נבחרת ישראל בכדורסל באליפות אירופה לנשים, 1950

נבחרת  ישראל בכדורסל באליפות אירופה לנשים, בודפשט, הונגריה, מאי 1950

יורם אהרוני  yoramaharoni@gmail.com

כדורסלנית העבר הבולטת של נבחרת ישראל, ענת דרייגור, הקימה אתר אינטרנט בשם 'היכל התהילה כדורסל נשים ישראל' ובאמצעותו היא התחילה להעלות את סיפור חייהן של הכדורסלניות ששיחקו בליגה הראשונה בישראל ובנבחרות  המדינה. באתר אפשר למצוא כתובות, מסמכים, תמונות וראיונות מצולמים שדרייגור החלה לערוך עם כדורסלניות העבר. הרבה מהמידע המופיע ברשימה זו מבוסס על האתר של דרייגור, שהוא עדיין בראשית דרכו. שותפות למיזם של דרייגור כדורסלניות העבר שושי דמבינסקי ונירקה קניון ארבוב. גם כל התמונות המופיעות כאן הן באדיבות אתר 'היכל התהילה כדורסל נשים ישראל'.

בחודש מאי 1950 השתתפה נבחרת הכדורסל של ישראל באליפות אירופה בכדורסל לנשים.  ויכוחים רבים קדמו ליציאת המשלחת. בעיתון 'הבוקר', עיתון של מפלגת הציוניים הכללים שייצג את חוגי המרכז-ימין, שהיה מקורב למרכז 'מכבי' ושאת מדור הספורט שלו ערך אלכסנדר אלכסנדרוני, הופיע טור דעה ב-19 באפריל נגד יציאת המשלחת: "...במצב בו נמצא ענף הכדורסל בין הגברות, אסור לנו לשגר משלחת לחוץ לארץ ויש ראשית כל ללמוד ולשפר את הרמה הספורטיבית ורק אחר כך לחשוב על נסיעות לחו"ל, אבל כנראה, לא כך היא דעתם של אנשי 'הפועל'..." מעניין שב-5 במרס אותה שנה כתב אלכסנדרוני   טור על הופעת נבחרות גברים מענפי ספורט שונים בחו"ל ובו הוא נכתב בין היתר: "...ואף כי רמת הספורט בחו"ל היא הרבה יותר גבוהה מאשר רמת הספורט הישראלי עמדו ספורטאינו בכבוד נגד יריבים כה חזקים..."

 ליגת הכדורסל לנשים הוקמה רק ב-1958 ובתחילת שנות ה-50 עדיין לא היה שיתוף פעולה בין מרכזי "מכבי' ו'הפועל' אם כי בעיתוני התקופה מופיעות ידיעות רבות על מגעים לחתימת הסכם לשיתוף פעולה בין המרכזים, הסכם שנחתם בסופו של דבר רק בשנת 1951 וכונה "הסכם הפיפטי-פיפטי", כלומר שבכל נבחרת יהיו חצי מהספורטאים מ'מכבי' וחצי מ'הפועל'.

הכנת הנבחרת לא הייתה אידיאלית והנבחרת לא קיימה כל אימון משותף  לפני היציאה לחו"ל, לפי עדותה של של אחת משחקניות הנבחרת, מילכה שווורץ בראיון עם ענת דרייגור. שחקנית אחרת בנבחרת, מיה  קרפ, מספרת בראיון עם דרייגור כי בהתחלה רצו אנשי 'הפועל'  לשלוח  קבוצה משלהם ונערך מחנה אימון של שבוע בחנוכה ובו נבחרו שחקניות 'הפועל' לנבחרת ובהמשך היו אימונים בחיפה בסופי שבוע אחת ל-3  שבועות בהדרכת המאמן  דולק עמישב,  אבל בין האימונים המרוכזים  היא לא התאמנה בקיבוץ כי לא היה לה עם מי להתאמן. היא מספרת עוד כי אנשי 'מכבי' התעקשו שגם שחקניות שלהן יצטרפו למסע והוחלט כי על המגרש יהיו תמיד 3 שחקניות מהפועל  ו-2 ממכבי...

