facebook tracking pixel
חיפוש סגור

שם השואל: Kfir Bibitko | הקטגוריה: כושר גופני | תאריך: 07/07/2020

ריכוזי לקטט אחרי ריצות 400 ו-800 מטר

השאלה:

שלום,

נשאלתי לשאלה - מה ההבדל בריכוזי הלקטט בין הריצות ל-400 ו-800 מטרים - מה הריצה היותר "קשה"

תודה

התשובה:

ההבדל במהירות הריצה בין ריצת 400  מטר לריצת 800 מטר הוא הגדול ביותר באחוזים בין שני מרחקים ריצה הכפולים באורכם. מהירות הריצה בריצת 800 מטר מהווה כ-84% ממהירות ריצת 800. במרחקים ארוכים יותר רואים ירידה קטנה יותר במהירות: מהירות ריצת מייל מהווה כ-90% ממהירות ריצת 800, מהירות ריצת 2000 מ' מהווה 92% ממהירות ריצת 1000 מ' ומהירות ריצת 10,000 מ' מהווה כ-97% ממהירות ריצת 5000 מ'.
מדידות ריכוז לקטט תלויות ברמתם של הרצים וגם בגורמים נוספים כמו נפח הדם, הזמן אחרי תום הריצה ועוד. בטבלה הבאה מובאים ריכוזי לקטט אחרי ריצת 800 מ' כפי שמופיעים במאמר:
Understanding Energy Production Mechanisms In Middle-Distance Running
הנתונים מציגים ממוצעים וסטיות תקן.

מקור

זמן ממוצע של ריצת 800 מ'

ריכוז לקטט ממוצע (מילימול/ליטר)

מספר נבדקים

Lacour et al. (1990)

1:48.4

21.9±2.1

5

Hill (1999)

2:00.2

18.1±2.2

5

Duffield et al. (2005)

2:06

12.4±1.9

9

Thomas et al. (2005)

2:00.8

17.5±1.3

5

Bosquet et al. (2005)

2:17.2

15.08±1.48

17

Billat et al. (2009)

2:09

16.9±1.9

8

Ditroilo et al. (2012)

2:14.6

13.6±1.1

72

Enrico Arcelli et al. (2012)

1:58.8

14.0±1.5

18

 


כפי שניתן לראות בטבלה, ככל שעולה רמת הרצים הם יכולים להגיע לרמת לקטט גבוהה יותר אחרי הריצה. שים לב כי אצל Lacour et al. שבדקו את הרצים ברמה הגבוהה ביותר הממוצע הוא 21.9 עם סטיית תקן של 2.1, כלומר היה שם כנראה רץ שהריכוז שלו היה מעל 24 מילימול/ליטר. ריכוזים דומים נמדדו גם אצל רצים בכירים אחרי ריצת 400 מטר.
רצי 800 מטר מווסתים את מהירות ריצתם, עם כי בניגוד לרצי מרחקים ארוכים יותר, אצלם החצי השני של הריצה כמעט תמיד איטי יותר מאשר החצי הראשון. ידועים רק שני מקרים בהם נשברו שיאי עולם בריצת 800 מ' לגברים (או ריצת 880 יארד  שהיה בה שיא רשמי עד 1977) בהם החצי השני של הריצה היה מהיר מהראשון. בכל שיאי העולם לגברים שנקבעו ב-40 השנים האחרונות בריצת 800 מ' לגברים עברו השיאנים את 400 המטרים הראשונים בפחות מ-50 שניות, החל מסבסטיאן קו ב-1981 שרץ את המרחק ב-1:41.73 עם חלוקה של 49.7 – 52.0 שניות ועד דיויד רודישה שרץ ב-2012 את המרחק ב-1:40.93 עם חלוקה של 49.28 – 51.63 שניות.
בריצת 400 מ' מטר רואים נפילה עצומה במהירות ב-100 המטרים האחרונים ומבחינה זו אפשר אולי להגיד שזו ריצה קשה יותר.  
לפי מה שפורסם אלה הם זמני הביניים לכל 100 מטר בשני שיאי העולם האחרונים לגברים
מקטע    מייקל ג'ונסון 1999    וייד ון-ניקרק 2016
   

מקטע

מייקל ג'ונסון 1999

וייד ון-ניקרק 2016

 

זמן מצטבר (שניות)

זמן למקטע (שניות)

זמן מצטבר (שניות)

זמן למקטע (שניות)

זינוק – 100 מ'

11.10

11.10

10.76

10.76

100 מ' – 200 מ'

21.22

10.12

20.54

9.78

200 מ' – 300 מ'

31.66

10.44

31.04

10.50

300 מ' – 400 מ'

43.18

11.52

43.03

11.99

 

 

אנו רואים כי אצל ג'ונסון הזמן ל-100 המטרים האחרונים היה גדול ב-13.8% מהזמן ברבע השני של הריצה ואצל ון- ניקרק זמן זה היה ארוך ב-22.6%.  בריצת 400 מ' מביאים רצי הצמרת לידי מיצוי את המאגרים האנארוביים שלהם (כולל המקורות הא-לקטיים) ואינם מקבלים עדיין תמיכה מספקת ממקורות אירוביים ולכן יש להם נפילה גדולה מאד במהירות לקראת סוף הריצה. ריצת 800 מטר כבר נתמכת  יותר על תהליכי הפקת אנרגיה אירוביים אבל גם בה יש שימוש גדול בתהליכים האנאירוביים.
מקור:
Huang Jiamin. Understanding Energy Production Mechanisms In Middle-Distance Running. New Studies in Athletics · no. 2.2015

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.