facebook tracking pixel
חיפוש סגור

פיתוח חשיבה יצירתית במחוננים באמצעות העשרה ספורטיבית

פיתוח חשיבה יצירתית במחוננים באמצעות העשרה ספורטיבית

פיתוח חשיבה יצירתית במחוננים באמצעות העשרה ספורטיבית

מאת: ד"ר אריה יעקבי

מערכת החינוך הפורמאלית בישראל, כמו בכל העולם המערבי, מתייחסת למחוננות בעיקר בהיבט של יכולת הכרתית. כל תלמידי ישראל מאובחנים בכיתה ג' במבחן IQ שבוחן את היכולת הקוגניטיבית. מחוננים בתחומים אחרים ממבדק ה- IQ אינם עוברים תהליך מיון ואיתור מובנה וכולל, כך שרק באופן אקראי או מקרי עשויים תלמידים אלו להתגלות. בעשרים השנים האחרונות הובילו מספר חוקרים ובראשם Gardner (1993) חלוקה של המחוננות לתת קטגוריות. על פי חלוקה זו קיימים מספר תחומים שבהם ניתן ביטוי למחוננות. אחת מהן היא האינטליגנציה הספורטיבית. בעולם קיימות מספר שיטות לאיתור ומיון מחוננים בתחום הספורטיבי ורצוי שגם בישראל יתקיים תהליך מובנה של איתור מחוננים בתחום התנועתי-גופני. ללא תהליך מובנה וכולל עלולים מחוננים רבים לא לגלות את יכולתם, כך שבאופן אישי ובאופן לאומי יהיה בזבוז הפוטנציאל שיוביל לתת הישגים ולחוסר של הגשמה עצמית.    

כל מקצוע ספורטיבי דורש שני מרכיבים עיקריים והם היכולת הגופנית והיכולת ההכרתית. מקצועות ספורט המתאפיינים בעיקר ביכולת תנועתית המורכבת מכושר גופני ומיכולת עצבית שרירית, כגון הטלת כדור ברזל, אין משמעות ליכולות הטאקטית-הכרתית. קיימים ענפי ספורט המאופיינים במיומנויות סגורות, כגון הדיפת כדור ברזל וריצת מאוץ למרחק של 100 מטר. בתחרות שכזו על הספורטאי להאיץ לשיא מהירות ולרוץ את המרחק הנתון במינימום זמן ללא כל צורך במחשבה ומבלי לברור כל דרכי פעולה נוספות או אחרות. לעומת זאת במקצועות ספורט רבים אחרים, במקביל ליכולת הגופנית קיימת משמעות רבה לטאקטיקה שכוללת מספר רב של יכולות הכרתיות. ענפי ספורט אלו מאופיינים במיומנויות פתוחות. במקצועות אלו נדרש הספורטאי לקבל מספר רב של החלטות קוגניטיביות המובילות לתוצר תנועתי וכל זאת במגבלות של זמן ומרחב ובסביבה משתנה. ענפי ספורט המאופיינים במיומנות פתוחות מצריכות את המשתתף לבחור בדרך פעולה היעילה ביותר למצב הנתון מתוך מגוון עצום של אופציות אפשריות לפעולה. במשחקי הכדור, משחקי התנועה הקבוצתיים ובמקצועות הקרב, על הספורטאי לעבד כמות אינפורמציה עצומה, לקבל החלטות נכונות, ליישם את ההחלטות ההכרתית באופן מוטורי ולהמשיך למשימה הבאה באופן שוטף ורציף. לדוגמא במשחק הכדורסל הספורטאי המוביל כדור בהתקפה מעבד אינפורמציה עצומה בזמן נתון. ספורטאי זה בורר בכל שבריר שניה דרכי פעולה המתאימות לסיטואציה העכשווית במהלך המשחק. הביצוע הגופני נשען על קבלת החלטות מתוך שיכלול כל האינפורמציה שכוללת לדוגמא את מיקומם של שחקני הקבוצה היריבה, מיקום הכדור, מהירות הכדור, אופציות מסירה או הקליעה בהתאם למרחק מהסל והמרחק מהשחקן השומר ועוד.

