facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | אתלטיקה | 03/09/2012

מעשיות השליחים, חלק יב'

מעשיות השליחים
חלק יב'
מאת: יורם אהרוני
המבחנים של ארה"ב לקראת משחקי סיאול 1988 נערכו בין ה-15 ל-23 ביולי. תחרויות האתלטיקה של המשחקים בסיאול נערכו מה-23 בספטמבר עד ל-2 באוקטובר. רוח בעוצמה של 5.2 מ'/ש' נשבה בגבם של הרצים בגמר ריצת 100 מ' במבחנים. התוצאות המלאות: 1) קרל לואיס 9.78, 2) דניס מיצ'ל 9.86, 3) קלוין סמית 9.87, 4) אלברט רובינסון 9.88, 5) ג'ו דה-לואץ' 9.90, 6) מייק מארש 9.90, 7) אמית קינג 9.98, 8) לי מקניל 10.08. אחרי המבחנים יצאו האמריקאים לשורה של תחרויות באירופה בה היו אמורים להשתתף גם בכמה תחרויות שליחים כתרגול לסיאול. המחנה האמריקאי היה מפוצל לשניים. היחסים בין לואיס לבין המאמן ראס רוג'רס ששוב היה מממונה על השליחים, היו עכורים. לואיס וחברי "מועדון סנטה מוניקה" בראשותו  של ג'ו דאגלאס לא התאמנו יחד עם שאר האתלטים. בתחרות באיטליה ראה לואיס כי רביעייה של ארה"ב מתכוונת להשתתף, בלעדיו. בו במקום התארגנה רביעייה של סנטה מוניקה שרצה נגד ארה"ב! הרביעייה של רוג'רס לא סיימה בעוד סנטה מוניקה ניצחה בהרכב: מייק מארש, מרק וויד'רספון, ג'ו דה-לואץ', קרל לואיס (38.66 ש'). בתחרות "ממוריאל ואן-דמה" סרב רוג'רס להתיר ללואיס לרוץ עם רביעיית ארה"ב בטענה המוזרה כי מי שלא תרגל עם שאר חברי הרביעייה עלול להיפצע! הרביעייה שרצה בבריסל הייתה: רובינסון, מקניל, סמית, מיצ'ל. קרל לואיס טוען באוטוביוגרפיה שלו כי רוג'רס פעל כסוכן ולא כמאמן. לא הייתה שום סיבה שמקניל, שמיני במבחנים, יהיה בכלל בנבחרת. נראה שהחוק החדש יחסית שהתיר חילופי הרכב בשלבים השונים של האליפות בלבל קצת את רוג'רס. הוא רצה שהקליינט שלו (מקניל) ירוץ במוקדמות וכך תוענק לו מדליית זהב אם ארה"ב תנצח בגמר. בסיאול לא התגורר לואיס בכפר האולימפי ומצב הדברים היה כזה שרוג'רס כלל לא הודיע לו מתי להגיע לתרגול שליחים ולואיס היה צריך להתעדכן על כך מאנשים בתוך הכפר האולימפי. כדי לנסות ולמנוע ביזיון הוצעה פשרה: ההרכב במוקדמות יהיה :מיצ'ל, רובינסון, סמית, מקניל ובגמר יחליף דה-לואץ' את רובינסון ולואיס יחליף את מקניל.
30 נבחרות התייצבו לתחרות והן חולקו ל-4 מקצים מוקדמים. 3 הראשונות מכל מקצה ו-4 "מפסידות מהירות" העפילו לחצי הגמר. בעלת הישג השנה עד אז, קובה (38.48 ש') החרימה את המשחקים. הישג של 40.30 ש' הספיק לקניה כדי לעלות לחצי הגמר. ארה"ב שרצה במקצה הרביעי פתחה טוב, אך הרץ המסיים, מקניל, ברח מוקדם מדי לסמית וההעברה בוצעה מחוץ לתחום המותר של 20 מ'. ארה"ב קבעה 38.98 ש'. שופט ההחלפה אמנם הרים דגל לבן לסמן שכל ההחלפות היו בסדר אך מיד אחרי המירוץ הוגש ערעור על ידי צרפת, ניגריה וברה"מ, חברי ועדת הערעורים צפו בסרט המירוץ ופסלו את ארה"ב. המהירה ביותר בחצי הגמר הייתה צרפת (38.49).
