facebook tracking pixel
חיפוש סגור

פטר דוידוביץ' | אתלטיקה | 28/08/2016

הדיפת כדור ברזל, חלק ד'

הדיפת כדור ברזל

חלק ד'

ד"ר פטר דוידוביץ'

הצגת סוגי ההדיפות נועדה בעיקר כדי להבהיר את חשיבות התנועה האופקית ולהדגיש את יתרונות הגלישה. בכל מקרה, בכל סוג של הרצה, המטרה היא להגיע לתאוצה מיטבית לקראת תנועת ההדיפה.

סוגי ההדיפות

  1. הדיפה מהמקום – גב לכיוון ההדיפה, ביצוע ההדיפה ללא צעדים מקדימים.
  2. הדיפה מהליכה -  פנים לכיוון ההדיפה. צעד ברגל שמאל והפניית הגוף ימינה, צעד שיכול ברגל ימין ושוב צעד מהיר בשמאל והדיפה מיד בהמשך ההתקדמות. הדגש הוא על הורדת מרכז הכובד תוך ביצוע צעד שיכול ברגל ימין והאצה לקראת שחרור הכדור.
  3. הדיפה צדית בהליכה – עמדת המוצא עם צד שמאל לכיוון ההדיפה. עמדה זו מאפשרת ריכוז טוב יותר בביצוע צעד השיכול ברגל ימין שתהיה שטוחה ככל האפשר וזה יאפשר הדיפה נכונה.
  4. הדיפה עם גלישה צדית (סגנון פוקס) – סגנון זה קרוי על שם Jim Fuchs ששיפר 4 פעמים את שיא העולם שיא העולם בהדיפת כדור ברזל  בשנים 1948 – 1950. סגנון זה נפוץ למדי בבתי ספר.

עמדת המוצא: צד שמאל פונה לכיוון ההדיפה. הנפת רגל שמאל הצידה, סגירה וגלישה ברגל ימין תוך הנפה נוספת, שטוחה, של רגל שמאל ורק לאחר סיום ההנפה הפנייה – דחיפה חזקה ומהירה ברגל ימין. רגל ימין צריכה להגיע במהירות אל מתחת למרכז הכובד של הגוף כך שההודף ירד לקרקע ברגל ימין כשכל משקל גופו נמצא מעליה. רגל שמאל פועלת כמו בהדיפה צדית בהליכה.

  1. הדיפה גבית עם צעדי רדיפה – עמדת מוצא: גב לכיוון ההדיפה. צעד הרדיפה צריך להיות שטוח ובסופו יש להגיע לעמדת המוצא של ההדיפה מהמקום.

אני לא ממליץ על סגנון זה בשל החשש של העברת מרכז הכובד אל רגל שמאלעוד לפני תחילתה של פעולת ההדיפה. יש הטוענים כי סגנון ההדיפה הגבית של אובראיין (ראו להלן) קשה מדי לתלמידים בגלל חולשת שרירי גב הרלוונטיים להדיפה ולכן הם ממליצים על ההדיפה הצדית. אף על פי כן, עם הכנה נכונה ולימוד הסגנון כמיומנות מוטורית ספציפית, אני ממליץ על לימוד סגנון אובראיין לתלמידים.

  1. הדיפה עם גלישה גבית (סגנון אובראיין) – סגנון זה קרוי על שם Parry O’Brien שקבע 17 שיאי עולם בהדיפת כדור ברזל (רק עשרה מהם אושרו רשמית) בין השנים 1953 – 1959. הוא היה הראשון שהדף מעל 18 ומעל 19 מ'. הוא זכה בשתי מדליות זהב אולימפיות (הלסינקי 1952 ומלבורן 1956). הוראת הסגנון באה כמובן לאחר הוראת יסודות ההדיפה ותנועת ההדיפה מהמקום.

עמדת מוצא: גב לכיוון ההדיפה. משקל הגוף על רגל ימין. רגל שמאל תומכת בקצה האצבעות וכפופה מעט. רגל ימין צמודה לחישוק של מעגל ההדיפה, כף הרגל מסובבת מעט פנימה (בעיקר אצל מתחילים). והידיים כמו בהדיפה מן המקום.

