facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 11/02/2017

הפינה האולימפית - מלבורן 1956, חלק א'

הפינה האולימפית

מלבורן 1956

חלק א'

מלבורן

הייתה זו הפעם הראשונה שהמשחקים נערכו בחצי הכדור הדרומי. טקס הפתיחה היה ב-22 בנובמבר. תחרויות הסוסים נערכו בסטוקהולם שבשבדיה כבר בחודש יוני מאחר שחוקי ההסגר באוסטרליה דרשו הפקדת הסוסים לזמן ארוך מאד בהסגר בקרנטינות.

מספר המשתתפים ירד מ-4932 בהלסינקי 1952 ל-3189. תרמו לכך כמה גורמים: א) הריחוק של אוסטרליה מרוב המדינות המשתתפות; ב) חרמות על רקע פוליטי. מצרים, לבנון ועירק פרשו כמחאה על רקע פלישת ישראל לסיני (מבצע סיני שהחל ב-29 באוקטובר) בעוד הולנד, ספרד ושוויץ פרשו במחאה על פלישת כוחות ברה"מ להונגריה לדיכוי המרד ההונגרי שחלה ב-4 בנובמבר. בין המדינות שהשתתפו לראשונה היו אתיופיה וקניה אם כי הזכייה שלהן במדליות התחילה רק במהדורות הבאות של המשחקים. התקיימו תחרויות ב-17 ענפי ספורט (19 אם סופרים את הכדורמים והקפיצות למים בנפרד מענף השחייה).

אתלטיקה

התכנית המשיכה להיות מאד לא מאוזנת בין הגברים לנשים. היו 24 מקצועות לגברים (ההליכה על מסלול ל-10,000 מ' הוחלפה בהליכה על כביש ל-20 ק"מ) בעוד הנשים המשיכו להתחרות בתשעה מקצועות בלבד.

שיאים שהושגו

גברים

200 מ' – בובי מורו (ארה"ב) השווה את שיא העולם – 20.6 ש' (זמנו במדידה אוטומטית היה 20.75 ש').

800 מ' – טום קורטני ( ארה"ב) – 1:47.7 ד' (1:47.75) – שיא אולימפי. שיא העולם היה 1:45.7

1500 מ' – רון דילייני (אירלנד) – 3:41.2 ד' (3:41.49) - שיא אולימפי. שיא העולם היה 3:40.6.

5000 מ' – ולדימיר קוטס (ברה"מ) – 13:39.6 ד' (13:39.86) – שיא אולימפי. שיא העולם היה 13:36.8 ד'.

10,000 מ' – ולדימיר קוטס – 28:45.6 ד' ( 28:45.59) – שיא אולימפי. שיא העולם היה 28:30.4 ד'.

110 מ' משוכות – לי קלהון (ארה"ב) – 13.5 ש' (13.70) – שיא אולימפי. שיא העולם היה 13.4 ש'. גם לשני בגמר, ג'ק דיוויס מארה"ב נרשם זמן ידני של 13.5 ש' אולם זמנו האוטומטי היה 13.73 ש'.

400 מ' משוכות – בחצי הגמר קבע אדי סאות'רן מארה"ב שיא אולימפי – 50.1 ש' (50.26). בגמר השווה המנצח גלן דיוויס את הזמן הידני (50.1) אולם זמנו האוטומטי היה רק 50.29 ש'. שיא העולם היה 49.5 ש'.

3000 מ' מכשולים – כריס בריישר (בריטניה) – 8:41.2 (8:41.35) – שיא אולימפי. שיא העולם היה 8:35.6 ד'.

4X100 מ' – ארה"ב – 39.5 ש' (39.60) -  שיא עולם. ההרכב: אירה מרצ'יסון, למון קינג, טיין בייקר, בובי מורו.

קפיצה לגובה- צ'רלי דומאס(ארה"ב) – 2.12 מ' – שיא אולימפי. שיאו העולמי של דומאס (Dumas) עמד על 2.15 מ'.

קפיצה במוט – בוב ריצ'רדס (ארה"ב) – 4.56 מ' – שיא אולימפי. שיא העולם היה עדיין השיא האחרון שהושג במוט העשוי במבוק – 4.77 מ' של  קורנליוס ורמרדם מ-1942.