ברומא 1987 הציבה ברה"מ רביעייה שממוצע השיאים האישיים של רציה היה  10.165 ש', וקבעה 38.02 ש'. משמעות הדבר שהיא הרוויחה בחילופים 2.64 ש'. ארה"ב לעומתה הרוויחה בחילופים רק 2.3 ש'. מאחר שארה"ב וקובה לא השתתפו בגמר וגם קנדה מאד נחלשה בהעדרו של בן ג'ונסון, יכלו הפעם הסוביטים לקחת קצת פחות סיכונים ולנצח בקלות עם 38.19 ש'. בריטניה (אליוט באני, ג'ון ריג'יס, מייק מקפרלן, לינפורד כריסטי) סיימה שנייה (38.28 ש'). לפני צרפת (38.40) ששלושה מחבריה ישתפו פעולה שנתיים מאוחר יותר בשיא עולם מפתיע: ברונו מארי-רוז, דניאל סנגומה, ז'יל קהנרווא, מקס מורינייה. לינפורד כריסטי, שנפסל תחילה במשחקים על שימוש בממריץ אסור אך זוכה, סיים שלישי בריצת 100 מ' (9.97 ש') אך לאחר פסילתו של בן ג'ונסון קיבל את מדליית הכסף. במוקדמות השליחים החליף אותו קרלנס קלנדר שרץ את 100 המטרים האחרונים ב-9.39 ש'. כריסטי רץ בחצי הגמר את הקטע ב-9.17 ש' ובגמר ב-8.95 ש' ועבר ממקום חמישי לשני. זמנים לקטע ל-100 מ' אחרונים של מסיימים אחרים: סאבין – 9.12 ש', מורינייה – 9.26 ש', ג'ון מא'איר (ג'מייקה) - 9.10 ש', סטפנו טילי (איטליה) 9.17 ש'. דירק שוייספורת (מערב גרמניה) - 9.34 ש'. 
המאמן שהופקד על רביעיית השליחים של נשות ארה"ב בסיאול, פרד תומספסון, החליט לא להכליל בהרכב השליחות את גוון טורנס שהשתתפה בגמרים של ריצת 100 מ' (חמישית, 10.97 ש') ו-200 מ' (שישית, 22.17 ש'). לטענתו היא התקשתה בחילופי המקל. הוא החליט כי את הקטע השלישי תרוץ פלורנס גריפית ג'וינר (שיאנית העולם והאלופה האולימפית הטרייה ב-100 ו-200 מ' ), איולין אשפורד תהיה המסיימת, אליס בראון (חמישית במבחני ארה"ב) תהיה המזנקת ואילו שילה אקולס תרוץ את הקטע השני. אחרי גמר ה-200 מ' עזבה טורנס את סיאול בדרכה לארה"ב. המאמן התכוון שאותו הרכב ירוץ בכל שלבי התחרות. לפני המוקדמות, הסתבר כי פלורנס גריפית ג'וינר לא הגיעה לאצטדיון. התברר שהיא חשה מתיחה קלה ברגל אחרי גמר ה-200 מ' וחשבה שתינתן לה מנוחה במוקדמות. המחליפה הראשונה של ארה"ב, דנט יאנג (שישית במבחני ארה"ב), הייתה אמנם באצטדיון אבל מאחר שנאמר לה בבוקר התחרות כי אין סיכוי שתרוץ ,היא הייתה ללא תלבושת ונעליים. ברגע האחרון מצאו נעליים ותלבושת ובינתיים שלחו גם את המחליפה השנייה