תוצר של פעילות ספורטיבית וירטואוזית מתאפיינת ביצירתיות ובדרך ייחודית של קבלת החלטות שאינה דומה לדרך חשיבה שבלונית ומקובעת. הצלחה או כישלון בביצוע המיומנות הפתוחה תלויה במידה רבה לא רק בתנועה הקואורדינטיבית אלה גם בתהליך הקוגניטיבי של קבלת ההחלטות. מכאן ניתן לנסות ולאתר את החלקים הקוגניטיביים אשר שולטים ביצירתיות מחשבתית ובדרכים הייחודיות בקבלת החלטות שאינן ניתנות לצפייה מראש. נמצא שספורטאים מנוסים מפתחים "סכמת ציפייה", בעזרתה הם מסיקים על העומד לקרות מתוך מספר אפשרויות שעשויות להתרחש. במחקר שלMcLedo & Jenkins (1991) נמצא ששחקני קריקט ובייסבול מסוגלים לתזמן תגובת חבטה בדיוק של 2 אלפיות השניה, לעומת אוכלוסייה רגילה בה הדיוק בתזמון הוא 10 אלפיות השניה. נמצא שבתנאי מעבדה זמן התגובה המינימלי לגירוי ויזואלי, (לא בחבטה) של שחקני הקריקט שווה לזה של כלל האוכלוסייה, 200 אלפיות השניה. מכאן ניתן להסיק שספורטאים מצליחים לצפות תהליכים המתרחשים ביתר דיוק, וללא קשר לזמן תגובה מינימאלי.

ניתן לשער שבתחום הספורטיבי מחוננים יפתחו יכולות קוגניטיביות איכותיות ויצירתיות מחשבתית הטובה באופן מובהק בתחומם ביחס לשאר האוכלוסייה. ההבדלים הללו בין מחוננים ובין שאינם מחוננים מעוררים מספר שאלות מחקריות. לדוגמא באיזה אופן מתבטאת המחוננות בתחום הספורטיבי והתנועתי? כיצד מתקיים תהליך קבלת ההחלטות וביצירתיות במהלך משחק ופעילות ספורטיבית? האם הביטוי של קבלת החלטות בתנאי משחק ולחץ תלויים במבנה האישיות? מה מידת ההשפעה של הריכוז, החרדה ומיקוד הקשב על קבלת ההחלטות והיצירתיות? באילו אסטרטגיות קוגניטיביות משתמשים המחוננים במהלך משחק תנועתי? האם כל הספורטאים מסוגלים ללמוד אסטרטגיות של חשיבה יצירתית בתנאי אימון ומשחק? ועוד.  

על פי Memmert (2006) קיימים מספר מחקרים שבחנו את היכולות של מחוננים בחשבון ובמוסיקה אבל לא נמצא כל מחקר שבחן את היכולות הספורטיביות שלהם. למעשה לא קיימת כל תיאוריה המובילה להתפתחות בתחום הגופני-ספורטיבי אצל מחוננים. ניתן לשער שקיימת חשיבות יתרה לחשוף את המחונן למגוון רחב של פעילויות תנועתיות וספורטיביות בדומה לכלל האוכלוסייה. כל זאת היות ולמידה ואימון מוטורי מצריכים שליטה ופיתוח בלתי פוסק של קואורדינציה ושל פעילות תנועתית מגוונת. הגוון הזה מתבטא החל מתחושת הכדור והקואורדינציה ועד לשימוש בכדורים שונים, כגון כדורגל, כדורסל, כדוריד, כדור טניס וכו'. מכאן שחשיפה למספר מקצועות ספורט הכוללים מיומנויות שונות מאפשרת יצירתיות באמצעות ההעברה חיובית בין מקצוע אחד למשנהו. בהעברה חיובית המבצע מיישם בהצלחה דפוס של מיומנות ממקצוע ספורטיבי אחד למקצוע דומה. העברה חיובית היא היכולת לזהות ולמסור לשחקן עמית פנוי וללא שמירה, הממוקם במצב נוח להבקעת שער במשחק כדורגל וליישם ביצוע זהה של מסירה גם במשחק הכדורסל. לעומת זאת בהעברה שלילית שחקן עלול לזרוק כדורסל בדומה לתנועה המבוצעת במהלך זריקה במשחק כדוריד, מה שיגרום לאי הצלחה בביצוע.

בעקבות הידע המאוד מוגבל בחקר המחוננים והיכולת הספורטיבית נעשו מספר מחקרים במהלך השנים האחרונות ונמצא שקיים הבדל בין מחוננים ללא מחוננים ביצירתיות. נמצא שילדים מחוננים למדו ויישמו את הביצוע טוב יותר מאשר ילדים שאינם מחוננים כשהביטוי ליצירתיות היה באמצעות קשב (attention). נמצא גם שדרך קבלת ההחלטות הקוגניטיביות הייתה שונה בין המחוננים ללא מחוננים (Seung-Hyun, & et al. 2007). ההנחה היא שהמחוננים פעלו בדרך של אוטומציה מחשבתית שהגבירה את מהירות המחשבה ואת יעילותה.