קפיצה משולשת- בסיבוב הקפיצות השני בגמר קבע וילהלמור אינרסון מאיסלנד תוצאה טובה מן השיא האולימפי – 16.26 (עם רוח מעל המהירות המותרת לאישור שיאי עולם). בסיבוב הקפיצות הרביעי שיפר אדהמר דה-סילבה מברזיל את השיא האולימפי כאשר קבע 16.35 מ'. שיא העולם של דה-סילבה עמד על 16.56 ונקבע בגבהי מקסיקו-סיטי במשחקי פאן אמריקה ב-1955. הישגו של דה-סילבה היה שווה להישג הטוב ביותר עד אז שלא בתנאי גובה  של  יותר מ-1000 מ' מעל פני הים.

הדיפת כדור-ברזל – פרי אובראיין (ארה"ב) – 18.57 מ' – שיא אולימפי. שיאו העולמי של אובראיין עמד אז על 19.25 מ'.

זריקת דיסקוס – אל אורטר (ארה"ב) – 56.36 מ' – שיא אולימפי. שיא העולם עמד על 59.28 מ'.

יידוי פטיש –בסיבוב הראשון בגמר שיפר אנטולי סמוצבטוב מברה"מ  את השיא האולימפי כשקבע 62.10 מ'. מיכאיל קריבונוסוב מברה"מ שיפר את השיא בסיבוב השני – 63.00 ושיפר פעם נוספת את השיא בסיבוב השלישי – 63.03. בסיבוב החמישי קבע האל קונולי מארה"ב שיא חדש – 63.19 מ'. שיא העולם של קונולי עמד על 68.54 מ'.

הטלת כידון – בסיבוב ההטלות הראשון בגמר שיפר ויקטור ציבולנקו מברה"מ את השיא האולימפי כשקבע – 74.96. בסיבוב השני הרחיק ציבולנקו את המכשיר לשיא חדש – 75.84 מ'. בסיבוב השלישי נקבע שוב שיא אולימפי חדש, הפעם על ידי יאנוש שידלו מפולין – 79.98 מ' ובסיבוב הרביעי נקבע שיא עולם על ידי אגיל דנילסן מנורבגיה – 85.71 מ'.

קרב-10 – מילט קמפבל מארה"ב ניצח עם 7937 נק' (טבלת 1952) – שיא אולימפי חדש. שיא העולם היה שייך לרייפר ג'ונסון ועמד על 7985 נק' לפי טבלאות 1952. שיא זה שווה 7608 לפי הטבלאות  הנוכחיות.  הישגו של קמפבל במלבורן 1956 (אם מתחשבים בתוצאות המדידה האוטומטית של ארבעת מקצועות הריצה בקרב) הוא 7614 נקודות, כלומר טוב משיאו של ג'ונסון. טבלאות 1985 (הטבלאות הנוכחיות) הן הראשונות בהן  נוצרו טבלאות נפרדות לזמנים שנמדדו ידנית וזמנים שנמדדו אוטומטית (בריצת 1500 אין טבלאות נפרדות). כך למשל זמנו  הידני של קמפבל בריצת 100 מ' היה 10.8 ש' ובטבלה הידנית של 1985 הוא שווה 852 נקודות. זמנו האוטומטי של קמפבל היה 10.91 ש' ובטבלת 1985 הוא שווה 881 נקודות.

נשים

200 מ' – הישגה של המנצחת, בתי קאתברט מאוסטרליה היווה שיא אולימפי חדש. זמנה הידני היה 23.4 ש' (שיאה העולמי עמד על 23.2 ש') וזמנה האוטומטי היה הטוב ביותר שנמדד עד אז בשיטה זו - 23.55 ש'.

80 מ' משוכות – שרלי סטריקלנד דה-לה-הנטי – אוסטרליה – 10.7 ש' (10.96) – שיא אולימפי. שיא העולם היה 10.6 ש'.