הנבחרת כללה 6 שחקניות מקבוצת מכבי תל אביב: תמר מטל,  צילה אופנטיר, טובה בורנשטיין, דליה הפנר, אהובה פלטוס ואביבה זילברשטיין, שתים  מהפועל תל אביב (רעייה ברונשטיין ויהודית שמבן),  4 שחקניות מהפועל חיפה: דבורה קמינר, לאה דטוצ'ניק, מילכה שוורץ, ואמירה הדרה, אחת מדגניה ב' (ציונה גלעדי), אחת מאשדות יעקב (מיה קרפ), אחת מעין חרוד (אורה נודל) ואחת ממשמר העמק (נירה דורון). המאמנים היו אהרן (דולק) אומשויף-עמישב (מטעם הפועל) וברוך שפרלינג (מטעם מכבי).

תוצאות המשחקים

המשחקים בבית המוקדם

14 במאי: הונגריה -  ישראל 13:95 (7:53). נקודות לישראל: שוורץ 4, טובה בורנשטיין 4, קמינר 2, רעיה ברונשטיין 2, הדרה 1.

15 במאי:  אוסטריה -  ישראל 12:32 (5:15). נקודות: קמינר 7, טובה בורנשטיין 4, קרפ 1.

16 במאי: פולין – ישראל 19:44 (7:25).  נקודות: קמינר 6, דטוצ'ניק 2, רעיה ברונשטיין 2, נודל 2, טובה בורנשטיין 2, קרפ 2, מטל 1, הפנר 1, גלעדי 1.

ישראל סיימה רביעית ואחרונה בבית ב' אחרי הונגריה, פולין ואוסטריה ובשלב השני התמודדה בבית התחתון על המקומות 12-7.

המשחקים בבית התחתון

17 במאי: שוויץ – ישראל 21:28 (6:11).  נקודות: נודל 6, טובה בורנשטיין 6, קמינר 5, דטוצ'ניק 2, מטל 2.

18 במאי: רומניה – ישראל 21:41 (9:27). נקודות: קמינר 7, מטל 5, רעיה ברונשטיין 3, קרפ 3, נודל 2, טובה בורנשטיין 1.

19 במאי: בלגיה – ישראל 28:50 (11:22). נקודות: קמינר 12, קרפ 7, רעיה ברונשטיין 5, טובה בורנשטיין 2, מטל 2.  

20 במאי: ישראל – הולנד 21:39 (11:9). נקודות:  רעיה ברונשטיין 11, נודל 10, קרפ 7, קמינר 5, גלעדי 2, טובה בורנשטיין 2, שוורץ 2.

הדירוג הסופי של הנבחרות באליפות:  1) ברה"מ; 2) הונגריה; 3) צ'כוסלובקיה; 4) צרפת; 5) איטליה; 6) פולין; 7) רומניה; 8) בלגיה; 9) שוויץ; 10 אוסטריה;;11) ישראל; 12) הולנד.

בעיתון "הבוקר"  מיום ראשון 21 במאי  תחת הכותרת 'הפסדים גדולים של נבחרת כדורסל בהונגריה',  כתוב בין היתר "... הקוראים בוודאי יזכרו את פרשת יציאת הנבחרת הזו לחוץ לארץ ואת עמדת עיתוננו בקשר לכך. אמרנו אז בפירוש שאין מקום לשיגור משלחת שרמתה נמוכה בהרבה מהרמה הבינלאומית. מי שראה את הופעת הכדורסלניות הללו: הן מ'הפועל" והן מ'מכבי' שמהן הורכבה הנבחרת הישראלית  ודאי נוכח שמשחקן עודנו פרימיטיבי ועליהן ללמוד הרבה הרבה עוד בארץ בטרם תוכשרנה להופיע במסגרת משחקים בינלאומיים. כל האזהרות הללו לא הועילו והמחלקה לתרבות הגוף נתנה היתר יציאה לנבחרת הזאת ומוזר הדבר, שבתחילה דווקא התחשבה המחלקה במצב האובייקטיבי וסירבה להרשות את היציאה ורק אחרי לחץ מצד כל מיני גורמים ואחרי התייעצויות שונות ניתנה בסופו של דבר הרשות ליציאת המשלחת שבוודאי אינה מביאה לנו כבוד. טענת ראשי המשלחת שנבחרת זו נסעה ללמוד היא ילדותית בהחלט אם ניקח בחשבון שהנבחרת השוהה כעת בבודפשט כוללת שחקניות המחוסרות לגמרי לא רק הבנה טכנית להופעה במשחקים כה חשובים אלא אף ניסיון בהתמודדות עם קבוצות זרות..."