כדור הברזל נמצא מעל רגל ימין. מרפק ימין כפוף בזווית של 45 מעלות ונמצא לפני קו הכתפיים.יד שמאל (היד ללא הכדור) כפופה מעט לפני הגוף, כדי לשמור על שיווי משקל ולסייע מאוחר יותר בהפניית הגוף שמאלה.

תנועות מקדימות – לפני תחילת ה"הרצה" ישנן כמה תנועות מקדימות:

  1. הטיה של הגו לפנים (הכתפיים נמצאות כמעט בקו אחד עם המותניים).
  2. רגל ימין (הנושאת לבדה את כל משקל הגוף) מתכופפת לזווית של 40-30 מעלות בין השוק לירך.
  3. רגל שמאל מתכופפת אף היא ומתקרבת אל ברך ימין.

התנועות המקדימות אצל ההודף המתחיל מעטות ואיטיות מאלה של ההודף המתקדם בשל הצורך בשליטה על שווי המשקל וקצב התנועה. בשלב זה ימליץ המורה לתלמידיו:

  • למצוא עמדת מוצא נוחה ויעילה.
  • להקפיד על תנועה רצופה של הכדור מתחילת התנועה (דרך הגלישה וההדיפה עצמה) ולהגביר את מהירות תנועתו של הכדור לקראת ההדיפה. ההאצה היא הדרגתית ורציפה.
  • בשלב זה יש להשאיר עדיין את הגב לכיוון ההדיפה.
  •  

הגלישה היא התנועה שמבצע ההודף בתוך מעגל ההדיפה ולאורכו – לכיוון ההדיפה. תנועת הגלישה מעבירה לכדור מהירות אופקית הדרושה בשלב שחרור הכדור מהיד. מטרת הגלישה היא להביא את ההודף למצב מיטבי ויעיל להדיפה.

  • בזמן הגלישה, תוך האצת התנועה – הכיוון הוא ישר ובמינימום תנועות לצדדים או תנועות אנכיות.
  • בזמן הגלישה מתחילה תנועה קלה כלפי מעלה (הזדקפות הגוף ממצב כפיפה).
  • רגל שמאלה מונפת לאחור ומבצעת מעין בעיטה ובו-זמנית יש דחיפה של רגל ימין.
  • הגלישה מתחילה כאשר רגל ימין מסיימת את הדחיפה.
  • הגלישה מתבצעת תוך תנועת הגוף לאחור, לכיוון ההדיפה. רגל ימין מחליקה לאחור ככל האפשר קרוב לקרקע.
  • הורדת שתי הרגליים לקרקע נעשית כמעט בו-זמנית. הגב פונה עדיין לכיוון ההדיפה.
  • הנחיתה היא על כריות כפות הרגליים. הן פונות החוצה בזווית של 60 עד 90 מעלות. הפניית כפות הרגליים מקדימה את הפניית הגו.

המורה ימליץ לתלמידיו להקפיד על הנקודות הבאות בשלב הגלישה:

  1. האצה הדרגתית אך עם תנועה רפויה.
  2. תנועת הרגליים מקדימה את תנועת הגו עד לשלב הסופי.
  3. רצוי למשוך את תנועת רגל ימין אל מתחת למרכז הכובד של הגוף. כך יסיים התלמיד את פעולת הגלישה כשכל משקל גופו נמצא מעל רגל ימין.
  4. רצוי לעכב את הפניית הכתפיים שמאלה (לכיוון ההדיפה).
  5. על החלק התחתון של הגוף להיות דינמי בעוד שהחלק העליון פסיבי.
  6. בסיום הגלישה כרית רגל שמאל צריכה להימצא  בקו אחד עם עקב רגל ימין.
  7. הפניית הגוף לאחר סיום הגלישה מתחילה ברגליים. החלק העליון מתחיל לפנות שמאלה רק כאשר הרגליים ישרות כמעט לגמרי. המותניים נעים לפנים בד בבד עם הפניית החלק העליון שמאלה, משקל הגוף עובר אל רגל שמאל (הישרה), מה ש"מקפיץ" את הגוף אל תוך ההדיפה.
  8. לאחר הנחיתה על שתי הרגליים, בסיום הגלישה, כל התנועות זהות להדיפה מהמקום.