4X100 - בחצי הגמר קבעה אוסטרליה שיא עולם – 44.9 ש' (45.00). סדר הרצות היה: שרלי סטריקלנד דה-לה-הנטי, נורמה קרוקר, פלור מלור, בטי קאתברט. לנבחרת גרמניה שהגיעה שנייה במקצה נמדד גם כן זמן ידני של 44.9 ש' וזמנה האוטומטי היה 45.07 ש'. בהתאם לחוקים דאז הוכרה גרמניה כשותפה לשיא העולם. הרכב הנבחרת – מריה זנדר, כריסטה סטובניק, גיזלה קוהלר, ברברה מאייר. שלושת האחרונות היו ממזרח גרמניה בעוד המזנקת הייתה ממערב גרמניה. בגמר קבעה אוסטרליה שיא עולם חדש – 44.5 ש' (44.65).

קפיצה לגובה – מילדרד מק-דניאל –ארה"ב – 1.76 – שיא עולם. השיאנית הקודמת, יולנדה בלס מרומניה (1.75 בחודש יוני 1956), דורגה במקום החמישי בלבד (1.67). היה זה הפסדה האחרון של בלס עד לשנת 1967. היא הביאה את שיא העולם עד ל-1.91 מ' בשנת 1961.

קפיצה לרוחק – אליזבטה קז'ז'ינסקה (פולין) – 6.35 – שווה לשיא העולם ושיא אולימפי חדש.

הדיפת כדור ברזל – בסיבוב ההדיפות הראשון בגמר קבעה מריאן ורנר מגרמניה שיא אולימפי – 15.61 מ'ובהמשך הסיבוב קבעה גלינה זיבניה מברה"מ שיא חדש – 16.35 מ'. זיבניה שיפרה את שיאה בסיבוב החמישי – 16.48 מ' אך בסיבוב השישי היא אבדה את הבכורה והשיא לבת ארצה תמרה טישקביץ שקבעה 16.59 מ'. שיא העולם היה 16.76 מ'

זריקת דיסקוס – איריניה ביגליקובה מברה"מ קבעה שיא אולימפי בסיבוב הזריקות הראשון – 51.74 מ'. אולגה פיקוטובה מצ'כוסלובקיה עברה למקום הראשון בסיבוב השלישי עם 52.04 אך  ביגליוקבה ענתה לה מיד עם 52.54 מ'. בסיבוב הזריקות החמישי נטלה פיקוטובה  סופית את הבכורה והשיא עם זריקה ל-53.69 מ'. שיא העולם היה 57.04 מ'. פרשת נישואיה של פיקוטובה לאלוף יידוי הפטיש מארה"ב, האל קונולי, בעקבות היכרותם במשחקי מלבורן 1956 הייתה  נושא חם בטורי הרכילות בשנים שאחרי המשחקים (תקופת "המלחמה הקרה"). המשך הקריירה של פיקוטובה –קונלי היה במדי ארה"ב אותה היא ייצגה במשחקי רומא 1960 (מקום 7), טוקיו 1964 (12), מקסיקו-סיטי 1968 (6) ומינכן 1972 (מקום 16 במוקדמות).

הטלת כידון – אינסה יאנוזמה - ברה"מ -53.86 מ' – שיא אולימפי. שיא העולם היה 55.48 מ'.

ישראל יוצגה בתחרויות האתלטיקה של משחקי מלבורן 1956 על ידי דוד קושניר שהשתתף במוקדמות הקפיצה לרוחק. הוא דורג במקום ה-25 במוקדמות עם 6.87 מ' (6.09, 6.87, 6.45) . הישג של  7.15 מ' נדרש כדי להעפיל לגמר (שווה בדיוק לשיאו הישראלי של קושניר שנקבע בתל אביב בחודש אוקטובר 1956).

פסיפס אוסטרליה

שחייה

החידוש הגדול  היה הפרדת סגנון הפרפר מסגנון החזה וכך נוספו לתכנית המשחים ל-200 מ' בסגנון פרפר לנשים ולגברים.

שיאים

גברים

100 מ' חופשי – ג'ון הנריקס – אוסטרליה – 55.4 ש' – שיא עולם.

400 מ' חופשי – מורי רוז – אוסטרליה – 4:27.3 ד' – שיא אולימפי. שיאו העולמי  של רוז היה 4:27.0 ד'.

1500 מ' – ג'ורג' ברין מארה"ב קבע שיא עולם במוקדמות – 17:52.9 ד' אך סיים שלישי בלבד במשחה הגמר.

100 מ' גב – דיויד טילה –  אוסטרליה - 1:02.2 ד' – שיא העולם הראשון שאושר במקצוע אחרי שינויים בחוקה שחלו באותה התקופה וחייבו הכרה בשיאים רק אם הושגו בבריכה שאורכה 50 מ'.

