המרוץ לזכרו של עמיצור שפירא במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

המרוץ לזכרו של עמיצור שפירא במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

ב5 בספטמבר 1972 תקפה חוליית מחבלים מארגון ספטמבר השחור את מגורי המשלחת הישראלית באולימפידת מינכן, המחבלים רצחו את מאמן ההאבקות משה ויינבגרג ואת המשקולן יוסף רומנו ונטלו תשעה בני ערובה. משא ומתן כושל של השלטונות המקומיים הביא לרצח של תשעת בני הערובה ביום למחרת. המשחקים הופסקו ליום אחד, על אף שהמשלחת הישראלית ביקשה להפסיקם כליל.

בין י"א חללי מינכן, היה עמיצור שפירא, מאמן אתלטיקה של נבחרת ישראל ומורה לאתלטיקה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, בן 40 במותו.

לאחר מותו, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט לקח על עצמו כמסורת לארגן מרוץ ע"ש עמיצור שפירא. המרוץ נפתח כל שנה בטקס לזכרו של עמיצור, בנוכחות אלמנתו שושנה שפירא ובני המשפחה. את הטקס מנחה לאורך השנים  ד"ר אברהם בן זקן ונושאים דברים מכובדים שונים מטעם המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. בטקס ישנם חלקים אומנותיים המבוצעים על ידי תלמידי המכללה. בטקסים לאורך השנים נכחו גם אלופות ישראל לריצות קצרות :אסתר רוט שחמורוב,חניחכתו הבכירה של עמיצור, ומרים סידרהסקי-כצנשטיין.

בתום הטקס, יוצאים הסטודנטים בעקבות נושאי הלפיד לנקודת הזינוק של המרוץ. שם לרוב אלמנתו של עמיצור, שושנה, מדליקה את האבוקה ונקראת "שבועת הספורטאים ע"י רכז אס"א.
בתום החלק הטקסי, מתחיל החלק התחרותי, המקצה הראשון הינו מרוץ תחרותי למרחק של 5 ק"מ בשטח המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. המרוץ כולל את אליפות ריצות השדה של אס"א ואליפות המכללה. במקצה זה השתתפו נציגי נבחרות האוניברסיטאות והמכללות של ישראל:המרכז הבינתחומי הרצליה, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, מכללת רופין, המכללה למנהל ועוד. סטודנטים בעיקר משנה ג' במכללה (שעבורם המקצה הינו חובה כחלק מקורס כושר גופני),אנשים סגל במכללה ואורחים מן החוץ. המקצה השני היה המרוץ העממי לאותו מרחק, 5 ק"מ, אשר בעיקר השתתפו בו סטודנטים מהשנים א-ד ואנשי הסגל.

בתום המירוץ נערך כל שנה טקס סיום בו מעניקים בני משפחת עמיצור ומכובדים מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט את הגביעים והמדליות האישיים והקבוצתיים.

בני משפחתו של עמיצור שפירא, שמחים על המסורת של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט המנציחה את מפעל חייו של אביהם בתחום הספורט וחינוך גופני. השנים חולפות מאז האסון הנורא אך בעזרת שמירה על המסורת של המרוץ. זכר עמיצור שפירא ושאר הנספים נשאר חקוק בלב כל הלוקחים חלק בדבר.