facebook tracking pixel
חיפוש סגור

אריה יעקבי | ספורט אתגרי | 08/11/2013

קורס מצבי חרום SIV באולי-דניז טורקיה

קורס מצבי חרום SIV באולי-דניז טורקיה

מאת: אריה יעקבי

מרצה במכללה האקדמית בווינגייט, ומדריך מצנחי רחיפה

  

זמן רב רציתי  לעבור את קורס מצבי החרום. החברים שעברו קורס זה המליצו עליו  בחום והמדריכים בטח ובטח. הגעתי להחלטה שבתאריך ה-15/9/2005 אצא לטורקיה לעשות את הקורס עם ג'וקי סנדרס שהוא אחד מהטסים המובילים בעולם בתחום זה, ושזו השנה ה-12 שהוא מדריך בקורס בטורקיה. רצון לחוד ומציאות לחוד. מתברר שטיסות לעיר דלמן כולן מלאות עד אפס מקום, ובאין ברירה טסתי לשדה התעופה בעיר מליס שמזינה את כל הנופשים הישראלים לבודרום. טיסה קצרה של שעה וחצי, ונסיעה ארוכה של 4 שעות ואני בפאטייה. פאטייה נמצאת במרחק של חצי שעת נסיעה לעיירה אולי-דניז, בה מתקיים הקורס. פאטייה היא עיר טורקית טיפוסית עם מרינה ענקית, יאכטות מדהימות ושווקים ססגוניים. לאוהבי הארכיאולוגיה יש מערות קבורה עתיקות חצובות בסלע מימי האימפריה היוונית, תיאטרון יווני ומוזיאון. קיים גם קשר היסטורי עם המרחפים בארצנו. העיר נקראת על שם טייס חיל האוויר הטורקי שיחד עם טייס נוסף ניסו לשבור שיא מרחק בטיסה מאיסטנבול לקהיר בשנת 1914. הטיסה צלחה להם עד לדמשק שבסוריה ומשם הם טסו דרומה בצד המזרחי של הכנרת אך מתחת לגובה ההרים של רמת הגולן. ההנחה היא שבזמן הטיסה הייתה רוח מזרחית "השרקייה" שיצרה רוטור. באזור קיבוץ האון התרסק מטוסם של הטורקים. לזכרם עומדת אנדרטה במקום ההתרסקות, וזו נמצאת בחלק הדרומי של שדה הנחיתה של מבוא חמה, השדה בו כל חניכי הקורס במצנחי רחיפה נוחתים בו. הפסל של פאטייה האיש בטורקיה מרשים ומכובד ביותר, מציג את הטייס האמיץ מכונף, חגור באקדח וחובש קסדת טיסה. אחרי הסיור בניחוח ההיסטורי בעיר המחוז, דאלמוש טורקי לתיירים מוביל אותי בכביש פתלתל לאולי-דניז העיירה. תארו לעצמכם את המחזה של יער עצי מחט שהכביש מגיח מתוכו ושם למטה במפרץ עיירה קטנטונת, מוקפת משלושת הכוונים בהרים רמים והים כחול-כחול, ומעל הים מצנחי-רחיפה לרוב, העיניים לא מצליחות לקלוט את כל היופי הזה.    

הגעה למלון ההולנדי המעופף. הוא הולנדי שנשוי לאישה טורקיה יפה, וביחד הם מנהלים מלון בסגנון אמריקאי. עשיתי הכרה עם את הצוות של גו'קי: האחראי בעמדת ההמראה הוא איוון, בחור אנגלי שגר בפוקט שבתאילנד, את קורס טיסות המרחק שהוא ההמשך לקורס ה-SIV מעביר בחור וולשי בשם כריס, ואת ההערות של גו'קי בסירה בזמן שאנחנו מתרגלים באוויר, רושמת מארי. צוות בריטי, מסביר פנים ועוזר.

אנחנו שבעה מכל רחבי העולם, חמישה גברים ושתי נשים, שהרוב הם אנגלים. אחד מאוסטרליה, כן-כן מאוסטרליה, שבחר לעשות את הקורס דווקא כאן, כי שמו של גו'קי, כנראה, הולך לפניו. גברת שגרה בקזאחיסטן. בעלה סיים את הקורס בשבוע הקודם, וכעט הוא זה שאחראי לבתם בת החמש.