ארגון התלמידים

ארגון התלמידים לקראת לימוד ההדיפה והתרגול שלה הוזכר בחלק של המאמר העוסק בהדיפה מן המקום. כאשר מתרגלים גלישה מומלץ לסמן על הקרקע מספר מעגלי הדיפה בעלי קוטר חוקי (2.135 מ'). אם שטח ההדיפה מוגבל ניתן לסמן מעגלי הדיפה כך שהמעגלים עצמם יוצרים מעגל והמורה ניצב במרכז "מעגל המעגלים" (כמובן שההדיפה היא כלפי חוץ ולא כלפי מרכז מעגל המעגלים).

                                                             תרגילים ללימוד הגלישה

  1. גו נטוי לפנים, ידיים למטה, כתפיים רפויות. הליכה לאחור ברגליים כפופות. מרחק ההליכה 20 מטר. יש לחזור על התרגיל 8-6 פעמים.
  2. אותה עמדת מוצא, צעדי ריצה מהירים וקצרים לאחור לאורך 20-15 מטרים. 8-6 חזרות.
  3. ריצה מהירה לאחור בצעדים קטנים ומעבר לניתורים לאחור לאורך 20-15 מטרים. 8-6 חזרות.
  4. ניתורים על רגל אחת לאחור לאורך 20-15 מטרים. אפשר להחליף רגל באמצע הדרך. 8-6 חזרות.
  5.  תרגיל לשיפור היציבות ושווי המשקל: עמידה עם הגב אל סולם שבדי. רגל שמאל (רגל ההנפה בגלישה) מונחת על שלב בגובה המותניים. כפיפה לפנים והזדקפות. בהמשך לשלב גם הפניות הגוף לשמאל ולימין.
  6. כמו התרגיל הקודם אך עם כפיפת רגל ימין (הרגל העומדת על הקרקע) ובהמשך גם עם ניתורים  קלים.
  7. תרגיל לשיפור הכוח המתפרץ ברגל ימין: עמידה ברגל ימין על דיוטת ארגז. קפיצה לאחור וביצוע תנועת הגלישה.
  8. תרגיל לשיפור תנועת הרגליים: עמידה בזוגות פנים אל פנים באחיזת ידיים. תלמיד א' מבצע מספר ניתורים על רגל אחת ואז הנפת רגל שמאל ודחיפה ברגל ימין. תלמיד ב' מחזיק אותו בידיו לשמירה על שווי המשקל.
  9. לימוד התנועות המקדימות את הגלישה. חשוב לבצע את התנועות במצב רפוי ובקצב נוח.
  10. לימוד הגלישה: גלישה לאורך קו מסומן ברגל ימין ואחר כך בשמאל.
  • גלישה ברגל ימין תוך מעבר מעל דלגית או מכשול נמוך מאד. אחר כך ברגל שמאל.
  • בזוגות: רגל שמאל מוחזקת על ידי בן הזוג. צעדי גלישה שטוחים ודינמיים תוך משיכה מהירה של רגל ימין והעברת כל משקל הגוף אל הרגל.
  • גלישה בימין תוך ביצוע משימה כלשהי (כמו בעיטה בכדור בעקב הרגל, למשל). אותו הדבר ברגל שמאל.
  • ביצוע גלישה של שני תלמידים במקביל ועצירה בשלב הנחיתה על שתי הרגליים.

חשוב לשלב את לימוד הגלישה עם המשך תרגול ההדיפה מן המקום.

אין לתרגל יותר מדי את הגלישה "על ריק". חשוב להגיע לביצוע הדיפה שלמה, אך רק כאשר המורה מעריך שהתלמיד מסוגל לבצעה.

  1. ביצוע ההדיפה הגבית השלמה.

