – 5:42 דקות לק"מ

אזור קצב אימונים 2 ( 90-81% מקצב תחרות)

3:22 – 3:44 דקות לק"מ

4:26 – 4:56 דקות לק"מ

אזור קצב אימונים 3 (91% ומעלה מקצב תחרות)

3:20 דקות לק"מ או מהר יותר

4:23 דקות לק"מ או מהר יותר

 

נותחו 9 שבועות רצופים של אימונים: שבועות 3-1 ב"גובה פני הים", שבועות 6-4 בעיר ססטריירה בהרי האלפים הנמצאת בגובה 2090 מ' מעל פני הים, ושבועת 9-7, אחרי החזרה לאימונים ב"גובה פני הים".

נתונים על קילומטראז' ואחוזים אימונים ב"אזורי הקצב" מופיעים בטבלה מספר 2:

 

שבועות

קילוטמראז' (ק"מ ל-3 שבועות)

אחוז אימונים באזור קצב 1

אחוז אימונים באזור קצב 2

אחוז אימונים באזור קצב 3

סטפנו בלדיני

שבועות 3-1

 

600

75.6

14.5

9.9

שבועות 6-4

 

652

74.7

7.4

17.9

שבועות 9-7

554

47.5

33.8

18.7

איבאנו ברונטי

שבועות 3-1

391

14.2

55.0

30.8

שבועות 6-4

 

435

19.5

51.7

28.7

שבועות 9-7

280

30.4

33.9

35.7

 

תוצאות התחרויות של בלדיני לפני מחנה האימונים בגבהים ואחריו:

7 ימים לפני מחנה בגובה – 10 ק"מ – 28:10

3 ימים אחרי מחנה אימונים בגובה – 10 ק"מ – 27:53

21 ימים אחרי מחנה אימונים בגובה – מרתון אולימפי – 2:10:55

תוצאות התחרויות של ברונטי לפני מחנה האימונים בגובה ואחריו:

20 ימים לפני המחנה – 10 ק"מ – 39:54

8 ימים לפני המחנה – 20 ק"מ – 1:22:06

10 ימים אחרי המחנה – 10 ק"מ – 38:23

26 ימים אחרי המחנה – 20 ק"מ אולימפי – 1:19:40

הנתונים מדגימים ששני אתלטים מנוסים אלה, הצליחו לשמור במחנה האימונים בגבהים על  היקף ואינטנסיביות אימונים שאינם  נופלים  מאלה שהיו רגילים בהם לפני המחנה. מאחר שהאימונים במחנה התנהלו בסביבה דלה בחמצן, סביר להניח שהאינטנסיביות היחסית (אחוז מצריכת החמצן המרבית) בגבהים הייתה גבוהה יותר (מאחר שלא דווחו נתונים פיסיולוגיים כלשהם זה נשאר בגדר השערה סבירה).

במאמר מנותחים גם כמה אימונים שבוצעו לפני המחנה ואחריו. האימונים  העיקריים בשבוע של בלדיני, אימונים  באזור קצב 3 היו: שבוע 1 – עשר פעמים 4000 מ' בקצב 2:40 עם 200 מ' ריצה להתאוששות; שבוע 2 – חמש פעמים 4000 מ' מ' בקצב 3:02 עם 3 דקות הפסקה; שבוע 3 – עשר פעמים 1000 מ' בקצב 2:50 עם 400 מ' התאוששות. במחנה: שבוע 4 – חמש פעמים 4000 מ' על 3:03 עם 3 ד' הפסקה; שבוע 5 – חמש פעמים 3000 מ' בקצב 3:06 עם 3 ד' הפסקה; שבוע 6 – 14 ק"מ בקצב 3:05.; אחרי המחנה: שבוע 7 – 10 ק"מ – 27:53; שבוע 8  - ארבע פעמים 5000 מ' על 3:04, עם 1000 מ' להתאוששות; שבוע 9 –  חמש פעמים 2000 מ' על 3:03 עם דקה הפסקה.

המחברים מציינים כי לא כל המחקרים שבוצעו על השפעת אימוני גובה הראו שיפור בערכים פיסיולוגיים או בהישגים. לדוגמה, במחקר אחד על רוכבי אופניים שביצעו מחנה אימונים בגובה לא נמצא שינוי בממוצע ההישגים של הקבוצה אחרי אימוני הגובה אך הייתה שונות גדולה: חלק מהרוכבים קבעו הישגים מעולים ואחרים הישגים חלשים מאד לרמתם...במחקר שבוצע על שחיינים נמצאה ירידה בהישגים למרות עלייה של 3.8% בהמוגלובין. מחברי אותו מחקר העלו את ההשערה כי השחיינים לא הצליחו להגיע לאותם עומסים בגובה אליהם היו רגילים "בגובה פני הים". במחקר שבוצע על קבוצת רצים שהתאמנו בגובה 2300 מ' בעוצמה של לא יותר מ-75% מצריכת החמצן המרבית, לא נמצא שיפור בהישגים ויתכן כי עוצמת אימונים כזו אינה מספיקה כדי לחולל שינוי.

לדעת מחברי המחקר, אחת הבעיות  באימוני הגובה היא אכן שהספורטאים לא מצליחים לשמור על עוצמות אימון אבסולוטיות -  עוצמות אימון דומות לאלו שהם מבצעים בגובה פני הים. יתכן שהצלחתם של בלדיני  וברונטי נובעת מכך שהם הצליחו לשמור על עוצמת האימונים שלהם.

יצוין כי שני האתלטים עברו בהצלחה כמה  מבדקי סימום (מבדקי פתע ומבדקים בתחרות, מבדקי דם ושתן): שניים לפני המחנה, אחד במהלכו, אחד באיטליה אחרי המחנה ושלושה מבדקים במהלך המשחקים האולימפיים באתונה.

כאמור, בלדיני קבע  בשנת 2004 הישג של 2:08:37, כאשר סיים רביעי במרתון לונדון בחודש אפריל.   את הזמן שקבע במרתון האולימפי באתונה (2:10:55 ב-29 באוגוסט) אי אפשר להשוות להישג בלונדון או לכל הישג אחר, היות שהמסלול במרתון הקלאסי מהעיר מרתון אל אצטדיון השיש באתונה כולל בתוכו כמה עליות והתחרות האולימפית התקיימה בו ביום חם בו הטמפרטורה הייתה מעל 30 מעלות. במרתון השנתי הנערך שם  בחודשי הסתיו (אוקטובר או נובמבר) נקבע רק בשנת 2014 זמן  מעט טוב יותר (2:10:37).

אחת הבעיות במחקר מעין זה היא שהוא מדווח על שני סיפורי הצלחה אך לא מנדב פרטים על ספורטאים אחרים שקרוב לוודאי שהו גם כן במחנה. איטליה יוצגה במשחקי אתונה 2004  גם על ידי שני רצי מרתון נוספים (סיימו במקומות 9 ו-52) שתי רצות מרתון (סיימו במקומות 10 ו- 16), עוד שני הלכים ל-20 ק"מ (אחד סיים במקום ה-13 והאחר לא סיים), הלך אחד ל-50 ק"מ (נפסל), ו-3 הלכיות ל- 20 ק"מ (סיימו במקומות 6, 11 ו-18).

מקור:

Lorenzo Pugliese, Fabio R. Serpiello, Grégoire P. Millet, and Antonio La Torre. Training Diaries during Altitude Training Camp in Two Olympic Champions: An Observational Case Study. Journal of Sports Science & Medicine. 2014 Sep; 13(3): 666–672. Published online 2014 Sep 1.


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.