גו'קי מסביר את תהליך הלימוד, את הנהלים ובעיקר את היכולת של כל אחד מאיתנו לעשות את הביצועים שאנחנו בוחרים לעשות באותה טיסה במעטפת האפשריות הקיימות. הטיסה הראשונה כוללת את הביצועים של b-stall, big-ears, ובסוף לעשות wing overs. עולים לג'יפ' מעמיסים את כל הציוד על הגג ולדרך. הדרך היא שביל כורכר שמוביל כל הדרך עמדת ההמראה בגובה של 1700 מטרים מעל פני הים, ויש את העמדה הגבוהה יותר בגובה של 1950 מטרים. מתארגנים להמראה בעמדה הזו, אני הראשון. הנפה הפוכה, סיבוב ריצה, בדיקת חופה תוך כדי... היא אחורה מדי, אני מחליט לבטל, אבל אני כבר בקצה העמדה, "שיט", קרסול שמאל מסתובב כהוגן בין הסלעים שבקצה. כואב, אבל ההצגה חייבת להמשך, אוסף את החופה לאט, מטפס למעלה והפעם ההנפה הרבה יותר החלטית ואני באוויר. איזה יופי... הפיק הגבוהה של הבבא –דאג, זה ההר שהמראנו ממנו וההר הגבוה באזור, משמאלי. אני טס לאורך הסכין לכוון העמדה הנמוכה יותר. עצי המחט מכסים את המורדות תחתי, ובמרחק נגיעה אני מזהה את פאטייה על שלל היאכטות והשוק המקורה. עובר את העמדה של ה-1700 מצפון וממשיך לאורך הרכס כדי לא לחטוף את הרוטור בזמן שאני חוצה דרומה לכוון הים. אחרי כ-15 דקות של טיסה רגועה אני מעל הים. שומע את ג'וקי נותן הוראת במכשיר הקשר לזה שהמריא לפני. יש לי עוד זמן להתענג על הנוף של מפרץ הכחלחל, היאכטות והמצנחים האחרים שבאוויר.  וכעת תורי, מבצע  b-stall, עוזב אך החופה נשארת במצב של deep stall, תחושה לא נוחה מקננת בי, ג'וקי מרגיע בקשר. לאחר מספר שניות החופה חוזרת למצב טיסה. החופה שלי עשתה פחות ממאתיים שעות אבל היא לא מתאימה כבר לקורס הזה, וככל הנראה לא מתאימה לטיסה כלל. הרגשת התסכול שלי עולה היות שגם בביצוע big-ears נוסף אני ניכנס שוב ל- deep stall. הבנתי שכך אי אפשר להמשיך, גם ללא דבריו של ג'וקי. בצעתי נחיתה בחוף מאוכזב עד מאד. הייתי גם עצוב כי הקרסול כאב, ועוד יותר כי אין לי חופה לעשות את הקורס. במלון גו'קי מרגיע, ממליץ על סיבוב בין מועדוני הטאנדם בחוף למצוא שם חופה מתאימה. למזלי מצאתי חופה להשכרה מתוצרת ,DHV 1-2 air wave שהיא לרמתי ומתאימה גם למשקלי. גם הקרסול זכה לטיפול של קרח וההרגשה התחילה להשתפר. למחרת היו שתי טיסות. בצענו קריסות סימטריות וא-סימטריות. בסוף כל טיסה מבצעים wing overs, ואני חשבתי לתומי שאני עושה זאת מצוין, טעיתי! יש לי עוד המון מקום לשיפור. בכל ערב יושבים בקלאב על החוף בשם "cloud 9" ובו מקרינים את הטיסות של כל אותו יום מרגע ההמראה ועד הנחיתה ובעיקר את הביצועים באוויר, זה ממש בית ספר. חברי לקבוצה השתמשו בביטויים דרמטיים להגדרת הביצועים שלי באוויר. האם יתכן שהדבר נובע  מפני שהניסיון שלהם הוא בן 35 שעות טיסה ואני כבר צברתי 400? ביום השלישי לקורס הספקנו לבצע רק טיסה אחת לפני הצהריים ואחה"צ הרוח  הייתה חזקה מדיי ואילצה אותנו לרדת ברכב מן ההר. גם למחרת הרוח הייתה  חזקה מדי. נסענו לעמדה של ה-900 מטרים, שהיא מעל עמק הפרפרים אבל גם שם התנאים לא התאימו. זה הזמן ללכת לים, לבריכה וסתם לקרוא ספר. כאשר כל הזמן העיניים מופנות למעלה, בתקווה לראות מישהו שמצליח להמריא, מה שעשוי לפתוח את התנאים גם לנו. ביום האחרון של הקורס מזג האוויר האיר לנו פנים, והצלחנו להפיק עוד שתי טיסות. בטיסה האחרונה הייתה לכל חניך בחירה חופשית לבצע את התרגילים מתוך אלה שנלמדו בקורס. בחרתי ארבעה: צלילה ספיראלית, spin עם התאוששות רגילה, spin עם התאוששות באמצעות זיקור ו-SAT. כל התרגילים האלה הביאו אותי לאושר עילאי. תחושת השליטה,  במצבים קיצוניים שכאלה,   בעצמי ובמצנח, הביאה אותי להרגשת סיפוק אדירה.

החוויה של הבאת החופה למצב קיצוני של אי טיסה והיכולת להובילה להתאוששות באופן יזום, מבוקר ובשלום, היא הסיבה לעבור קורס זה. גיליתי שהקורס עשוי להתאים גם לטייסים די מתחילים, למרות שניתן למצוא הבדל בין טייס מנוסה המבצע את התרגילים לבין הטייס המתחיל. חלק מחברי לקורס המשיכו לאירופה, לטיסות באלפים, חלקם המשיכו בקורס טיסות המרחק. אני חזרתי לארצנו הקטנטונת מלא סיפוק, הגשמה עצמית...וצילום בקרסול שגילה שיש לי שבר בעצם השוקית. היה לי חודש נטול טיסות, עם זמן לכתוב עקב הקרקוע העצמי.

 

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

מדדים פיזיולוגיים בשלוש צורות של ריצות תת-מרביות

01/04/2020

קרא עוד

הליכה, ריצה ונזק למפרקים

31/08/2013

קרא עוד

מיוקי אואהרה ולורה מויר

17/08/2016

קרא עוד

האתלטיקה בלונדון 2012, חלק א'

03/11/2012

קרא עוד

תכנית לשיפור הפעילות הגופנית והתזונה בילדים

22/05/2016

קרא עוד

מבחני כושר במדינת טקסס בארה"ב

13/09/2015

קרא עוד