להתחמם...19 נבחרות התייצבו למוקדמות ורק האחרונות בכל מקצה לא העפילו לחצי הגמר. זמן של 45.46 הספיק לקולומביה להעפיל. המארחות מדרום קוריאה היו אחת מהשלוש שנשרו. בחצי הגמר הראשון הגיעה ברה"מ ראשונה (42.01 ש' - לודמילה קונדרטייבה, גלינה מלצ'וגינה, מרינה ז'ירובה, נטליה פומושצ'ניקובה) לפני מזרח גרמניה (42.23 ש' - זילקה מולר, קרסטין ברנדט, אינגריד אאורסואלד-לנגה, מרליס גר). המזרח גרמנים ויתרו שוב על שירותיה של הייקה דרקסלר (שלישית ב-100 מ', שלישית ב-200 מ', שנייה ברוחק). האמריקאיות היו ראשונות במקצה השני (42.12). בריצת הגמר ביצעו האמריקאיות העברה ראשונה טובה. אליס בראון, הייתה הפותחת של ארה"ב גם בלוס אנג'לס 1984 וברומא 1987. שילה אקולס לא הצליחה ליצור יתרון על פני רצות הקטע השני של ברה"מ ומזרח גרמניה, אך לפתיחת יתרון עבור ארה"ב דאגה כמובן גריפית-ג'וינר בקטע השלישי. הסיפור עדיין לא הסתיים מאחר שאשפורד אחרה לצאת וכאשר קיבלה את המקל מגריפית-ג'וינר הייתה עדיין רחוק משיא מהירותה ובכניסה לישורת האחרונה מצאה עצמה אחרי גר ופומושצ'ניקובה. הסובייטית פרצה קדימה אך 40 מ' מהסיום "נתפסה לה הרגל" והיא דידתה אל קו הסיום והצליחה בקושי לסיים שלישית. אשפורד עברה את גר רק 20 מ' מהקו. התוצאות: 1) ארה"ב 41.98 ש' ; 2) מזרח גרמניה 42.09 ש'; 3) ברה"מ 42.75 ש'; 4) מערב גרמניה 42.76 ש'. 30 דקות אחרי תום המירוץ חזרה גריפית-ג'וינר למסלול, הפעם כמסיימת של ארה"ב ב-400X4 מ' מטרים. היא קיבלה את המקל מיד אחרי הזוכה בזהב ב-400 מ', אולגה בריזגינה מברה"מ, נצמדה אליה לאורך כל ההקפה אך לא הצליחה לחלוף על פניה. ברה"מ ניצחה עם שיא עולם שלא נשבר עד היום (3:15.18 ד') לפני ארה"ב (3:15.51 ד'). בריזגינה רצה את הקטע ב- 47.9 ש' וגריפית-ג'וינר ב-48.1 ש'.
תאמינו או לא, הייתה לי תחושה שארה"ב תפסל במירוץ הגברים ל-100X4 מ' בסיאול. ה"התגלות" התרחשה כאשר שמתי לב במהלך התחרות כי מספר החזה של קרל לואיס הוא 1102. שני מקומות ראשונים כבר היו לו: קפיצה לרוחק ו-100 מ' (אחרי פסילת בן ג'ונסון), היה לו גם מקום שני אחד (200 מ') ומה היה יכול לגרום לזה שהוא לא יזכה במדליה בשליחים זולת פסילה?

מאמרים רלוונטים נוספים

הליכה ספורטיבית

05/10/2019

קרא עוד

מגמות בתחום אימוני הכושר לקראת שנת 2014

25/11/2013

קרא עוד

נוטלים את מלוא האחריות, חלק ג'

03/01/2015

קרא עוד

ההיסטוריה של הקפיצה לגובה

26/11/2019

קרא עוד

הפינה האולימפית: משפחת הרומח

09/06/2012

קרא עוד

שינויים בפעילות גופנית בעולם במחזור האולימפי האחרון

25/09/2016

קרא עוד