בעיתון "מעריב" מיום ראשון 21 במאי כתוב תחת הכותרת: "לא אחרונים": "נבחרת כדור הסל של ישראל בנות לא תפסה את המקום האחרון באליפות אירופה שנסתיימה בבודפשט. אנו מציינים זאת מאחר שהדעה הייתה אחרת. הולנד תפסה את המקום  בסוף הרשימה.  ישראל תפסה את המקום ה-11. בתחרות השתתפו בסך הכל – 12 מדינות."

ב"על המשמר" לא מצאתי דיווח על האליפות אבל ביום שישי 19 במאי  אפשר למצוא עדות לכך שהייתה קיימת פעילות כדורסל של נערות: "משחקי הגמר לכדורסל לנערות במסגרת האליפות התשיעית של הפועל ייערכו היום ומחר בחדרה וישתתפו הקבוצות שפילסו דרכן למשחקי הגמר בשלבים המוקדמים: אשדות יעקב, גניגר, מעברות ות"א."

 בעיתון "דבר" של ההסתדרות (כמובן מקורב ל'הפועל') מובאות ביום שישי 19 במאי תוצאות ארבעת המשחקים הראשונים וכתוב: "כתבנו המיוחד שעם משלחת הכדורסל בבודפשט מטלגרף: אנו מתארים לעצמנו את מצב רוחכם עם תוצאות משחקינו אולם היאזרו בסבלנות וחכו למכתב", והעורך מוסיף: "נחכה, איפוא, למכתב...". יותר משבוע אחרי האליפות, ביום רביעי ה-31 במאי הופיע ב'דבר' טור תחת הכותרת 'תשובה למקטרגים'. על הטור חתום: "מיכה" וסביר להניח כי זה מיכה שמבן  גם מאחר שבהמשך יש דיווח קצר מאת חברת המשלחת  בשם יהודית (ללא ספק יהודית שמבן)  המספרת שאחרי האליפות הוזמנה הנבחרת למפגש עם הקלוב היהודי. המפגש כלל הופעת התעמלות שעליה נכתב: "...הרמה הייתה גבוהה מאד ואין זוכים אצלנו לראות הופעה כגון זו...", מרוץ שליחות ומשחק כדורסל מקוצר (פעמיים 8 דקות) שהסתיים בניצחון הנבחרת הישראלית 5:19. בטור שלו  משיב מיכה למאמרים שביקרו את הופעת הנבחרת שהתפרסמו בעיתונים 'הארץ' ו'ספורט לעם': "...משחקנו נגד הולנד היה האחרון בסדרת התחרויות וניצחנו בו בתוצאה לא גרועה מאשר הבלגיות במשחקן נגדן. פירוש הדבר שכבר במהלך האליפות הושגה אחת ממטרות הנסיעה: רכישת ניסיון בזירה הבינלאומית, יציבות ושקט קבוצתי ונראה שאף התרגלנו למקום, לצופים ולמגרש....אילו היה לנו קצת מזל בהגרלה ומשחקנו הראשון לא היה נפתח נגד ההונגריות יתכן שכל מעמדנו בדירוג היה משתנה ואין לי כל ספק שהיינו זוכים במקום התשיעי." מיכה טוען שהביקורת בעיתונים נובעת מכך שארגון המסע היה ברובו על ידי 'הפועל' ומסעות קודמים של קבוצות ספורט שאורגנו על ידי 'מכבי' לא זכו לביקורות כאלה (הוא מביא כדוגמה  מסעות של קבוצות אתלטיקה וטניס-שולחן שיצאו מטעם 'מכבי').

בסופו של דבר גברו כנראה קולות המקטרגים וב-18 השנים הבאות לא השתתפה נבחרת ישראל בכדורסל לנשים באליפויות בין לאומיות.

 

השחקניות 

תמר מטל-שומכר  – נולדה ב-26.12.1933 (כלומר, הייתה בת 16.5 בזמן האליפות...). הייתה גם אתלטית מצטיינת וייצגה את ישראל באתלטיקה במשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952 בקפיצה לגובה ובקפיצה לרוחק. קבעה שני שיאים ישראליים בקפיצה לגובה בשנת 1952: 1.46 ו-1.50 מטר ושיא אחד בקפיצה לרוחק – 5.34 מ', ב-1952. הייתה אלופת המדינה בשני מקצועות אלה בשנים 1952 ו-1957.

