ריצת 800 מ' והישגים במבחני מהירות, כוח וקפיצה

ריצת 800 מ' והישגים במבחני מהירות, כוח וקפיצה

תקציר מחקרים שבוצעו בספרד

 

מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין הישגים  בריצת 800 מ' והישגים במבחני מהירות, כוח וקפיצה.  הנבדקים היו 14 רצים ששיאיהם האישיים נעו בין  1:43.74 (רמה בין לאומית גבוהה) ל-1:58 דקות ("רמה ארצית").  הזמן הממוצע של השיאים האישיים של  הרצים היה 1:52 דקות וגילם הממוצע היה 22.9 שנים. שניים מן הרצים היו הרצים הבכירים של ספרד שייצגו אותה במשחקים האולימפיים לונדון 2012 וריו 2016.  כל הנבחנים בצעו בעבר אימוני כוח וידעו לבצע היטב את התרגילים במבחנים שנערכו להם.  המבחנים נערכו בעונת התחרויות בקיץ כאשר היו בכושר הטוב ביותר שלהם בעונה.    המבחנים נערכו בשני ימים ששבוע הפריד ביניהם. ביום הבדיקה הראשון  נערכו המבחנים הבאים: ריצת 20 מ', countermovement jump (CMJ), squat jump (JS) ו- full squat (SQ). ביום הבדיקה השני נערכו המבדקים הבאים: CMJ, ריצת 200 מ' ומדידת ריכוז חומצת חלב.  זמן ריצת 800 מ' שנלקח לצורך החישוב היה הזמן הטוב ביותר בטווח של שבועיים מהבדיקות.

 ריצת 20 מ' נמדדה באמצעות תאים פוטואלקטריים. היו 3 תאים: הראשון (נקודת התחלת המדידה) היה ממוקם מטר אחד אחרי קו הזינוק, השני במרחק 10 מטר מהראשון והשלישי במרחק 20 מ' מהראשון. לכל אתלט ניתנו שני ניסיונות ולנלקח בחשבון לצורך החישוב ההישג הטוב יותר. מבחני CMJ  ו-JS נערכו על פלטות המסוגלות לחשב את גובה הקפיצה  לפי נתוני זמן  ותאוצת הנפילה. במבחן CMJ  עומדים הנבחנים עם הידיים על המותניים, כופפים ברכיים עד לזווית של 90 מעלות ואז מנסים לקפוץ גבוה ככל האפשר. כל ספורטאי ביצע 3 ניסיונות קפיצה עם דקה מנוחה ביניהם ולצורך החישוב נלקח הערך הממוצע.  לאחר שהושלם מבחן CMJ  החלו הנבחנים במבחן JS  בו הם  בצעו במכונת סמית ניתורים לגובה עם משקל על הכתפיים. המשקל הראשון היה 20 ק"ג  ובכל קפיצה הועלה המשקל עד שהנבחנים לא היו מסוגלים להתרומם לגובה של יותר מ-20 ס"מ. לאחר סיום מבחן JS בוצע מבחן SQ, גם הוא במכשיר סמית וגם הוא עם עומסים הולכים ועולים. מבחן ריצת 200 מ' בוצע באצטדיון. נמדדה מהירות הרוח ובוצעו תיקוני זמן בהתאם לעוצמת הרוח שנמדדה.  התיקונים בוצעו לפי מודלים מקובלים. כך למשל על רוח נגדית של 1.0 מטר/שנייה, הופחתו 59 מאיות מהזמן, על רוח נגדית במהירות 2.0 מ'/ש' הופחתו 121 מאיות, על רוח גבית של 1.0 מ'/ש' הוספו לזמן 56 מאיות ועל רוח גבית  במהירות 2.0 מ'/ש' הוספו לזמן 112 מאיות השנייה. נמדדו זמנים במקטעים בנקודות 50, 100, 150 ו-200 מ' מהזינוק.  לפני הריצה בוצעה מדידת CMJ. מדידת ריכוזי חומצת חלב בדם בוצעה לפני ריצת 200 מ' ו-3 דקות אחריה.   ממוצעי המבחנים והמתאם שלהם עם זמן ריצת 800 מ' מובאים בטבלה:

מבחן

ממוצע

מתאם עם זמן ריצת 800 מ'

ריצת 10 מ' (שניות)

1.67

0.59

ריצת 20 מ' (שניות)

2.89

0.72

זמן בין 10 ל-20 מ' (שניות)

1.20

0.56

זמן ריצת 200 מ'  (שניות)

23.16

0.84

זמן  50-0 מ' בריצת 200 מ' (שניות)

6.20

0.71

זמן 100-50 מ' בריצת 200 מ' (שניות)

5.43

0.75

זמן 150-100 מ' בריצת 200 מ' (שניות)

5.56

0.81

זמן 200-150 מ' בריצת 200 מ' (שניות)

5.91

0.85

CMJ  (ס"מ)

42.6

0.69-

JS  (המשקל בק"ג  בו לא הצליח הנבחן לקפוץ יותר מ-20 ס"מ)