 

טעויות אופיניות להדיפה הגבית ותיקונן

 

הטעות

הסיבות לטעות או תוצאותיהן

הצעות לתיקון

עמידת מוצא: עמידה צדית

אי הבנת התנועה. חוסר בטחון ביכולת לבצע הפנייה.

הסבר, הדגמה ומשוב חיובי.

בשלב התנועות המקדימות מרכז הכובד נמוך מדי, מצב הגוף אינו מאפשר יציאה נכונה לגלישה

רגל שמאל מונפת ישרה. הרגל המונפת עוברת על פני הרגל העומדת.

תרגול נוסף של התנועות המקדימות. הנפת הרגל ועצירה בתום תנועת ההנפה. מתן קצב על ידי המורה בזמן ביצוע התנועות המקדימות.

הרגל המונפת אינה פעילה

הגלישה לא מתחילה עם הפעילות הדינמית של הרגל המונפת. התלמיד נכנס לגלישה בזווית לא נכונה.

מתן משוב במשימות מיוחדות לרגל המונפת בשלב לימוד הגלישה, ללא דחיפת הרגל התומכת.

הגלישה אינה שטוחה דיה. דחיפת הרגל היא כלפי מעלה במקום לאחור. הגלישה קצרה מדי.

הרגל מונפת גבוה מדי. הרגל התומכת לא דוחפת בכיוון הנכון.

תרגילים המכוונים את הרגל המונפת. הסבר והדגמה של ביצוע נכון. הקפדה על התחלת הדחיפה רק לאחור סיום ההנפה.

הרגל התומכת (ימין) לא מספיקה להיכנס מתחת לגוף לאחר הגלישה. רגל ימין לא מסתובבת בנחיתה.

רגל ימין לא פעילה מספיק (לא מסיימת את הדחיפה ולא נושאת את כל משקל הגוף).

תרגול גלישה בזוגות. תרגול מבוקר של גלישות רצופות.

החלק העליון של הגוף פונה לגיוון ההדיפה כבר בזמן הגלישה.

המבט פונה מוקדם לכיוון ההדיפה – יד שמאל "נפתחת" – היא נעה שמאלה לפני הזמן. המותניים מסובבים שמאלה לפני סיום פעולת הרגליים בשל כיוון ההנפה הלא נכון של רגל שמאל.

יש לעכב את סיבוב הראש ולהמשיך במבט נגד כיוון ההדיפה. להשאיר את יד שמאל לפני הגוף.

גו זקוף

הגלישה לא דינמית וארוכה דיה. רגל ימין איטית מדי ולכן מרכז הכובד נמצא בנחיתה על שתי הרגליים.

שיפור עבודת רגל ימין. הקפדה על השארת יד שמאל מאחור והשהית סיבוב הראש עד לאחר סיום הגלישה.

משקל הגוף נמצא בסיום הגלישה על שתי הרגליים או אפילו על רגל שמאל (במקום על רגל ימין)

הרגל המונפת נוחתת מאוחר מדי בסיום הגלישה.

הורדה מהירה של רגל שמאל בסיום הגלישה. שיפור בתרגילי ההכנה לגלישה נכונה.

החלק העליון של הגוף מקדים את פעולת הרגליים.

החלק העליון של הגוף מופנה לכיוון ההדיפה בעוד הרגליים והמותניים טרם ביצעו את ההפניה.

תרגול בזוגות: א' מחזיק את שתי ידיו של ב'. תלמיד ב' (ההודף) מבצע תרגילי גלישה ומיד לאחר מכן הפניית הברכיים והמותניים לכיוון ההדיפה.

הדיפה קשתית מדי. שחרור הכדור מוקדם מדי.

שחרור הכדור מהיד לפני שצד ימין של הגוף פונה לכיוון ההדיפה.

תרגילים בזוגות. תרגול תנועת ההדיפה תוך הקפדה על סיום הפניית צד ימין לפני שחרור הכדור.

עמדת השחרור אינה נכונה ואינה יעילה בשל בזבוז כוח. מסלול מעוף הכדור שטוח מדי.

המותניים נשארים מאחורי הכתפיים. הרגליים אינן מונחות על הקרקע בזמן שחרור הכדור. שחרור הכדור מקדים את העברת מרכז הכובד לפנים.