4X200 מ' חופשי – אוסטרליה – 4:23.6 ד' – שיא עולם. ההרכב: קווין אוהלורן, ג'ון דה-ויט, מורי רוז, ג'ון הנריקס.

נשים

100 מ' חופשי – דון פרייזר מאוסטרליה קבעה בגמר שיא עולם – 1:02.0 ד'. במוקדמות נקבעו שיאים אולימפיים על ידי פרייזר (1:02.4) ולוריין קראפ מאוסטרליה (1:03.4).

400 מ'  חופשי– לוריין קראפ – 4:54.6 – שיא אולימפי. שיאה העולמי של קראפ היה 4:47.2 ד'.

100 מ' גב- ג'ודי גרינהאם מבריטניה וקרין קון מארה"ב שברו את שיא העולם בגמר וקבעו זמן של 1:12.9 ד'. הניצחון ניתן לבריטית בהצבעה בין השופטים לאחר דיונים של 15 דקות.

4X100 חופשי – אוסטרליה – 4:17.1 ד' – שיא עולם. ההרכב: דון פרייזר, פיית' ליץ', סנדרה מורגן, לוריין קראפ.

ישראל יוצגה בתחרויות השחייה  על ידי שושנה ריבנר שהשתתפה במשחה ל-100 מ' חופשי וקבעה זמן של 1:10.3 ד' שהיה 31-30 בטיבו מבין 35 משתתפות.

בתחרויות הקפיצה למים ייצג את ישראל יואב רענן שסיים במקום ה-22 מתוך 24 במוקדמות בתחרות הקפיצה ממקפצה עם 65.14 נק'.  בקפיצה הראשונה הוא קיבל 10.37 נק' (מקום 11), בקפיצה השנייה 6.45 נק' (ירד למקום ה-23), בקפיצה השלישית קיבל רענן 12.54 נקודות. (עלה למקום ה-21), בקפיצה הרביעית קיבל רענן 12.58 נק' (עלה למקום ה-20), בקפיצה החמישית קיבל רענן 10.56 נק'  (ירד למקום ה-22) ובקפיצה השישית קיבל רענן 12.24 נק'.

טורניר הכדורמים במשחקי מלבורן משך עניין רב בשל השתתפות נבחרת הונגריה (הזוכה בזהב בשנים 1932, 1936 ו-1952) זמן קצר אחרי דיכוי המרד. 10 נבחרות השתתפו והן חולקו ל-3 בתים מהם העפילו השתיים הראשונות לבית הגמר בו התקיימה תחרות בשיטת ליגה אך נחשבו התוצאות מן השלב המוקדם (כלומר, שתי הראשונות מכל בית לא התמודדו שוב ביניהן). בשלב המוקדם ניצחה הונגריה בריטניה 1:6 ואת ארה"ב 2:6. בסיבוב הראשון בבית הגמר ניצחה הונגריה את איטליה 0:4. בסיבוב השני ניצחו ההונגרים את הגרמנים 0:4 ובסיבוב השלישי התחולל הקרב מול ברה"מ. היה זה קרב אלים במיוחד שזכה לכינוי "דם על המים" והסתיים בניצחון מוחץ של ההונגרים 0:4. שופט המשחק היה צריך להפסיק אותו לפני המועד החוקי אחרי שדם ניגר מפניו של שחקו הונגרי כתוצאה מפגיעה  של שחקן סובייטי והתפרצות הקהל לשולי הבריכה. בסיבוב המשחקים האחרון גברה הונגריה על יוגוסלביה 1:2 וזכתה בזהב. חלק משחקניה בחרו לא לחזור לארצם לאחר דיכוי המרד.

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

 

 

 

 

מאמרים רלוונטים נוספים

הפינה האולימפית: אויבי הרייך

22/05/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית: בכייה לדורות

08/04/2012

קרא עוד

מעשיות השליחים, חלק כ"ג

20/10/2012

קרא עוד

יעילות ריצה והזדקנות

04/12/2011

קרא עוד

כדורגל בארץ ישראל

19/03/2012

קרא עוד

רוטינות לפני חבטת הגשה בטניס

26/02/2012

קרא עוד