על פי המחקר של Memmert (2006) למידה מוטורית דורשת זמן ארוך יותר מאשר למידה קוגניטיבית, לכן המחקר הספציפי ערך חצי שנה. נבדקו 13 ילדים מחוננים לעומת 15 ילדים לא מחוננים בגיל ממוצע של 8.2 ללא כל ניסיון של משחקי קבוצה. נבדקו שלושה משתנים טאקטיים במשחק הקבוצתי המורכבים מתמיכה ואוריינטציה מרחבית, השגת יתרון על היריב והובלת הכדור אל המטרה (יעילות). כל הנבדקים עברו תהליך של לימוד ואימון טאקטי במפגש חד שבועי באורך של שעה, למעט קבוצת הביקורת. הנבדקים לא השתתפו בפעילות גופנית נוספת למעט שיעורי בחינוך הגופני הסדירים בבית הספר. תוכנית האימונים כללה מגוון רחב של מיומנויות מוטוריות ואפשרה ביטוי והעברה חיובית בין משחקי הכדור והמחבט השונים. הזמן לפעילות חולק באופן שווה בין פעילות הידיים, הרגליים והמחבט. במהלך תוכנית האימונים הושם דגש שהנבדקים יקבלו את הטכניקה הבסיסית כך שהחשיפה תעשה בדרך של גילוי עצמי של האסטרטגיה והטאקטיקה. על המורה היה לתת את חוקי המשחק ולא לחלק הוראות טאקטיות שעלולות היו להגביל את היצירתיות של הנבדקים. הושם דגש על כך שהלמידה תלווה בהנאה מהפעילות ולכן הלמידה התבצעה בדרך המשחק. למידה דרך המשחק היא היעילה ביותר בגילאי 7 -12 היות וזו מגבירה את המוטיבציה האינטרינזית.  

הילדים נבדקו במיומנויות המדמות מהלכי משחק שבהם יש צורך בפיתרון חשיבתי-טאקטי. נבדקה תנועת הילדים ללא כדור בתחומי המגרש וניצול שטחים פנויים. כל מהלכי המשחק צולמו ונותחו על ידי מומחים (איור מספר 1). המומחים ניקדו את הביצוע בשני משתנים:

  1. מקוריות (Originality) – נמדדה באמצעות ביצוע לא שגרתי וחדשני
  2. גמישות מחשבתית (Flexibility) - נמדדה באמצעות מגוון הביצועים

 

פיתוח חשיבה יצירתית במחוננים באמצעות העשרה ספורטיבית

Figure 1. An overview of the game-test situations ‘Off-the-ball movement’ and ‘Identification of gaps’

 

נמצא שלא חל שיפור ביצירתיות של המחוננים בקבוצת הביקורת, זו הקבוצה שלא עברה את תהליך האימון. לא נמצא שיפור ביצירתיות גם בקבוצת הביקורת השנייה, קבוצת הלא מחוננים, שעברה את תהליך האימון במהלך של חצי שנה. למרות ממצא זה יש מחקרים קודמים שמהלך תוכנית אימון שערכה שנה וחצי גם ציבור הלא מחוננים גילה שיפור מובהק ביצירתיות בעקבות תהליך אימונים מובנה.

 

ההנחה שהמחוננים שעברו את תהליך האימון השתפרו ביצירתיות עקב היכולת הקוגניטיבית למקד את הקשב במטרה. השערה זו הוכחה במספר מחקרים שמצאו שבעלי הישגים גבוהים במיקוד קשב הם גם יצירתיים יותר. היכולת למקד קשב היא נגזרת של אינטליגנציה קוגניטיבית, כך שתהליכי המחשבה של המחונן עוברים למהלך של אוטומציה ומתפנה קשב עבור משימות מקבילות אחרות.

 

 

מקורות

 

1. Gardner, H. (1993). Multiple Intelligences: The Theory in Practice. New York: Basic Books.

2. McLedo, P. & Jenkins, S. (1991). Timing accuracy and decision time in high-speed ball games. International Journal of Sport Psychology, 22, (3/4): 279-295

3. Memmert, D. (2006). Developing creative thinking in a gifted sport enrichment program and the crucial role of attention processes. High Ability Studies. Jun, Vol. 17 Issue 1, p. 101-115.

4. Seung-Hyun Jin, Soo Yong Kim, Kyung Hee Park, Kil-Jae Lee. (2007).  Differences in eeg between gifted and average students: Neural complexity and function cluster analysis. International Journal of Neuroscience. Aug, Vol. 117 Issue 8, p. 1167-1184.

מאמרים רלוונטים נוספים

פיתוח חשיבה יצירתית במחוננים באמצעות העשרה ספורטיבית

23/07/2018

פיתוח חשיבה יצירתית במחוננים באמצעות העשרה ספורטיבית

קרא עוד

תזונה נכונה וספורט

29/07/2018

תזונה נכונה וספורט

קרא עוד

מערך שיעור לגיל הרך

24/07/2018

מערך שיעור לגיל הרך

קרא עוד

הכשרתון 60 תקצירים

23/07/2018

הכשרתון 60 תקצירים

קרא עוד

הוראה פרטנית

23/07/2018

הוראה פרטנית

קרא עוד

דוגמא לתכנון פעילויות ממוקדות להשגת מטרה לימודית

23/07/2018

דוגמא לתכנון פעילויות ממוקדות להשגת מטרה לימודית

קרא עוד