 תמר מטל-שומכר שיחקה כדורסל במכבי תל אביב עד שנת 1976 והייתה השחקנית היחידה מהסגל של 1950 שנכללה גם בסגל של הנבחרת הבאה שהתמודדה  באפריל 1968 במוקדמות אליפות אירופה. בתה, ליאת שומכר-לוי, גם היא הופיעה בנבחרת ישראל.  מטל- שומכר היא בוגרת המחזור החמישי של המכללה שלימודיו התקיימו בשנת 1952 במחנה יונה בתל אביב, מקום בו נמצאים כיום מלון הילטון וגן העצמאות. במחזור זה למדו שלושה ספורטאים נוספים שייצגו את המדינה במשחקי הלסינקי 1952: לאה הורוביץ (זמרי) שהשתתפה בריצת  80 מ'משוכות, אריה קליינשטוב (נווה) בקפיצה לגובה ומרסל חפץ  שהיה בנבחרת הכדורסל. בוגרים נוספים של מחזור  זה התפרסמו בשטח הספורט והחינוך הגופני הישראלי בשנים הבאות: מאמני האתלטיקה  שורה רפפורט ועמיצור שפירא, מאמן הכדורסל שמואל יעקבסון, קצין  האימון הגופני  הראשי ומאמן הכושר  של נבחרת ישראל בכדורגל עמוס בר-חמא, והמפקח הראשי על החינוך הגופני מרדכי ארליך.

תמר מטל-שומכר

רעיה ברונשטיין – נולדה ב-1930 בגרמניה. החזיקה בשיא הישראלי בהטלת כידון (33.95 מ' ב-1952). בוגרת המחזור השלישי של  המכללה (1949/50). ברשימת שיאי "הפועל" שהתפרסמה בשנת 1950  רשומים על שמה השיאים בריצת 60 מ' – 7.8 שניות (הישג שנקבע ב-1946)  ובהטלת כידון  - 34.48 מ' (1950). תוצאות אלה היו טובות מן השיאים הישראלים אך עד 1952  אתלטי הפועל לא היו  רשאים להחזיק בשיאי המדינה.  ברונשטיין הייתה אלופת ישראל בקפיצה לגובה בשנת 1949 (1.31), בהדיפת כדור ברזל בשנים 1948 (9.57), 1949 (9.77) ו-1952 (11.35) ובהטלת כידון בשנים 1948 (30.53), 1949 (23.64) ו-1952 (33.95).

רעיה ברונשטיין

דבורה רוף-קמינר -  נולדה ב-24.6.1925 בפולין. עלתה לארץ ב-1934. התחילה כשחיינית ועברה להתעמלות, אתלטיקה וכדורסל במכבי חיפה ומשם עברה להפועל חיפה. מומלץ מאד לצפות בראיון שערכה איתה ענת דרייגור  באתר  'היכל התהילה'.

דבורה רוף קמינר

מילכה שוורץ אומשוויף עמישב – נולדה ב-12.1.1930 בגרמניה ועלתה לארץ בגיל 5. בוגרת המחזור השלישי של המכללה (1949/50). עסקה גם בהתעמלות. בעלה, היה אחד ממאמני הנבחרת,  דולק עמישב.

מילכה שוורץ עמישב

מיה קרפ רשף – נולדה ב-27.12.1929 באשדות יעקב. עסקה גם בשחייה, אתלטיקה וכדורעף.

מיה קרפ רשף

 

 

טובה בורנשטיין (אפשטיין) – נולדה ב-1933. בוגרת המחזור השביעי של המכללה (1953/4). אלופת ישראל בטניס  12 פעמים בשנים  1958, 1960, 1962, 1963  ומ-1965 עד 1972 ברציפות.