34.6

0.65-

SQ  ( העומס בו לא הצליח הנבחן לבצע את התרגיל במהירות 1 מטר/שנייה)

56.3

0.58-

הערה לגבי זמני ריצות 10 ו-20 מטר – הזמנים המדווחים במחקר זה לגבי רצי 800 מ' טובים יותר מאשר  הזמנים של טובי האצנים בעולם בריצת 100 מ'.  בעת ריצת 100 מ' באליפויות גדולות עוברים טובי האצנים את 10 המטרים הראשונים ב-1.83 – 1.90 שניות ואת 20 המטרים הראשונים ב- 2.89 – 2.96 שניות. הסיבה שהזמנים של רצי ה-800 טובים משל האצנים נובעת משיטת המדידה. בריצת 100 מ' תחרותית הרצים צריכים להגיב לירית אקדח המזניק והזמן נלקח מרגע יריית האקדח. זמן התגובה של הרצים ליריית האקדח הוא למעלה מעשירית השנייה. במחקר הזה הרצים לא היו צריכים להגיב לגירוי קולי ושעון הזמן הופעל אחרי  שהרצים כבר החלו בתנועתם מאחר  שקו הזינוק היה מטר אחד מאחורי השעון.

נמצא מתאמים מובהקים בין זמן ריצת 200 מ' וריכוז חומצת חלב (0.59-) וגם עם CMJ (0.57-) אולם לא נמצא מתאם מובהק בין זמן ריצת 800 מ' וריכוז חומצת חלב אחרי ריצת 200 מ'.

מהתוצאות נראה כי מהירות, כוח והספק נמצאים בקשר עם הישגים בריצת 800 מ'. מבין המבחנים שנבדקו, ריצת 200 מ' נמצאה בקשר החזק ביותר עם זמן ריצת 800 מ'  ובמיוחד זמן ריצת 50 המטרים האחרונים בתוך ריצת 200 מ'.

תוצאות מחקר זה תומכות בגישה הרואה באימוני מהירות וכוח חלק חשוב באימונים של רצי 800 מ'.

במאמר אחר של אותה קבוצה מתוארים תוצאות של המבדקים שנערכו לאותה קבוצת רצים לאורך העונה. המבדקים נערכו 5 פעמים בעונה: T1  באוקטובר, T2  בדצמבר, T3  בפברואר, T4  באפריל ו-T5  בחודש יוני.  מלבד מבדקי השדה  נלקחו מהספורטאים גם בדיקות דם כדי לעקוב אחרי שינויים בהרכב הדם שלהם. להלן תוצאות מבדקי השדה:

מבדק

T1

T2

T3

T4

T5

CMJ (ס"מ)

40.0

40.0

40.9

41.9

43.0

JS (גובה ממוצע  של הקפיצות בס"מ)

21.3

21.9

22.6

22.9

23.0

SQ (מהירות ממוצעת במטר בשנייה בה בוצע התרגיל)

1.19

1.23

1.26

1.32

1.28

ריצת 20 מ' (שניות)

2.93

2.92

2.92

2.91

2.88

ריצת 200 מ' (שניות)

-

24.12

23.89

23.48

23.26

ריצת 800 מ' (דקות ושניות)

-

-

1:55.50

-

1:53.79

 תוצאות ריצת 800 מ' ב- T3  הן התוצאות מעונת האולמות בחורף ותוצאות T5  מעונת התחרויות בקיץ.

החוקרים מציינים כי במחקר אחר לא נמצאו הבדלים במבחני כוח לאורך העונה אצל רצים למרחקים בינוניים והם משערים שההבדלים נובעים אולי מאופי אימוני הכוח. הרצים הספרדים שנבדקו במחקר זה  ביצעו  תרגילים עם מעט חזרות בעומסים בינוניים ומהירות גבוהה  בעוד הרצים במחקר האחר ביצעו אימונים עם יותר חזרות. כמו כן יתכן שההבדל נובע מכך שהרצים במחקר האחר התמחו יותר בריצת 1500 מטרים.

אחד הממצאים הבולטים מבדיקות הדם היה  ירידה בפעילות של המערכת החיסונית בתקופת הקיץ,  ולפיכך נראה האתלטים חשופים יותר להדבקות במחלות בתקופת התחרויות העיקרית.

מקורות:

  1. Beatriz Bachero-Mena, Fernando Pareja-Blanco, David Rodríguez-Rosell, Juan Manuel Yáñez-García, Ricardo Mora-Custodio, and Juan José González-Badillo. Relationships between Sprint, Jumping and Strength Abilities, and 800 M Performance in Male Athletes of National and International Levels. J Hum Kinet. 2017 Sep; 58: 187–195.

Published online 2017 Aug 1. doi:  10.1515/hukin-2017-0076

  1. Beatriz Bachero-Mena, Fernando Pareja-Blanco, and Juan J. González-Badillo. Enhanced Strength and Sprint Levels, and Changes in Blood Parameters during a Complete Athletics Season in 800 m High-Level Athletes. Front Physiol. 2017; 8: 637.

Published online 2017 Aug 31. doi:  10.3389/fphys.2017.00637

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

 

[x] סגור
כפתור צור קשר

accessibility