תרגילים בזוגות. תרגילי הדיפה מהמקום, בעיקר אלה הקשורים לשחרור הכדור.

הכדור נזרק ולא נהדף.

ההודף מוריד את המרפק בשלב הגלישה. ההודף לא מעביר אל הכדור את הכוח שהצטבר מפעולת הגוף.

תרגילים לאחיזה נכונה של הכדור. חיזוק חגורת הכתפיים. תרגול הדיפה מן המקום.

 

 

מבחנים

כמו בסיום כל תהליך לימודי של מיומנות מוטורית כלשהי, כך גם בלימוד ההדיפה יבדוק המורה בסוף התהליך באיזו מידה הוא הצליח לממש את המטרות שהציב לעצמו. המורה יכול להשתמש בשלושה סוגים של מבחנים:

  1. הערכה של רמת הביצוע – באיזו מידה התלמיד ביצע נכון את תנועת ההדיפה – בשלמותה או חלקים ממנה (התנועות המקדימות, הגלישה וההדיפה). המורה יכול להעריך גם רק חלק מהמיומנות, למשל: שמירה על שווי משקל, יעילות ההנפה של רגל שמאל, סיבוב הגו וכדומה.

 

  1. הערכת רמת ביצוע משולבת בהישג – המורה יעריך את הביצוע וגם ימדוד את ההישג.

 

  1. מדידה תוך שימוש בטבלאות הישג- כמו בכל מקצוע אחר בחינוך גופני ההערכה צריכה להתבסס על התקדמותו של התלמיד ביחס לעצמו אך גם, במידה מסוימת, על ההישגים המצופים מבני גילו. מצורפות כאן שתי טבלאות הישג.

טבלת הישג מעובדת לפי Lohman (כל ההישגים במטרים)

גיל ומין

משקל כדור בק"ג

מספיק

בינוני

טוב

10-9 בנים

3

4.50

5.50

7.50

10-9 בנות

3

4.00

4.50

6.00

11-10 בנים

3

5.00

6.00

 

11-10 בנות

3

4.50

5.00

 

12-11 בנים

3

5.00

6.75

9.00

12-11 בנות

3

4.80

5.50

7.00

13-12 בנים

4

4.60

6.00

 

13-12 בנות

3

5.00

6.00

 

 
 

טבלת הישג מעובדת לפי Gygax

 

גיל ומין

משקל הכדור בק"ג

מספיק

טוב

12-11 בנים

4

6.00

7.00

14-13 בנים

4

7.00

8.00

14-13 בנים

5

6.00

7.00

16-15 בנים

4

8.00

9.00

16-15 בנים

5

7.00

8.00

19-17 בנים

4

9.00

10.00

19-17 בנים

5

8.00

9.00

14-13 בנות

3

6.00

7.00

14-13 בנות

4

5.00

6.00

16-15 בנות

3

7.00

8.00

16-15 בנות

4

6.00

7.00

19-17 בנות

3

8.00

9.00

19-17 בנות

4

7.00

8.00

 

 

מאמר זה הוא עיבוד של המאמר המקורי שהופיע בגיליו מספר 52 של המגזין "עולם הריצה", עמודים 15-12, יולי-אוגוסט 1991. המאמר המקורי מכיל הרבה מאד איורים שלא צורפו כאן ולכן כדאי מאד לעיין גם בו כדי להבין טוב יותר את הכתוב. כמו כן מופיעה במאמר המקורי רשימת מקורות שלא צורפה כאן.

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

 

 

מאמרים רלוונטים נוספים

מעשיות השליחים, חלק ל"ב

04/02/2017

קרא עוד

הליכה, ריצה ונזק למפרקים

31/08/2013

קרא עוד

הפינה האולימפית: שלוש השתתפויות בשחייה

07/06/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית: הדוגמן מתכנית הריאליטי

20/06/2012

קרא עוד

טניס: המעוף של הכדור

07/01/2018

המעוף של הכדור

קרא עוד

משחקים ואימוני כושר

17/05/2015

קרא עוד