יהודית (יוטה) שמבן – נולדה ב-1929 בגרמניה. בוגרת  המחזור הראשון של המוסד החינוכי בבית אלפא, קבוצת "אורן", שהפסיקה את לימודיה באמצע כיתה יב'  בשנת 1948 כיוון שהתלמידים גויסו לצבא והיו מראשוני חטיבת גולני. יהודית שמבן נישאה למורה  להתעמלות במוסד  בבית אלפא בשנות ה-40, מאמן הכדורעף והכדורסל מיכה שמבן שהיה מהדמויות המשפיעות ביותר על הספורט בישראל במשך שנים רבות. יהודית היא בוגרת המחזור השלישי של הקורס למורי התעמלות שהתקיים במחנה יונה בתל אביב ושימשה שנים רבות כמורה לחינוך גופני.

אורה נודל-ירון – נולדה ב-1930 בעין חרוד. הצטיינה גם בשחמט והייתה אלופת המדינה ב-1955.

אהובה פלטוס – נולדה ב-1927 בגרמניה.

ציונה גלעדי-ארצי – נולדה ב-13.2.1932 בדגניה ב'. הצטיינה גם באתלטיקה. עברה לקיבוץ יפעת אחרי נישואיה לעודד ארצי (נפטר ב-1986). נולדו להם 4 בנות ובן אחד. נפטרה ב-4.7.1994 ונקברה בבית העלמין המשותף לקיבוצים גבת, יפעת ורמת-דוד.

 צילה אופנטיר – אופיר – נולדה ב-9.10.1932 ונפטרה בשנת 2014. בוגרת המחזור השמיני של המכללה.

לאה דטוצ'ניק – נולדה ב-1929 בגרמניה.

אמירה הדרה (לצרוס) – נולדה ב-1917 בגרמניה. נפטרה בשנת 2006. עלתה ארצה ב-1939. לבד מכדורסל עסקה גם בהתעמלות, שחייה, כדוריד ואתלטיקה. הייתה מורה  לחינוך גופני  שנים רבות בבית הספר הריאלי בחיפה. החזיקה בשיא 'הפועל' בהטלת כידון (30.38 מ'). למדה חינוך גופני בגרמניה והייתה חברת 'מכבי' בגרמניה בין השנים 1927 – 1932. בתחילת דרכה בארץ לימדה חינוך גופני בעפולה, גניגר וקריית חיים.

דליה הפנר – נולדה ב-1921. בוגרת המחזור השישי של המכללה.

נירה  דורון-אשל –  נולדה ב-1932 במשמר העמק והייתה במשך 21 חברת הקיבוץ. אחר כך עברה לכפר סבא. מחברת הספר 'בין גבעות הרי אפרים'.

אביבה (אסתר?) זילברשטיין סרבניק – נולדה ב-1932 בצרפת.

אשמח לקבל תיקונים והשלמות.

 

מקורות עיקריים

  1. האתר 'היכל התהילה כדורסל נשים ישראל' - https://www.anatdraigor.com/hof-wbi
  2. העיתונים 'דבר', 'הבוקר', 'מעריב' ו'על-המשמר' באתר 'עיתונות יהודית היסטורית'. http://web.nli.org.il/sites/JPress/Hebrew/Pages/default.aspx
  3. ידעני הספורט של אורי זמרי וישראל פז החל מ'מי ומה בספורט'  שיצא לאור ב-1959  בהוצאת ספרית פועלים ועד '40 שנות ספורט בישראל' שיצא ב-1988 בהוצאת שלגי.
  4. הספר 'סיפורו של הפועל' מאת עמנואל גיל. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  5. הספר 'אנציקלופדיה לספורט ותרבות הגוף', כרך שני שכתבו יוסף אבירם, מאיר בניהו, עמנואל גיל ורפאל  פנון  בהוצאת עם עובד תשי"ט.
  6. הספר 'כדורסל בישראל 1948 - 1968' מאת ישראל פז, הוצאת מכון וינגייט 1968
  7. הספר 'כדורסל 2000' מאת שמואל יעקבסון, הוצאת דביר כצמן, 1992.
  8. החוברת 'האתלטיקה בישראל 1935 – 1970' מאת אורי גולדבורט הוצאת ההתאחדות לספורט, 1971.
  9. כתבה של נדב מן על אמירה הדרה אתר YNET ב-2.3.2012  - https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4196848,00.html
  10.  חוברת 'החינוך הגופני' לרגל 25 שנים לבית המדרש לחינוך גופני מאי-יוני 1970.
  11.  אתר 'FIBA  ARCHIVE'  - https://archive.fiba.com/

 

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

 

 

 

 

[x] סגור
כפתור צור קשר

accessibility